משה גולדשמיד (חברון) – הבדלי גרסאות

הרב '''משה גולדשמיד''' ([[תרנ"ט]] - [[י"ח אב]] [[תרפ"ט]]), היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], שוחט ובודק ועסקן ציבורי מאנשי קהילת חב"ד ב[[חברון]] שנודע ביראת השמים שלו, ובעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש התלווה לפמליית הרבי, שהסכים לאכול רק משחיטתו. נרצח בעת [[פרעות תרפ"ט]].

נולד לאביו ר' בנציון ב"ר דובער ולאמו מלכה גולשמיד בשנת [[תרנ"ט]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. מילדותו שקד על לימוד התורה, ובעודו רך בשנים נדד ל[[ליובאוויטש]], שם למד בתחילה ב'חדר' ואחר כך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].  

[[קובץ:משה גולדשמיד בצעירותו.jpg|ממוזער|הרב גולדשמיד בצעירותו]]

 

חינוך ילדיו נגע לליבו עד מאוד, שכן בברית המועצות שלטו אז הקומוניסטים, לכן החליט לעלות ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרפ"ה]] עלה לארץ בתחילה לבדו, ואחר כמה חודשים העלה את רעייתו ושלושת ילדיו{{הערה|על פי עדותו בנו שבהערה הבאה, עלייתו לארץ הקודש הייתה בהוראתו הישירה של אדמו"ר הריי"צ במטרה שישמש כשוחט ובודק ומשפיע רוחני בקהילת חב"ד בחברון, והתרחשה בשנת תרפ"ז, וייתכן כי עלה תחילה בגפו על דעת עצמו, ובשנת תרפ"ז היה זה עם משפחתו בהוראת אדמו"ר הריי"צ.}}.  

הוא התיישב ב[[חברון]] ומונה לשוחט, ותוך זמן קצר היה הוא לרוח החיים של קהילת [[חב"ד]] בחברון שבאותה תקופה הייתה קטנה למדאי.  

מידי [[שבת]] בעת [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעוא דרעוין]] השמיע בפני הקהל [[מאמר חסידות]].  

ב[[י"ח מנחם אב]] [[תרפ"ט]], במהלך [[מאורעות תרפ"ט]] פרצו הפורעים הערבים את דלת ביתו, ורצחו אותו באכזריות נוראה, כשהם עוקרים את עיניו וחורכים את ראשו במכונת בישול.

כשיצאה נשמתו השתרר שקט בבית והאם שהסתתרה הרימה את ראשה, מחבל התנפל עליה בדקירות סכין ופצע אותה ואת בתה קשות. כשעזבו הפורעים את הבית נכנסו נשים ערביות, לבוז את הרכוש.