חב"דניק (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
{{עריכה|כל הערך=כן}}
רבי '''נסים''' בן רבי ראובן '''גִירוֹנְדִי''' (מכונה '''ה[[ר]]''' ולעתים ה'''רנב"ר''') (ה'נ, - [[ט' שבט]] ה'קל"ו), היה מגדולי ה[[ראשונים]] בספרד. [[פוסק]] הלכה, מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] ופסקי [[רי"ף|הרי"ף]].
רבי '''נסים''' בן רבי ראובן '''גִירוֹנְדִי''' (מכונה '''הר"ן''' ולעתים ה'''רנב"ר''') (ה'נ, - [[ט' שבט]] ה'קל"ו), היה מגדולי ה[[ראשונים]] בספרד. [[פוסק]] הלכה, מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] ופסקי [[רי"ף|הרי"ף]].
 
== תולדות חייו ==


==תולדות חייו==
רבינו נסים נולד בעיר גירונה שבספרד{{הערה|ראה בתשובותיו סי' נ. אך ראה כנסת הגדולה או"ח סי' תקפד.}} לערך בשנת ה'נ לאביו רבי ראובן בן רבי נסים{{הערה|ראה ספר אור החיים סי' 1132. אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל בערכו. וראה מבוא לחי' הר"ן סנהדרין מהדורת מוסד הרב קוק. וראה אוצר הגאונים שבועות לא, א.}}. בצעירותו למד תורה אצל אביו, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן {{הערה|קורא הדורות דף כו, א. וראה בשו"ת שלו סי' מג, מח.}}. היה בקשרי ידידות עם בן דורו, ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על ה[[רמב"ם]]{{הערה|ראה בהקדמת הספר [[כסף משנה]].}}.
רבינו נסים נולד בעיר גירונה שבספרד{{הערה|ראה בתשובותיו סי' נ. אך ראה כנסת הגדולה או"ח סי' תקפד.}} לערך בשנת ה'נ לאביו רבי ראובן בן רבי נסים{{הערה|ראה ספר אור החיים סי' 1132. אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל בערכו. וראה מבוא לחי' הר"ן סנהדרין מהדורת מוסד הרב קוק. וראה אוצר הגאונים שבועות לא, א.}}. בצעירותו למד תורה אצל אביו, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן {{הערה|קורא הדורות דף כו, א. וראה בשו"ת שלו סי' מג, מח.}}. היה בקשרי ידידות עם בן דורו, ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על ה[[רמב"ם]]{{הערה|ראה בהקדמת הספר [[כסף משנה]].}}.


שורה 10: שורה 9:
במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה.
במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה.


בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של ה[[ר]] נמשכת לערך משנת ה'ק"י , שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר ה[[ר]] את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים"
בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של הר"ן נמשכת לערך משנת ה'ק"י, שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר הר"ן את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים"


ספרו "דרשות הר"ן" נחשב לאחד מספרי המחשבה היסודיים ביהדות.
ספרו "דרשות הר"ן" נחשב לאחד מספרי המחשבה היסודיים ביהדות.
שורה 18: שורה 17:
הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, . היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".
הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, . היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".


== חיבוריו ==
==חיבוריו==
*פירוש להלכות הרי"ף - הר"ן נתפרסם בעולם התורה, בעיקר בזכות פירושו על הלכות הרי"ף. פירוש זה נדפס עם הרי"ף כבר בהוצאה הראשונה. כמו כן חיבר חידושים על הש"ס אשר אינם מתייחסים לרי"ף, כמפורט להלן.
*פירוש להלכות הרי"ף - הר"ן נתפרסם בעולם התורה, בעיקר בזכות פירושו על הלכות הרי"ף. פירוש זה נדפס עם הרי"ף כבר בהוצאה הראשונה. כמו כן חיבר חידושים על הש"ס אשר אינם מתייחסים לרי"ף, כמפורט להלן.
הפירוש המצוי בידינו היום הוא על חמש עשרה מסכתות בלבד (הפירושים למסכת מועד קטן ולמסכת מכות יוחסו בעבר לר"ן בטעות. יש הטוענים שהר"ן חיבר פירוש על כל המסכתות, אלא שלא הגיעו כתבי היד למדפיסים[דרוש מקור]). בפירוש זה מגלה הר"ן את כוחו בתורה, ואינו נרתע מלבחון ולשקול את דברי החכמים שקדמו לו.
הפירוש המצוי בידינו היום הוא על חמש עשרה מסכתות בלבד (הפירושים למסכת מועד קטן ולמסכת מכות יוחסו בעבר לר"ן בטעות. יש הטוענים שהר"ן חיבר פירוש על כל המסכתות, אלא שלא הגיעו כתבי היד למדפיסים[דרוש מקור]). בפירוש זה מגלה הר"ן את כוחו בתורה, ואינו נרתע מלבחון ולשקול את דברי החכמים שקדמו לו.
*'''חידושי ה[[ר"ן]]''' - קודם לפירוש הרי"ף, כתב הר"ן חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, קדימת החיבור מוכחת מכך שבמקומות רבים בפירושו על הרי"ף מציין לחידושיו. בחיבור זה אין הוא מפרש אליבא דהלכתא את הרי"ף – מסקנת הסוגיה – אלא מאריך בדיונים על לשון הגמרא ופירושה. חלק מחידושיו אלו עדיין לא ראו אור.
*'''חידושי ה[[ר"ן]]''' - קודם לפירוש הרי"ף, כתב הר"ן חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, קדימת החיבור מוכחת מכך שבמקומות רבים בפירושו על הרי"ף מציין לחידושיו. בחיבור זה אין הוא מפרש אליבא דהלכתא את הרי"ף – מסקנת הסוגיה – אלא מאריך בדיונים על לשון הגמרא ופירושה. חלק מחידושיו אלו עדיין לא ראו אור.
*פירוש למסכת נדרים - במסכת זו, פירושו, שהודפס במהדורות הש"ס לצד הגמרא, מהווה את הפירוש המרכזי ללומדי המסכת, כיוון שהמפרשים הרגילים, רש"י ותוספות למסכת זו אינם מצויים במהדורה רגילה.
*פירוש למסכת נדרים - במסכת זו, פירושו, שהודפס במהדורות הש"ס לצד הגמרא, מהווה את הפירוש המרכזי ללומדי המסכת, כיוון שהמפרשים הרגילים, רש"י ותוספות למסכת זו אינם מצויים במהדורה רגילה.
*דרשות הר"ן - חיבור נוסף של הר"ן. בספר שלוש עשרה דרשות, העוסקות בסוגיות שונות בעיון פילוסופי, לא ברור האם נאמרו בבית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב או בפורום מצומצם יותר, בכל מקרה מדובר בדרשות ארוכות ומעמיקות. דיון על זיהוי המחבר נמצא בפתיחת המהדורות החדשות של הספר, למשל בזו של מוסד הרב קוק.
*דרשות הר"ן - חיבור נוסף של הר"ן. בספר שלוש עשרה דרשות, העוסקות בסוגיות שונות בעיון פילוסופי, לא ברור האם נאמרו בבית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב או בפורום מצומצם יותר, בכל מקרה מדובר בדרשות ארוכות ומעמיקות. דיון על זיהוי המחבר נמצא בפתיחת המהדורות החדשות של הספר, למשל בזו של מוסד הרב קוק.
*פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות [[בראשית]] עד [[חיי שרה]], ותחילת ספר [[ויקרא]]. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר.
*פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות [[בראשית]] עד [[חיי שרה]], ותחילת ספר [[ויקרא]]. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר.
=== חידושיו על הש"ס===
===חידושיו על הש"ס===
 
* חידושי הר"ן למסכת מגילה מועד קטן, ירושלים תשכ"ג,
* חידושי הר"ן למסכת מגילה מועד קטן, ירושלים תשכ"ג,
* חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג,
שורה 39: שורה 34:
* חידושי הר"ן למסכת נדה, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת נדה, ירושלים תשל"ג,


== מתלמידיו ==
==תלמידיו==
 
* הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום"{{הערה|שו"ת הריב"ש סימן שעה.}}.
* הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום"<ref>שו"ת הריב"ש סימן שעה.</ref>.
* ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'.
* ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'.
* ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף.
* ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]