ספר התניא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תניא}}
+{{ערך מובחר}}
-[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת ספר התניא]]
+{{ספר
+| שם = תניא לקוטי אמרים - תניא
+| תמונה = [[קובץ:ספר התניא.jpg|200px]]
+| כיתוב = ספר התניא
+| מאת = [[שניאור זלמן מליאדי|אדמו"ר הזקן]]
+| סוגה = ספרות תורנית - [[חסידות]]
+| שפת המקור = [[עברית]] רבנית
+| הוצאה = [[דפוס סלאוויטא]]
+| תאריך הוצאה = [[1796]] - [[ה'תקנ"ז]]
+| מספר עמודים = 503
+| תורגם לשפות = [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[רוסית]], [[יידיש]], [[ספרדית]], [[איטלקית]], [[פורטוגזית]], [[גאורגית]], [[גרמנית]], [[הולנדית]], [[מנדרינית]], [[פולנית]], [[אוקראינית]], [[ערבית]] ועוד.
+| מסת"ב = 0-8266-4600-X
+| היברובוקס = 49432
+}}
 '''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.
 == רקע ==
-בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם{{הערה|הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן}}. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}.
+בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם.
 כשרבו הפניות, החליט [[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.
-בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו (אשר בהם נכללו לקוטי עצות משנים הקודמות){{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר.
+בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. בראש השנה [[תק"נ]] החל אדמו"ר הזקן באמירת [[מאמר]]ים שעליהם נוסד "ספר של בינונים" (החלק הראשון בספר התניא), בט' כסלו [[תקנ"ד]] אמר את החלק הראשון מפרק נ"ג, האחרון בספר של בינונים, ולמחרת סיים. במאמרים נכללו ליקוטי עצות שאמר בשנים הקודמות{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}. את כתיבת הספר סיים בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר. מהדורה זו התפרסמה כ"[[תניא מהדורא קמא]]", והודפסה בשנת תשמ"א בהוראת [[הרבי]].
 הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל [[שגיאה]] וחוסר דיוק.
@@ שורה 86: / שורה 99: @@
 סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']] ומניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ו' ע' קכג.}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכה.}}, שפע ברכה והצלחה{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכח.}}, ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהלים{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2791/ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה "לקוטי ספורים" פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא].}}.
-אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן{{מקור}}. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{הערה|עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהלים). אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רסח (עם תהלים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ"ב]] [[ליקוט מענות]] תשנ"ב מענה שלא (חת"ת).}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם ([[יארצייט]]) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות{{הערה|מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".}}.
+אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן{{מקור}}. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{הערה|עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהלים). אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רסח (עם תהלים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה מ[[שבט]] [[תשנ"ב]] [[ליקוט מענות]] תשנ"ב מענה שלא (חת"ת).}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם ([[יארצייט]]) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות{{הערה|מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".}}.
 ===השפעתו===
@@ שורה 167: / שורה 180: @@
 ====ספרים שחוברו על סדר התניא====
 *'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ספר התניא, והערות מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. הספר נערך על ידי [[הרבי]] (כולל ה[[פתח דבר]]) ויצא לאור בשנת [[תש"ח]].
-*'''מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו'''' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי"ד (כקובץ בפ"ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם ה[[מורה שיעור]] מ[[הרבי הריי"צ]]). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו "פתח דבר" מהרבי.
+*'''מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו'''' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי"ד (כקובץ בפ"ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם ה[[מורה שיעור]] מ[[הרבי הריי"צ]]). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו "פתח דבר" מהרבי{{הערה|1=[https://anash.org/rebbes-handwritten-corrections-to-tanya-uncovered-after-70-years/ לאחר 70 שנה - הגהות הרבי נחשפו].}}.
 *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - נכתב ע"י הרבי בסביבות שנות בואו ל[[ארצות הברית]]. הספר כולל: מראי מקומות לפסוקים מאמרי חז"ל זהר וספרי קבלה, פירוש קצר ותמציתי בכל מקום שדורש ביאור, דיוקי נוסח, הפניות למקורות נוספים בתורה ובמיוחד בתורת חב"ד, וסיפורים הנוגעים ללימוד התניא.
 * נוסף לכל זה, [[הרבי]] כתב הערות וביאורים בתניא במיוחד לספרים: '''ליקוטי ביאורים בספר התניא'''{{מקור}}; '''תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות'''{{מקור}}; ו'''[[שיעורים בספר התניא]]'''{{הערה|כפי שציין לאורך כל ספריו - כל הערה במקומה.}}.
@@ שורה 240: / שורה 253: @@
 == ראו גם ==
-* מבצע '''[[הדפסת ספר התניא]]''' לאור בקשת הרבי.
+* מבצע '''[[הדפסת ספר התניא]]''' לאור בקשת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]
-* '''[[חלוקת תניא]]''' - ערך אודות שבעה מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא.
+* '''[[רשימת דפוסי התניא]]'''
-* '''[[תרגומי התניא]]'''.
+* '''[[חלוקת תניא]]''' - ערך אודות שבעה מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא
-* קטגוריית [[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]] - כוללת את הטקסט של פרקי התניא, תבניות עץ התניא ועוד.
+* '''[[תרגומי התניא]]'''
-* [[צורת הדף#צורת הדף של התניא|צורת הדף של התניא]].
+* קטגוריית [[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]] - כוללת את הטקסט של פרקי התניא, תבניות עץ התניא ועוד
+* [[צורת הדף#צורת הדף של התניא|צורת הדף של התניא]]
 === ספרים אודות התניא ===