יעקב אבינו – הבדלי גרסאות
תיקון שגיאה ודקדוק |
הסרת קישורים עודפים |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|תאריך פטירה= [[י"ד תשרי]] ב'רנ"ה | |תאריך פטירה= [[י"ד תשרי]] ב'רנ"ה | ||
}} | }} | ||
'''יעקב''' (המכונה במסורת היהודית '''יַעֲקֹב אָבִינוּ''', ונקרא גם '''יִשְׂרָאֵל''' | '''יעקב''' (המכונה במסורת היהודית '''יַעֲקֹב אָבִינוּ''', ונקרא גם '''יִשְׂרָאֵל''' וגם '''יְשׁוּרוּן'''{{הערה|כנאמר בתפילת [[לעולם יהא אדם]]: {{ציטוטון|ומשמחתך ששמחת בו קראת את שמו (נוסח שונה: אותו) ישראל וישורון}}.}}, מכונה ב[[חז"ל]] '''בחיר שבאבות''' וכן '''בחור שבאבות'''{{הערה|[[מדרש רבה]] [[פרשת וישלח]] פע"ו}}) ([[י"ד תשרי]] ב'ק"ח - י"ד תשרי ב'רנ"ה) הוא השלישי ב[[אבות]], בנו של [[יצחק אבינו]] ו[[רבקה אימנו]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
===בארץ כנען=== | ===בארץ כנען=== | ||
יעקב מגיע לארץ כנען ומתיישב ב[[שכם]], בשכם חוטף שכם בן חמור את ביתו [[דינה]] במטרה להינשא אליה, [[שמעון]] ו[[לוי]] מגיעים והורגים בתגובה את תושבי העיר שכם, יעקב ששומע על כך מוחה בפני בניו על הריגת תושבי העיר. לאחר מעשה שכם עובר יעקב בהוראת הקב"ה ל[[בית אל]] שם מקים מזבח,קודם בואו לבית אל הוא מורה למשפחתו להסיר את כל:"אלוקי הנכר אשר בתככם והיטהרו"{{הערה|בראשית, ל"ה, ב.}}, [[הרמב"ם]] למד מפסוק זה את [[טומאה|טומאת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאה, רפ"ו.}}. | יעקב מגיע לארץ כנען ומתיישב ב[[שכם]], בשכם חוטף שכם בן חמור את ביתו [[דינה]] במטרה להינשא אליה, [[שמעון]] ו[[לוי]] מגיעים והורגים בתגובה את תושבי העיר שכם, יעקב ששומע על כך מוחה בפני בניו על הריגת תושבי העיר. לאחר מעשה שכם עובר יעקב בהוראת הקב"ה ל[[בית אל]] שם מקים מזבח, קודם בואו לבית אל הוא מורה למשפחתו להסיר את כל:"אלוקי הנכר אשר בתככם והיטהרו"{{הערה|בראשית, ל"ה, ב.}}, [[הרמב"ם]] למד מפסוק זה את [[טומאה|טומאת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאה, רפ"ו.}}. | ||
לאחר בואו לבית אל, ממשיך יעקב לנדודו והוא נוסע לאפרת, בדרך ב[[בית לחם]] מולידה אשתו [[רחל]] בן לו היא קוראת "בן אוני" יעקב לאחר מכן שינה את שמו ל[[בנימין]], זמן קצר לאחר הלידה נפטרת רחל והיא נקברת במקום. | לאחר בואו לבית אל, ממשיך יעקב לנדודו והוא נוסע לאפרת, בדרך ב[[בית לחם]] מולידה אשתו [[רחל]] בן לו היא קוראת "בן אוני" יעקב לאחר מכן שינה את שמו ל[[בנימין]], זמן קצר לאחר הלידה נפטרת רחל והיא נקברת במקום. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
לאחר פטירת רחל מתיישב יעקב באפרת, ומגלה עדיפות מבין האחים ל[[יוסף הצדיק]], האחים מ[[קנאה|קנאים]] ביוסף ומחליטים למכור אותו לחבורת מדיניים, ומספרים לו שהוא נהרג והוא בתגובה מתאבל עליו, [[הרבי]] מבאר שהסיבה ש[[הקב"ה]] לא נעתר לבקשתו של יעקב לשבת בשלווה, הייתה בגלל שלא היה ראוי לכך, ורק לאחר הסיפור של "מכירת יוסף" הוא נהיה ראוי לכך{{הערה|'''לקו"ש''', חט"ו, עמ' 310.}}. | לאחר פטירת רחל מתיישב יעקב באפרת, ומגלה עדיפות מבין האחים ל[[יוסף הצדיק]], האחים מ[[קנאה|קנאים]] ביוסף ומחליטים למכור אותו לחבורת מדיניים, ומספרים לו שהוא נהרג והוא בתגובה מתאבל עליו, [[הרבי]] מבאר שהסיבה ש[[הקב"ה]] לא נעתר לבקשתו של יעקב לשבת בשלווה, הייתה בגלל שלא היה ראוי לכך, ורק לאחר הסיפור של "מכירת יוסף" הוא נהיה ראוי לכך{{הערה|'''לקו"ש''', חט"ו, עמ' 310.}}. | ||
יוסף יורד למצרימה ונמכר לעבד אצל [[יוסף ואשת פוטיפר|פוטיפר]],בשל כך שסירב להינשא עם אשתו של פוטיפר, מעלילה אליו אשתו של פוטיפר שהוא זה שנישא להינשא אליה והוא נזרק לבור, בעקבות [[חלומות פרעה|פתרון חלום]] ל[[פרעה]] הוא מונה למשנה למלך מצרים, בארץ כנען שורר אז רעב כבד והשבטים יורדים למצרים בשביל להשיג אוכל, שם הם פוגשים את יוסף, ולאחר מכן הם מביאים את יעקב יחד עם כל משפחתו להתגורר במצרים, שם הם מתגוררים במשך י"ז שנים{{הערה|בראשית, מ"ז, כ"ח.}}. | יוסף יורד למצרימה ונמכר לעבד אצל [[יוסף ואשת פוטיפר|פוטיפר]], בשל כך שסירב להינשא עם אשתו של פוטיפר, מעלילה אליו אשתו של פוטיפר שהוא זה שנישא להינשא אליה והוא נזרק לבור, בעקבות [[חלומות פרעה|פתרון חלום]] ל[[פרעה]] הוא מונה למשנה למלך מצרים, בארץ כנען שורר אז רעב כבד והשבטים יורדים למצרים בשביל להשיג אוכל, שם הם פוגשים את יוסף, ולאחר מכן הם מביאים את יעקב יחד עם כל משפחתו להתגורר במצרים, שם הם מתגוררים במשך י"ז שנים{{הערה|בראשית, מ"ז, כ"ח.}}. | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
זמן קצר לפני פטירתו, מברך יעקב את שני עשר בניו ואת שני נכדיו [[מנשה]] ו[[אפרים]], ולאחר מכן הוא משביע את יוסף שיקבור אותו ב[[מערת המכפלה]], יעקב נפטר בערב [[חג הסוכות]] ב'רנ"ה, הוא נחנט על ידי המצרים ונקבר במערת המכפלה שב[[חברון]]. כאשר באו לקבור את יעקב הגיע [[עשיו]] ודרש להיקבר במערת המכפלה במקומו, ובמקום החל ויכוח בינו לבין בני יעקב, חושים בן [[דן]] שהיה חירש ולא הבין מה שנעשה לקח חרב וחתך את ראשו של עשיו שהתגלגל עד שנכנס למערה{{הערה|[[מסכת סוטה]], י"ג, ע"א.}}. במדרש מובא שלאחר פטירת יעקב החל היחס של המצרים לבני ישראל להשתנות לרעה מה שהוביל לבסוף ל[[שיעבוד מצרים]]{{הערה|[[רש"י]] על בראשית, מ"ז, כ"ח; [[תורת מנחם]], [[תשמ"ט]], ח"ב, עמ' 154.}}. | זמן קצר לפני פטירתו, מברך יעקב את שני עשר בניו ואת שני נכדיו [[מנשה]] ו[[אפרים]], ולאחר מכן הוא משביע את יוסף שיקבור אותו ב[[מערת המכפלה]], יעקב נפטר בערב [[חג הסוכות]] ב'רנ"ה, הוא נחנט על ידי המצרים ונקבר במערת המכפלה שב[[חברון]]. כאשר באו לקבור את יעקב הגיע [[עשיו]] ודרש להיקבר במערת המכפלה במקומו, ובמקום החל ויכוח בינו לבין בני יעקב, חושים בן [[דן]] שהיה חירש ולא הבין מה שנעשה לקח חרב וחתך את ראשו של עשיו שהתגלגל עד שנכנס למערה{{הערה|[[מסכת סוטה]], י"ג, ע"א.}}. במדרש מובא שלאחר פטירת יעקב החל היחס של המצרים לבני ישראל להשתנות לרעה מה שהוביל לבסוף ל[[שיעבוד מצרים]]{{הערה|[[רש"י]] על בראשית, מ"ז, כ"ח; [[תורת מנחם]], [[תשמ"ט]], ח"ב, עמ' 154.}}. | ||
ישנה דעה בגמרא לפיו "[[יעקב אבינו לא מת]]"{{הערה|[[מסכת תענית]], ה', ע"א.}}. | ישנה דעה בגמרא לפיו "[[יעקב אבינו לא מת]]"{{הערה|[[מסכת תענית]], ה', ע"א.}}. | ||
יום קבורת יעקב אבינו ב[[מערת המכפלה]] יחד עם [[עשו]]{{הערה|כדברי חז"ל שראשו נקבר במערה}} לדעת [[החת"ם סופר]] היה ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|החתם סופר בדרשות (דרוש ל[[ז' בטבת]] תקצ"ד), דאיתא במדרש, שיעקב אבינו נולד ומת ביום א' דסוכות, ובפרשת ויחי, כתיב "ויבכו אותו מצרים שבעים יום" היינו ארבעים לחניטה ואחרי כן כתיב "ויעל יוסף לקבור את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים, וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו" ואחרי כן עשו מספד עוד שבעה ימים כמו שנאמר, "ויבואו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד ויעש לאביו אבל שבעת ימים", ועוד ארכה להם הדרך ללכת ממצרים למערת המכפלה אשר בארץ ישראל, ואיתא ב[[רמב"ן]] (פרשת מקץ) שהוא מהלך של שמונה ימים. נמצא הכל יחד פ"ה ימים. ואם יעקב נסתלק ב[[סוכות|א' דסוכות]] [[ט"ו בתשרי]], נמצא ט"ז ימים מתשרי עד יום המיתה, כי חודש תשרי הוא מלא. ונ"ט ימים ממרחשוון ומכסלו, אחד מלא ואחד חסר, ועוד עשרה מטבת, הא לך פ"ה ימים. נמצא שכלו פ"ה יום העשרה בטבת ובו ביום נקבר יעקב}}. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
===נשמתו ועבודתו=== | ===נשמתו ועבודתו=== | ||
נשמת יעקב נמשכת מ[[ספירת התפארת]], אשר ענינה - [[מידת הרחמים]], שהיא שילוב של חסד וגבורה ביחד, דבר המתבטא באמירתו:{{ציטוטון|אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי [[אברהם|אַבְרָהָם]] וּפַחַד [[יצחק|יִצְחָק]] הָיָה לִי}}, [[התכללות]] [[חסד]] ו[[גבורה]] כאחד, שזהו עניין | נשמת יעקב נמשכת מ[[ספירת התפארת]], אשר ענינה - [[מידת הרחמים]], שהיא שילוב של חסד וגבורה ביחד, דבר המתבטא באמירתו:{{ציטוטון|אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי [[אברהם|אַבְרָהָם]] וּפַחַד [[יצחק|יִצְחָק]] הָיָה לִי}}, [[התכללות]] [[חסד]] ו[[גבורה]] כאחד, שזהו עניין מידת הרחמים הנקראת בשם [[תפארת]], שענינה - ה[[יופי]] הנוצר מהגיוון והמיזוג של שני הפכים. | ||
לכן עבודתו של יעקב הייתה משולבת - שעל-אף הרגשת ה[[ביטול]], הריחוק והאפסיות - כלפי ה', מחמת הרגשת קדושתו יתברך שהוא קדוש ומובדל ו"לית [[מחשבה]] תפיסא ביה כלל", הוא חוזר ומתעורר ב[[אהבה]] וגעגועים אל ה' ומעורר [[רחמים]] רבים על נשמתו, וכמו שכתוב "מרחוק ה' נראה לי", דהיינו מדת הרחמים על נשמתו בגלל הרגשת הריחוק. | |||
ובשל כך הוא הצטיין גם במידת הרחמים על הילדים הרכים ועל הצאן. | |||
=== מידותיו === | === מידותיו === | ||
מדתו של יעקב אבינו הייתה שפלות וביטול כלפי [[הקדוש ברוך הוא]]. במיוחד ניכרת שפלותו וביטולו המיוחדת, שגם כאשר משפיע עליו [[הקב"ה]] חסדים, הוא לא היה מגדיל את עצמו, אלא להיפך, ככל שנשפעים עליו החסדים כך מקטין את עצמו. כך היה גם כאשר ניצל מ[[לבן הארמי]] ומ[[אליפז]], אמר ש:"קטנתי מכל החסדים"{{הערה|[[ספר בראשית]], ל"ב, י"א.}}. | מדתו של יעקב אבינו הייתה שפלות וביטול כלפי [[הקדוש ברוך הוא]]. במיוחד ניכרת שפלותו וביטולו המיוחדת, שגם כאשר משפיע עליו [[הקב"ה]] חסדים, הוא לא היה מגדיל את עצמו, אלא להיפך, ככל שנשפעים עליו החסדים כך מקטין את עצמו. כך היה גם כאשר ניצל מ[[לבן הארמי]] ומ[[אליפז]], אמר ש:"קטנתי מכל החסדים"{{הערה|[[ספר בראשית]], ל"ב, י"א.}}. | ||
היפוכו הגמור של יעקב היא מידת [[ישמעאל]]{{הערה|1= [[אגרת הקודש - סימן ב']]}}. | היפוכו הגמור של יעקב היא מידת [[ישמעאל]]{{הערה|1= [[אגרת הקודש - סימן ב']]}}. | ||
{{סגל}} | {{האבות}}{{שבעת הרועים}}{{סגל}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:האבות]] | [[קטגוריה:האבות]] | ||
[[קטגוריה:נשמות מאצילות]] | [[קטגוריה:נשמות מאצילות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]] | [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]] | ||
[[קטגוריה:שבעת הרועים]] | |||