זלמן לייב אסטולין – הבדלי גרסאות

ה[[חסיד]] הרב '''זלמן לייב אסטולין''' ([[כ"ה כסלו]] [[תרע"ג]] - [[ט"ו באדר א']] [[תשס"ה]]), היה סמל של חסיד, מופשט מהעולם ומהנאותיו. ביתו שב[[טשקנט]], היה פתוח תמיד בפני אורחים או לחסידים שנמלטו מהשלטונות, למרות הסיכון העצום שהיה כרוך בכך.  

==תולדות חיים==

===שנות צעירותו===

בעת לידתו נפטרה אמו מרת שרה. אביו הר"ר יעקב יצחק לא יכול היה לגדלו לבדו, ולכן מסר אותו לאחות אמו - מרת גיסא בריינא. זו גידלה אותו יחד עם בעלה הרב ישראל נח אסטולין בעיירה שומיאץ בה התגוררו. כיוון שלא היו להם ילדים משלהם, לכן השקיעו רבות בחינוכו של האחיין היתום. ר' זלמן לייב אימץ לעצמו את שם המשפחה של דודו, ומכאן ואילך נקרא שמו "אסטולין".  

לאחר פטירתו של הרב כהן, בעת שר' זלמן לייב היה בן 13 לערך, החל ללמוד אצל ממלא מקומו ברבנות העיירה, הרב אדלשטיין שהיה מתלמידיו של [[רבי חיים מבריסק]]. ר' זלמן לייב שלמד כמה שנים רצופות גמרא מתוך הבנה מעמיקה, המשיך ללמוד אצל הרב אדלשטיין בעמקות גדולה, את מפרשי הגמרא. כתמורה לימד ר' זלמן לייב את ילדי משפחת אדלשטיין גמרא, [[רש"י]] ותוספות.  

===במוסקבה===

לאחר שמורו ורבו עזב לארץ הקודש, נדד ר' זלמן-לייב למוסקבה, שם חי בשכונת מארינא רושצ'א ולמד והתוועד רבות עם רב [[בית הכנסת]] [[מרינה רושצ'ה]] הרב ישעיה זושא שובאוו הידוע בכינויו '[[הבוידע רב]]'. עבד מעט לפרנסתו כשומר במפעל, אך את רוב שעות היממה הקדיש ללימוד התורה. בתקופה זו התקרב מאוד אל החסידים שהכיר וצעד אחר צעד החל לנהוג ב[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. הוא החל ללמוד חסידות, השתתף [[התוועדות חסידית|בהתוועדויות]] והתדבק לגדולי החסידים בימים ההם. ברבות הימים הפך לחסיד נלהב.  

===מלחמת העולם השנייה===

בתום המלחמה, בעודו פצוע ברגלו, הגיע ל[[טשקנט]] שם כבר התאספו הרבה חסידים, פליטי מלחמה. ר' זלמן השתלב בטבעיות בעדת החסידים במקום. עד מהרה החל לעסוק בהרבצת תורה. הוא אסף ילדים שנותרו יתומים מהוריהם, לאחר שנהרגו או נפטרו מהפגזות, רעב וממחלות. כעשרים ילדים יתומים קיבץ סביבו והחל ללמדם.  

===החיים בטשקנט===

שנים ספורות לאחר המלחמה, נפטר בנם הבכור שכאמור, היה חולה בלבו. במשך השנים נולדו לבני הזוג אסטולין ארבעה ילדים: חיה, נפתלי, ברינא גישא ודוד.  

===בארץ ישראל===

לאחר שעלה לארץ הקודש, הגיע ר' זלמן לייב להתיישב בסמוך לחמיו הרב חיים בנימין ברוד בעיר בני-ברק. תחילה עבד ר' זלמן לייב כ"מלמד', ולאחר שיצא לפנסיה, השקיע עצמו בתפילה ולימוד תורה.  

===פטירתו===

בשנים האחרונות לחייו סבל מיסורים ומכאובים ועבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. בימיו האחרונים, היה בהכרה מעורפלת, ומתוך עירפול כל העת מלמל: "רבי, רבי". למרות ייסוריו, פניו האירו וגם הרופאים הביעו התפעלותם מכך.  

==משפחתו==

==לקריאה נוספת==

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]]

[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]