ישראל חאנאוויטש – הבדלי גרסאות

השו”ב החסידי ר’ ישראל חאנאוויטש (תר”י – תרפ”ה) הי’ מחסידי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|ואדמו”ר הרש"ב]] וכיהן כהשוחט החסידי בהעיירה [[גלובוקע|גלובאקע]].

== תולדות חיים<ref>'''הדים מגלובאקע''' תשורה משמחת נישואין חנוביץ-קליין [[י"ד אלול]] [[תשפ"ה]]</ref> ==

נולד כבכור להשו”ב החסידי ר’ [[חיים בער חאנאוויטש]] ממשפחת שובי”ם מומחים מכמה דורות, ולאמו מרת קיילא, בשנת תר”י. בהעיירה גלובאקע שברוסיה הלבנה.

למד אצל המלמד המפורסם בעיר גלובאקע ר’ יוסף טישעס שהאריך ימים עד כדי כך שלימד גם את נכדיו. ר’ ישראל ה’ למדן גדול וגם התחנך בדרכי החסידות.

כשהגיע לפרקו נשא את מרת רייכא בת החסיד ר’ משה ברוך אלאי, מחסידי אדמו"ר הצ”צ ואדמו”ר המהר"ש, ואשתו טשערנא בת ר’ קלמן וואלף.

משפחת אלאי הי’ משפחה חסידי בהעיירה דוקשיץ מכמה דורות מזמן אדמו"ר הזקן וגם החסיד ר’ זעליג דוקשיצער חסיד מפורסם של אדמו”ר הזקן הי’ מהמשפחה.

=== עבודת השו”ב ===

ר’ ישראל הי’ נחשב לשו”ב מפורסם בזמנו - ומומחה גדול בתחומו.

בתחילה התגורר ר’ ישראל בפאלאצק והי’ השו”ב שם. עד שאירע מעשה באשה שהרופאים ציוו לה שאין לה להתעבר עוד. והחסידים שם היו בעיקר מחסיד קאפוסט ושאלו עצת אדמו"ר שלהם, וענו שמכיון שיש סכנה שצריך לשמוע לפקודת הרופא. אבל לא נחו לההורים לשמוע לזה והם פנו אל ר’ ישראל - השו”ב בעיר ואיש מכובד לשמוע חוות דעתו, וכיון שר’ ישראל הי’ חסיד של כ”ק אדמו"ר המהר"ש הורו להם לשאול דעתו של הרבי מהר”ש, ותוכנה של מענת אדמו"ר מהר”ש הי’: כח הלידה בא מכח הא”ס ואין הדאקטורים בעלי בתים על זה. הם השמיעו להרבי מהר”ש ונולדה להם ילד בריא, כששמע חסידי קאפוסט בהעיירה מה שקרה וספרו להאדמו”ר שלהם, הוא אסר את שחיטת ר’ ישראל והי’ צריך להתעיק למקום אחר.

אח”כ שימש כשוחט בעיר סלובודה, שם הוא שירת כשו“ב חסידי ומשפיע להקהלה.

=== השפעתו בהעיירה גלובאקע ===

ביחד עם עבודת השחיטה שלו (ובפרט לאחר שמסר את משרתו בידי בנו רב“צ) הוא גם לימד למספר גדול של תלמידים מבוגרים הן באומנות השחיטה והלכותיה והן בשאר חלקי התורה. אחד מתלמידי ר‘ ישראל היה החסיד המפורסם ר‘ [[יוחנן גורדון]] שקיבל ממנו קבלה בשחיטה ובדיקה. היה לו תמיד קשר חזק עם ר‘ ישראל ומשפחתו.

כינוהו בני העיר בחיבה “ר‘ ישראל‘קע דער שוחט”  

לכמה שנים, לא היו להחסידים בגלובאקע רב, והוא - כידען גדול בהלכה - היה מיישב את השאלות בשביל החסידים. ביתו היה פתוח לרווחה, ובתוכו לא פסקה חיות הקהילה – תמיד נמצאה בו התוועדות או סעודת מצוה. ר‘ ישראל הרבה להתוועד, לפעול ולעורר במרץ – עד יומו האחרון ממש. עוד נודע ר‘ ישראל כמי שהיה זהיר ב‘מעמד‘ והי’ מקפיד לשייר חלק מהכנסתו לכך - אף על פי שבכלל לא היה גביר.

ביום רגיל, היה משכים בבוקר בעוד שהיה חשוך בחוץ והמקוה סגור, וכדי ליכנס לטבול שם הוכרח לקפוץ על הגדר ולמשש מסביב עד שימצא את הבור טבילה. השעות המוקדמות אלו לפני שחרית היה מקדיש ללימוד התורה. אחר כך היה מגיע לבית הכנסת בהקדם ועומד אצל התנור כדי להתחמם. קרוב ללבו היה השיעור גמרא, והרבה פעמים היה מאזין למה שלמדו, כשכל פעם היה מקשה או מתקן או מעיר להנוכחים מזכרונו בהדף שלמדו אז.

כשהרחיבו הלויבאוויטשער שול, היה ר‘ ישראל מאוד מעורב עם תוכניות הבנייה, ואכן הפכו אותו משטיבל קטן לבית הכנסת מפואר שהיה הגדולה ביותר מבין הד‘ בתי כנסיות של החסידים.

ר’ ישראל נפטר י”ט חשון תרפ”ה כחדשיים לאחר חתונת בתו קיילא עם המזכיר התמים הרב משה לייב ראדשטיין. ואשתו מרת רייכא נפטרה י’ ניסן תרצ”א.

* גיסו החסיד ר’ [[חיים פוטרפס|חיים בער פוטערפאס]] (שניהם נשאו אחותות) סבו של המשפיע ר’ [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטערפאס]].

* בנו התמים ר’ ירוחם מאיר חאנאוויטש שהי’ שו”ב תחילה בבהיידוצישאק ואמ”כ בניישטאט-שירווינט.

* בתו מרת חי’ אשת החסיד ר’ אבא קאפאלאוויטש וגרו בחרקוב ותמך את ישיבת תומכי תמימים שם.

* בתו מרת עלקא אשת התמים ר’ אלי’ אלפרוביץ מקורניץ וגרו שם ואח”כ בחרקוב.

* בנו התמים ר’ בנציון חאנאוויטש שו”ב בעיר גלובאקע אחר אביו, וממיסדי [[תומכי תמימים גלובוקע|ישיבת תומכי תמימים סניף גלובאקע]].

* בתו הרבנית רחל אשת הרב התמים ר’ [[אהרן תומרקין|אהרן תומארקין]] שכיהן כרב ואב"ד הקהילה החב"דית ב[[חרקוב]], לאחר שכבר כיהן כרב בכמה מקומות ב[[רוסיה]].

* בתו קיילא אשת המזכיר התמים הרב [[משה לייב רודשטיין|משה לייב ראדשטיין]] שהיה חבר ה[[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] של [[הרבי הריי"צ]] ושל [[הרבי]].