שלמה סדובסקי – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[רהצ'וב|רוגטשוב]] שבפלך מוהילוב בשנת תרל"ט, להוריו פייגה רבקה ור' יהודה לייב יעקב מ[[ינוביטש]], ששימש כרבינוביטש. אביו, ר' יעקב ליב, היה בנו של ר' עזרא מ[[מקושר]]י [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].
נולד ב[[רהצ'וב|רוגטשוב]] שבפלך מוהילוב בשנת תרל"ט, להוריו פייגה רבקה ור' יהודה לייב יעקב מ[[ינוביץ']], ששימש בינוביץ' כ[[ראש מתיבתא|ר]]. אביו, ר' יעקב ליב, היה בנו של ר' עזרא מ[[מקושר]]י [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].


למד בישיבה בקובנה ואחר כך היה מראשוני ה[[תמים|תמימים]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] וב[[תומכי תמימים זעמבין]], שם התחיל ללמוד ב[[תרנ"ח]]. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], היה שותף בויכוח עם אפיקורס בשם ווינשטין שהיה מורה בבית הספר בעיר, והוא נצחו, עד שהמורה לא מצא מילים לענות לו. כשסיפר על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה מנהל הישיבה, לא היה הרבי הריי"צ מרוצה מכך.
למד בישיבה בקובנה ואחר כך היה מראשוני ה[[תמים|תמימים]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<ref>מכתב מ[[ז' במנחם אב|ז' מנחם אב]] [[תרפ"ח]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] ח"ב עמ' ק).</ref> וב[[תומכי תמימים זעמבין]], שם התחיל ללמוד ב[[תרנ"ח]]. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], היה שותף בויכוח עם אפיקורס בשם ווינשטין שהיה מורה בבית הספר בעיר, והוא נצחו, עד שהמורה לא מצא מילים לענות לו. כשסיפר על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה מנהל הישיבה, לא היה הרבי הריי"צ מרוצה מכך.


היה חתנו של הרב [[שלמה חיים קוטאין]] שהיה השוחט ב[[ליובאוויטש]]. ב[[תר"ס]] מונה למסור שיעור ב[[נגלה]] בפני התלמידים בזמעבין, וכחלק מהנהלת הישיבה.  
היה חתנו של הרב [[שלמה חיים קוטאין]] שהיה השוחט ב[[ליובאוויטש]]. ב[[תר"ס]] מונה למסור שיעור ב[[נגלה]] בפני התלמידים בזמעבין, וכחלק מהנהלת הישיבה.  
שורה 15: שורה 15:
ב[[תש"ג]], היה מרבני אמריקה שחתמו על מכתב המחאה של [[אדמו"ר הריי"צ]] נגד העברת ילדים חרדים לחינוך חילוני על ידי הסוכנות. עמד בהתכתבויות הלכתיות עם [[יוסף רוזין|הרוגצו'בר]]. כמה מהערותיו התורניות נדפסו בקובצי [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]] ו[[הפרדס (בטאון)|הפרדס]].
ב[[תש"ג]], היה מרבני אמריקה שחתמו על מכתב המחאה של [[אדמו"ר הריי"צ]] נגד העברת ילדים חרדים לחינוך חילוני על ידי הסוכנות. עמד בהתכתבויות הלכתיות עם [[יוסף רוזין|הרוגצו'בר]]. כמה מהערותיו התורניות נדפסו בקובצי [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]] ו[[הפרדס (בטאון)|הפרדס]].


הפתגם הידוע ב[[לוח היום יום]] של [[י"א ניסן]] בנוגע לאופן ההנהגה ב[[יום הולדת]], לקוח מתוך מכתב שאדמו"ר הריי"צ שיגר אליו בי"ט תמוז ת"ש{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=180אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קו].}}.
הפתגם הידוע ב[[לוח היום יום]] של [[י"א ניסן]] בנוגע לאופן ההנהגה ב[[יום הולדת]], לקוח מתוך מכתב שאדמו"ר הריי"צ שיגר אליו ב[[י"ט בתמוז|י"ט תמוז]] [[ת"ש]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=180 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קו].}}.


נפטר ב[[ו' בחשוון]] [[תש"ז]] ברוצ'סטר, ונקבר בבית העלמין המקומי. כעבור כמה שנים הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונטמנו מחדש בבית הקברות הישן בטבריה.  
נפטר ב[[ו' בחשוון]] [[תש"ז]] ברוצ'סטר, ונקבר בבית העלמין המקומי. כעבור כמה שנים הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונטמנו מחדש בבית הקברות הישן בטבריה.