לימוד האותיות והנקודות – הבדלי גרסאות
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}} ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת",{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}} בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות. | ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}} ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת",{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}} בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות. | ||
ב[[התוועדות]] [[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשמ"ב]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=387 ח"ד]''', עמ' | ב[[התוועדות]] [[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשמ"ב]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=387 ח"ד]''', עמ' 2123.}} הזכיר הרבי את הוראת רבותינו נשיאינו לדייק בלימוד האותיות בפני עצמו, לימוד הנקודות בפני עצמו, ולאחר זה לחברם ביחד, שלא כדעת הטועים שלימוד באופן כזה מעכב את התקדמותו של הילד, אלא אדרבא, דוקא על ידי הלימוד באופן האמור מחדירים אצל הילד את האל"ף דכללות ענין ה[[יהדות]]. | ||
וכן ביאר [[אדמו"ר הריי"צ]], שכאשר לומדים עם ילד יהודי קמץ "אל"ף אָ", הרי זה קשור עם האל"ף של תיבת "אנכי", אל"ף - [[אלופו של עולם]], שבתיבה זו נכלל הדיבור הראשון של עשרת הדברות, שבו כלולים כל עשרת הדברות, ובהם כלולים כל הענינים של [[תורה שבכתב]], וכן כל העניינים של [[תורה שבעל פה]], על פי הלימוד מהנאמר "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", שעוד טרם ידע הנער קרוא וכתוב, נוטעים ומחדירים בו את הענין דאל"ף, 'אלופו של עולם'. | וכן ביאר [[אדמו"ר הריי"צ]], שכאשר לומדים עם ילד יהודי קמץ "אל"ף אָ", הרי זה קשור עם האל"ף של תיבת "אנכי", אל"ף - [[אלופו של עולם]], שבתיבה זו נכלל הדיבור הראשון של עשרת הדברות, שבו כלולים כל עשרת הדברות, ובהם כלולים כל הענינים של [[תורה שבכתב]], וכן כל העניינים של [[תורה שבעל פה]], על פי הלימוד מהנאמר "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", שעוד טרם ידע הנער קרוא וכתוב, נוטעים ומחדירים בו את הענין דאל"ף, 'אלופו של עולם'. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==החשיבות בלימוד השיטה המסורתית== | ==החשיבות בלימוד השיטה המסורתית== | ||
[[קובץ:שיטת לימוד האותיות.jpg|ממוזער|הוספת הרבי ב[[גוף כתב יד קודש]] לר' [[נחום יצחק קפלן]] ([https://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%98-%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5%20-%20%D7%94%27%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%94%27%D7%AA%D7%A9%D7%A4%27%27%D7%95.pdf תשורה רייטפורט-חזקלביץ עמוד 21])]] | |||
בשנת [[תשל"ב]] פנה הרבי ב[[יחידות]] לרב ד"ר [[בונם פייוויש וויינבאום]] והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו. כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא הרבי ויינבאום לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי.{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/942180 קמץ אל"ף אָ] {{*}} [https://anash.org/lamdeini-does-not-teach-kriah-with-phonetics/ 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!]''', הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק {{*}} [https://col.org.il/news/139274 "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"] {{COL}}}} | בשנת [[תשל"ב]] פנה הרבי ב[[יחידות]] לרב ד"ר [[בונם פייוויש וויינבאום]] והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו. כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא הרבי ויינבאום לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי.{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/942180 קמץ אל"ף אָ] {{*}} [https://anash.org/lamdeini-does-not-teach-kriah-with-phonetics/ 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!]''', הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק {{*}} [https://col.org.il/news/139274 "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"] {{COL}}}} | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים.{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}} | בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים.{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}} | ||
==קמץ אלף א== | |||
'''[[קמץ]] [[א|אלף]] אָ''' היא שיטת לימוד ה[[אותיות]] עם [[ילדים]] המקובלת בתפוצות ישראל מאז ומעולם. [[רבותינו נשיאנו]] נלחמו על הלימוד בשיטה זו דוקא. | |||
==בלימוד== | |||
כאשר לומדים עם ילדים את [[אותיות האל"ף בי"ת]], הורה [[הרבי]] שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את האותיות, לאחר מכן את הניקוד, ולבסוף שניהם יחדיו, האותיות עם הניקוד. | |||
הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=378&hilite= שיחת א' דראש [[חודש אלול]] תשמ"ב] {{PDF}}}}. | |||
וכך הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]]: | |||
{{ציטוט|תוכן=ב[[מתן תורה]], השם יתברך לקח את הששים רבוא יוצאי צבא לבד זקנים נשים וטף והכניסם ל[[חיידר]] לומר '''קמץ אלף א''', ככתוב{{הערה|[[שיר השירים]] א, ד.}} "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך", השי"ת הכניס את כל בני ישראל אנשים ונשים ב"חדר" התורה, נגילה ונשמחה בך, כ"ב אותיות התורה{{הערה|מדרש שיר השירים על הפסוק.}}, כשאת האות הראשונה אמר השי"ת: "קמץ א'" מהמילה "אנכי".|מקור=ספר השיחות תש"ג [המתורגם] עמוד קמז}} | |||
{{ציטוט|תוכן=קבלה בידינו מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר קבלו איש מפי איש מדור דור עד דורם של הקדמונים בטעם התחלת הלימוד עם תינוקות של בית רבן באות א' בניקוד קמץ בסגנון כזה '''קמץ אלף א''' שהוא לזיכרון [[מעמד הר סיני]] אשר הקב"ה פתח בדיבור הראשון באות א' בניקוד קמץ, זאת אומרת אשר הכנסת הילד לחדר הוא מתן תורה, וכמבואר באחד מספרי הראשונים. | |||
כמה מן הקדושה באמונה טהורה נקבעת בלבו של הילד ביודעו אשר הכנסתו ל[[חיידר]] הוא מתן תורה פרטית שלו דכשם שבמתן תורה נהיו כל זרע אברהם ליהודים והקב"ה פתח בדבורו הראשון באות א' קמוצה '''קמץ אלף א''' כן בהיכנסו ל[[חיידר]] במתן תורה הפרטית שלו הנה הוא נעשה יהודי ופותחין ללמוד עמו אות הראשונה בניקוד '''קמץ אלף א'''. | |||
הדיעה - שהכניסה לחדר הוא מתן תורה שלו הפרטית - והדבור - בקריאת האותיות בנקודתן 'קמץ אלף א', 'קמץ בית ב', וכן כולם, מעוררים את נשמת הילד ועושים אותו ליהודי גמור המסור ונתון לחי העולמים.|מקור=אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ז', עמוד קמו}} | |||
כמו כן מציין הרבי בכמה מקומות ש"דרך הלימוד דאל"ף-בי"ת, להסביר לילדים התוכן הפנימי דצורת האותיות"{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ע1 502 הע' 44, ושם מציין ל"היום יום ח' אדר א'. וראה שם בנוגע לאות ב' והאות יו"ד}}, וכן הורה הרבי בפועל למלמד דרדקי ב[[חלוקת דולרים]]{{מקור}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אותיות האל"ף בי"ת]] | *[[אותיות האל"ף בי"ת]] | ||
*[[ | *[[אויפן פריפעטשיק (שיר)]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*רפאל דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77489 שערוריה: נסיון להחדיר שיטת המשכילים למוסדות חב"ד]''', [[עיתון|שבועון]] [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[ט' אלול]] [[תשע"ג]], לקריאה באתר [[חב"ד אינפו]] {{חב"ד אינפו|}} | *רפאל דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77489 שערוריה: נסיון להחדיר שיטת המשכילים למוסדות חב"ד]''', [[עיתון|שבועון]] [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[ט' אלול]] [[תשע"ג]], לקריאה באתר [[חב"ד אינפו]] {{חב"ד אינפו|}} | ||
*'''[https://asktherav.com/18878-hebrew-how-to-teach-alef-beis/ אופן לימוד א-ב לתינוקות של בית רבן על פי המסורה]''', באתר 'אתרא דרב' | *'''[https://asktherav.com/18878-hebrew-how-to-teach-alef-beis/ אופן לימוד א-ב לתינוקות של בית רבן על פי המסורה]''', באתר 'אתרא דרב' | ||
*'''[https://anash.org/when-rabbi-chodakov-took-a-stance-on-a-kriah-debate/ כאשר הרב חודקוב נקט עמדה בוויכוח קריאה]''' {{אנש}} (אנגלית) | |||
*{{קישור חבד אינפו|805954|רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה|הרב אליהו מטוסוב|ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ב}} - '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/37/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D--%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.pdf הקובץ להורדה ישירה]''' {{PDF}} | |||
* {{קישור חבד אינפו|758978|להורדה: חשיבות לימוד קריאה לפי המסורה|MendyL|ל׳ בשבט ה׳תשפ״ב}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/13/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf הקובץ להורדה ישירה]''' {{PDF}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]][[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]][[קטגוריה:אותיות]] | ||