שויתי ה' לנגדי תמיד – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|בעיקר פתיח}}
{{עריכה|כל הערך=כן|בעיקר פתיח}}
[[קובץ:שויתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"שויתי" מדנמרק, מהמאה ה-18 או ה-19]]
[[קובץ:שויתי.jpg|ממוזער|"שויתי" מדנמרק, מהמאה ה-18 או ה-19]]
הפסוק "'''שויתי ה' לנגדי תמיד'''"{{הערה|[[תהלים]] טז, ח.}} הוא כלל גדול ב[[תורה]] ובמעלת ה[[צדיקים]] ההולכים לפני ה'. שאין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני [[מלך]] גדול, וכאשר ישים האדם אל [[לב|לבו]] שהמלך הגדול, מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]] עומד עליו ורואה במעשהו, יגיע אליו ההכנעה וה[[יראה]] בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד, וגם ישוב ב[[תשובה]] שלימה על כל עוונותיו. בבתי כנסת רבים נהוג לתלות פסוק זה על ארון הקודש כדי לזכור את הקב"ה בשעת התפילה אך אין זה מנהג חב"ד מהטעם שאת הקב"ה צריך לזכור תמיד ולא רק בבית הכנסת{{מקור}}.
הפסוק "'''שויתי ה' לנגדי תמיד'''"{{הערה|[[תהלים]] טז, ח.}} הוא כלל גדול ב[[תורה]] ובמעלת ה[[צדיקים]] ההולכים לפני ה'. שאין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני [[מלך]] גדול, וכאשר ישים האדם אל [[לב]]ו שהמלך הגדול, מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]] עומד עליו ורואה במעשהו, יגיע אליו ההכנעה וה[[יראה]] בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד, וגם ישוב ב[[תשובה]] שלימה על כל עוונותיו. בבתי כנסת רבים נהוג לתלות פסוק זה על ארון הקודש כדי לזכור את הקב"ה בשעת התפילה אך אין זה מנהג חב"ד מהטעם שאת הקב"ה צריך לזכור תמיד ולא רק בבית הכנסת{{מקור}}.


==ביאור==
==ביאור==
{{ערך מורחב|ערך=[[מידת ההשתוות]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מידת ההשתוות]]}}
שם ה' בפסוק הוא שם [[הוי"ה]], ("שויתי הוי"ה לנגדי תמיד"), שענין שם [[הוי"ה]] הוא ש[[הקב"ה]] מהווה תמיד את עולמו ב[[אין ערוך]] מאין ליש. ועל ידי ה[[התבוננות]] בדרגה זו יכול להגיע לעבודת ה[[תשובה]].
שם ה' בפסוק הוא שם [[הוי"ה]], ("שויתי הוי"ה לנגדי תמיד"), שענין שם הוי"ה הוא ש[[הקב"ה]] מהווה תמיד את עולמו ב[[אין ערוך]] מאין ליש. ועל ידי ה[[התבוננות]] בדרגה זו יכול להגיע לעבודת ה[[תשובה]].


בבתי כנסת רבים נוהגים לכתוב משפט זה על העמוד של החזן, או על ארון הקודש, אך בחב"ד לא נהגו כך. ההסבר לכך הוא כיון שבחב"ד מחנכים ל[[פנימיות]] ובמילא הדרישה היא שהאדם יעבוד ב[[התבוננות]] עד שאכן ירגיש איך שהוי' לנגדו ולא להסתפק בכתיבה [[חיצונית]] על העמוד של החזן{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תרס"א (ליקוטי דיבורים חלק ג' עמוד תשצ). שיחת ליל ב' דחגה"ש ה'תש"ג.}}.
בבתי כנסת רבים נוהגים לכתוב משפט זה על העמוד של החזן, או על ארון הקודש, אך בחב"ד לא נהגו כך. ההסבר לכך הוא כיון שבחב"ד מחנכים ל[[פנימיות]] ובמילא הדרישה היא שהאדם יעבוד ב[[התבוננות]] עד שאכן ירגיש איך שהוי' לנגדו ולא להסתפק בכתיבה [[חיצונית]] על העמוד של החזן{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תרס"א (ליקוטי דיבורים חלק ג' עמוד תשצ). שיחת ליל ב' דחגה"ש ה'תש"ג.}}.