שלוש רגלים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ קידוד קישורים, תיקון פרמטרים, הסרת קישורים עודפים |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==עניין העלייה לרגל== | ==עניין העלייה לרגל== | ||
[[קובץ:עלייה לרגל.jpg|ממוזער|200px|איור של עם ישראל עולים לירושלים עם כבשים ל[[קרבן פסח]]]] | |||
ענין העלייה לרגל - בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" - "שלש רגלים תחוג גו'" - היא מפני שהעלייה "לראות את פני ה'" צריכה להיות ברגל דוקא. | ענין העלייה לרגל - בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" - "שלש רגלים תחוג גו'" - היא מפני שהעלייה "לראות את פני ה'" צריכה להיות ברגל דוקא. | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
הרבי מבאר, כי ענין ה"רגל" באדם - אין זה אבר הנותן הבנה באדם, ואפילו לא אבר הנותן הרגש באדם (ענין השייך ללב), ואפילו לא אבר המעכל את ה[[מזון]] ומבררו, להבחין מהו פסולת ומהו אוכל וטוב; הרגל - אינו אלא אבר שמוליך את האדם ממקום למקום, ומצד עצמו אין בו שום רצונות וענינים כלל, והוא רק ממלא את הפקודה שמקבל מהמוח והלב, שהם ה"שליטין" באדם. | הרבי מבאר, כי ענין ה"רגל" באדם - אין זה אבר הנותן הבנה באדם, ואפילו לא אבר הנותן הרגש באדם (ענין השייך ללב), ואפילו לא אבר המעכל את ה[[מזון]] ומבררו, להבחין מהו פסולת ומהו אוכל וטוב; הרגל - אינו אלא אבר שמוליך את האדם ממקום למקום, ומצד עצמו אין בו שום רצונות וענינים כלל, והוא רק ממלא את הפקודה שמקבל מהמוח והלב, שהם ה"שליטין" באדם. | ||
===עניין הרגל באיברי הנשמה=== | ===עניין הרגל באיברי הנשמה=== | ||
ועל פי זה ניתן להבין את ענין ה"רגל" באיברי ה[[נשמה]] - שהרי איברי ה[[גוף]] מכוונים כנגד איברי הנשמה, שגם בה ישנם רמ"ח איברים ושס"ה גידים, וכל איבר | ועל פי זה ניתן להבין את ענין ה"רגל" באיברי ה[[נשמה]] - שהרי איברי ה[[גוף]] מכוונים כנגד איברי הנשמה, שגם בה ישנם רמ"ח איברים ושס"ה גידים, וכל איבר שבנשמה מתלבש באיבר המתאים שבגוף - שהוא עניין העבודה שאינה על פי שכל והבנה, וגם אינה על-פי הרגש (אפילו הרגש הטבעי), אלא עבודה של קבלת-עול בלבד, ללא עריבות ו[[תענוג]] כלל, וכיון שקיבל "פקודה" ללכת למקום פלוני, לצאת מהמעמד ומצב שנמצא בו עתה, ולילך למקום אחר - אזי עבודתו היא עבודה של "רגל", שמוליכו ממקום שהיה בו עד עתה, "אסורה מכאן", כדי "להתקרב לשם", כך שעבודה זו היא מצד קבלת-עול - שאין לו בזה לא תענוג ב[[שכל]], לא הרגש ה[[לב]], ואפילו לא רגש טבעי, ואדרבה - זהו אצלו ענין של "עול", דהיינו דבר כבד, שעשייתו היא רק מפני ציווי [[הקב"ה]] - על ידי עצם הנשמה שלו, הנקראת ה"ראש" שבנשמה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/10/89&search=תמורה תורת מנחם].}}. | ||
==לעתיד לבוא== | ==לעתיד לבוא== | ||
במדרש רבה על הפסוק והי' | במדרש רבה על הפסוק והי' מדי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו וגו' מובא שבנ"י יעלו לרגל כל שבת וכל ראש חודש ובשבת ראש חודש יעלו פעמיים אחד בשביל שבת ואחד בשביל ראש חודש | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שלוש רגלים]] | [[קטגוריה:שלוש רגלים]] | ||