זלמן יואל לבנהרץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}
+{{עריכה|כל הערך=כן}}
-[[קובץ:לבנהרץ.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]]
+[[קובץ:לבנהרץ.jpg|ממוזער|הרב זלמן יואל לבנהרץ]]
-הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' ([[כ"ה חשוון]] [[תרפ"ז]] - [[ה' מר חשון]] [[תשס"ד]]), היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות.
+הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' ([[כ"ה בחשוון]] [[תרפ"ז]] - [[ה' בחשוון]] [[תשס"ד]]), היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות.
 ==תולדות חיים==
-נולד כבכור המשפחה ב[[מוסקבה]] ב[[כ"ה חשוון]] [[תרפ"ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולאמו מרת עטקא. לאחריו נולדו ששה אחים ואחות.
+נולד כבכור המשפחה ב[[מוסקבה]] ב[[כ"ה בחשוון]] [[תרפ"ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולאמו מרת עטקא. לאחריו נולדו ששה אחים ואחות.
 בשנת [[תרצ"ו]] עלתה המשפחה לארץ, והתיישבה בתל אביב בבית הדודה. תחילת ההתיישבות הייתה קשה, כיון שאביו לא מצא מקום עבודה, ור' זלמן נאלץ לעסוק במכירת חלווה יחד עם אמו. המצב השתנה כשר' זלמן מצא ברחוב שטר על סכום גבוה לאותם ימים בסך חמישים לירות שטרלינג, ובסכום זה פתח ר' אברהם שמואל מכולת.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 גם ההתאקלמות ברוסיה הייתה מלווה בקשיים גדולים: מציאת מקום דיור לשמונה נפשות{{הערה|משפחה בסדר גודל שכזה לא הייתה מצויה כלל ברוסיה של אותם ימים ובעלי הדירות היו בטוחים שמספר רב של ילדים עלולים לגרום לנזקים גדולים בדירה.}}, מציאת פרנסה הולמת ועוד. אביו היה חולה ואמו נאלצה לסחור בכלי מיטה - עסק שהיה אז איסור חמור. באחת ממסעותיה נתפסה ב[[קרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]]. ר' זלמן שהיה אז כבן ארבע עשרה בלבד הלך לחלץ את אמו מידי ה[[נ.ק.וו.ד]], דבר שהיה כרוך בבעמידה איתנה בחקירות הממושכות. ר' זלמן עמד בגבורה בכל החקירות ולא הפליל את אמו, ואף הביא לשחרורה{{הערה|בעת שחרורה אמר לה אחד החוקרים {{ציטוטון|"יש לך בן טוב ונאמן, הוא לא אמר מילה שיכלה להפליל אותך!"}}.}}.
-בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה ממוסקבה ברכבת שיועדה לחיילים, ובעיירה קיוביישוב (סמרה) נודע לממונים שמשפחה שאינה קשורה לצבא הצטרפה למסע והם הורדו מהרכבת. לאחר מספר ימים הצליחו לעלות על רכבת נוספת והגיעו למחוז חפצם [[סמרקנד]].
+בעיצומה של מלחמת העולם השניה ברחה המשפחה ממוסקבה ברכבת שיועדה לחיילים, ובעיירה קיוביישוב (סמרה) נודע לממונים שמשפחה שאינה קשורה לצבא הצטרפה למסע והם הורדו מהרכבת. לאחר מספר ימים הצליחו לעלות על רכבת נוספת והגיעו למחוז חפצם [[סמרקנד]].
-הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת [[תש"ג]] הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו ל[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר]] ול[[חדר]]{{הייתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' [[מענדל פוטרפאס]], שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[פרץ חן]] יחד עם חבריו ר' [[בן ציון שגלוב]], ור' [[אברהם אהרון רובשקין]] שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ"ש מפעם לפעם.
+הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת [[תש"ג]] הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו ל[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר]] ול[[חדר]]{{הערה|הייתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' [[מענדל פוטרפאס]], שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[פרץ חן]] יחד עם חבריו ר' [[בן ציון שגלוב]], ור' [[אברהם אהרון רובשקין]] שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ"ש מפעם לפעם.
 לאחר סיום המלחמה כשהחלה [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה ההמונית מרוסיה]] חזרה משפחת לבנהרץ למוסקבה על מנת למכור את הנכסים שברשותם, ובכספי המכירות להבריח את הגבול יחד עם שאר החסידים דרך העיר [[לבוב]], אך עוד לפני שהספיקו לחזור ללבוב נסגרו שערי רוסיב, והאפשרות לבריחה בוטלה. המשפחה התעכבה במוסקבה לתקופת מה בביתם הישן שבקצה העיר, וכאשר הגיעה ידיעה על אפשרות נוספת למילוט דרך העיר [[צ'רנוביץ']] נסעה לשם המשפחה. גם זיסל ניכנזון החליטה לברוח ולאחר שהגיעה ללבוב והתברר לה כי האפשרות לבריחה דרך עיר זו איננה, המשיכה במסעה לעבר צ'רנוביץ' אליה עברו משפחת לבנהרץ, בתקווה כי הם יעזרו לה. כעבור מספר חדשים מהגעתה לעיר [[נישואין|נשא]] ר' זלמן את מרת זיסל ב[[י"ב ניסן]] [[תש"ז]] בהשתתפות מספר חסידים מצומצם, כאשר מסדר הקידושין היה ר' [[יואל איטקין]].
@@ שורה 66: / שורה 66: @@
 ר' זלמן היה חדור באמונה כי ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] כבר פה ומשיח עומד להתגלות מיד. ביום רביעי בערב ביקש לראות את הרב אליהו פישמן, מגיד שיעור בו השתתף בעשר השנים האחרונות. הרב שאינו חסיד חב"ד הגיע והזדעזע לראות את מצבו הרפואי. ר' זלמן אמר לו: "העיקר עכשיו ש[[משיח]] יבוא בקרוב ממש". שאל אותו הרב "מה עוד אתה רוצה לומר לי?" אמר לו ר' זלמן בפשטות: "זה כל מה שרציתי לומר לך...".
-ביום שישי [[ה' מר חשון]] [[תשס"ד]] השיב את נשמתו לבוראה לאחר מחלה קשה והוא בן 76.
+ביום שישי [[ה' בחשוון]] [[תשס"ד]] השיב את נשמתו לבוראה לאחר מחלה קשה והוא בן 76.
 ==משפחתו==
-*חתנו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] - רב אנ"ש ב[[פריז]].
+* רעייתו, זיסל - נפטרה י"ז שבט תש"פ
-*חתנו, הרב [[שלמה גרברצ'יק]] - שימש כרב צבאי בצה"ל והפיץ תורה וחסידות במסגרת עבודתו.
+*חתנו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] - רב אנ"ש ב[[פריז]]
-*חתנו, הרב מיכאל קיל - [[אוסטרליה]].
+*חתנו, הרב [[שלמה גרברצ'יק]] - שימש כרב צבאי בצה"ל והפיץ תורה וחסידות במסגרת עבודתו
+*חתנו, הרב מיכאל קיל - [[אוסטרליה]] - רעייתו, חנה - נפטרה ט שבט תשע"ו
 ==לקריאה נוספת==
 *[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד במעשיו''', תולדות חייו של ר' זלמן יואל
-*'''כסלע בלב ים''', לדמותה של רעייתו מרת זיסל, בתוך מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1894 עמוד 24
+*'''כסלע בלב ים''', לדמותה של רעייתו זיסל, בתוך מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1894 עמוד 24
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 81: / שורה 82: @@
 {{הערות שוליים}}
-{{מיון רגיל:לבנהרץ זלמן יואל}}
+{{מיון רגיל:לבנהרץ, זלמן יואל}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]