עבד כנעני – הבדלי גרסאות

ר.ז. (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
ישנם כמה מצוות התורה הקשורים לאדם שקונה לעצמו '''עבד כנעני'''.
ישנם כמה מצוות התורה הקשורים לאדם שקונה לעצמו '''עבד כנעני'''.  


בתורת החסידות מדובר בראוכה בכמה מקומות אודות המצוה בהעבודה הרוחנית של האדם, ובכללות "עבד כנעני" היא עבודה שנעשית מתוך חובת יראה ורתיעה בלבד, ולא מתוך אהבה ורצון פנימי. המדריגות השונות בעבודתו מראות את ההתמודדות של האדם עם עול מצוות, כשהיא נעשית מתוך חיצוניות בלבד ולא מתוך חיבור אמיתי לרוחניות ולקדושה.
בתורת החסידות מדובר בארוכה בכמה מקומות אודות המצוה בהעבודה הרוחנית של האדם, ובכללות "עבד כנעני" היא עבודה שנעשית מתוך חובת יראה ורתיעה בלבד, ולא מתוך אהבה ורצון פנימי. המדריגות השונות בעבודתו מראות את ההתמודדות של האדם עם עול מצוות, כשהיא נעשית מתוך חיצוניות בלבד ולא מתוך חיבור אמיתי לרוחניות ולקדושה.


== בחסידות ==
== בחסידות ==
שורה 15: שורה 14:


=== מדריגות בעבודת עבד כנעני ===
=== מדריגות בעבודת עבד כנעני ===
# המדריגה העליונה של עבד כנעני: המדריגה הזו מתארת את האדם שעובד את ה' מתוך יראת השבט, אך הוא נזהר לא לעבור עבירה כמעט בכלל, ומצליח לשמור על עצמו בכוח הדיבור והמעשה. אף על פי כן, יש בו פוטנציאל לעבור עבירה מתוך חוסר רצון פנימי לעבוד את ה'.
# המדריגה העליונה של עבד כנעני: המדריגה הזו מתארת את האדם שעובד את ה' מתוך יראת השבט, אך הוא נזהר לא לעבור עבירה כמעט בכלל, ומצליח לשמור על עצמו בכוח הדיבור והמעשה. אף על פי כן, יש בו פוטנציאל לעבור עבירה מתוך חוסר רצון פנימי לעבוד את ה'.
# המדריגה של "רשע וטוב לו": אדם זה לא עובר עבירה באופן תדיר, אך לפעמים הוא חוטא בהרהור, דיבור או מעשה. יש בו יראת השבט ברמה כזו שמונעת ממנו לעבור עבירות באופן כללי.
# המדריגה של "רשע וטוב לו": אדם זה לא עובר עבירה באופן תדיר, אך לפעמים הוא חוטא בהרהור, דיבור או מעשה. יש בו יראת השבט ברמה כזו שמונעת ממנו לעבור עבירות באופן כללי.
שורה 21: שורה 19:


=== עבודת עבד כנעני בתפילה ===
=== עבודת עבד כנעני בתפילה ===
בעבודת התפילה, המדריגה של "עבד כנעני" היא תפילה שנעשית מתוך הודאה בלבד, ללא התחברות פנימית או התבוננות אמיתית בשבחי ה'. לדוגמה, התפילה "מודה אני" היא רק הודאה בלי חיבור פנימי, דבר שקשור לשלב "נה"י" בתפילה – ההתבוננות, אך ללא חיבור פנימי שמוביל לקשר אמיתי עם ה'.
בעבודת התפילה, המדריגה של "עבד כנעני" היא תפילה שנעשית מתוך הודאה בלבד, ללא התחברות פנימית או התבוננות אמיתית בשבחי ה'. לדוגמה, התפילה "מודה אני" היא רק הודאה בלי חיבור פנימי, דבר שקשור לשלב "[[נה"י]]" בתפילה – ההתבוננות, אך ללא חיבור פנימי שמוביל לקשר אמיתי עם ה'.


=== עבודת עבד כנעני בלימוד תורה ===
=== עבודת עבד כנעני בלימוד תורה ===
בלימוד התורה, ניתן למצוא את המדריגה של "עבד כנעני" גם בלימוד שלא לשמה, שבו הלומד מקבל את התורה או את מצוותיה מתוך מניע חיצוני ולא מתוך רצון פנימי לחיבור אל הקדושה. לדוגמה, לימוד תורה לשם פרנסה, או לימוד שהיא הדרך לידע את המעשה בלבד, אינם נחשבים ללימוד תורה לשמה. כל אלו נכנסים תחת הגדרה של "לימוד שלא לשמה", בו הלומד לא פועל מתוך חיבור פנימי אלא מתוך צורך חיצוני.
בלימוד התורה, ניתן למצוא את המדריגה של "עבד כנעני" גם בלימוד שלא לשמה, שבו הלומד מקבל את התורה או את מצוותיה מתוך מניע חיצוני ולא מתוך רצון פנימי לחיבור אל הקדושה. לדוגמה, לימוד תורה לשם פרנסה, או לימוד שהיא הדרך לידע את המעשה בלבד, אינם נחשבים ללימוד תורה לשמה. כל אלו נכנסים תחת הגדרה של "לימוד שלא לשמה", בו הלומד לא פועל מתוך חיבור פנימי אלא מתוך צורך חיצוני.


=== '''עבודת עבד כנעני בקיום המצוות''' ===
=== עבודת עבד כנעני בקיום המצוות ===
בקיום המצוות ישנו אופן שנקרא "שלא לשמה", כפי שמציין רבנו הזקן בתניא. במצב זה, אדם מקיים את המצוות לא מתוך רצון פנימי אמיתי, אלא מתוך הרגל, ולפעמים מתוך תחושת חובה או ציפייה חיצונית. יש להבין כי גם קיום מצוות שלא לשמה, כפי שמצוין בתניא, יכול להתרחש ממניעים חיצוניים ולא מתוך רצון פנימי אמיתי, כך שלעיתים העבודה הרוחנית נעשית מתוך "מצוות אנשים מלומדה", כלומר מתוך הרגל, שהורגל בילדותו על ידי אביו ורבו. במקרה כזה, האדם מקיים את המצוות מתוך יראת הרצועה, אך אין חיבור פנימי או רצון אמיתי לקיום המצוות. לאחר זמן, הרגל זה הופך לטבע, והאדם מקיים את המצוות מתוך הרגל בלבד.
בקיום המצוות ישנו אופן שנקרא "שלא לשמה", כפי שמציין רבנו הזקן בתניא. במצב זה, אדם מקיים את המצוות לא מתוך רצון פנימי אמיתי, אלא מתוך הרגל, ולפעמים מתוך תחושת חובה או ציפייה חיצונית. יש להבין כי גם קיום מצוות שלא לשמה, כפי שמצוין בתניא, יכול להתרחש ממניעים חיצוניים ולא מתוך רצון פנימי אמיתי, כך שלעיתים העבודה הרוחנית נעשית מתוך "מצוות אנשים מלומדה", כלומר מתוך הרגל, שהורגל בילדותו על ידי אביו ורבו. במקרה כזה, האדם מקיים את המצוות מתוך יראת הרצועה, אך אין חיבור פנימי או רצון אמיתי לקיום המצוות. לאחר זמן, הרגל זה הופך לטבע, והאדם מקיים את המצוות מתוך הרגל בלבד.


שורה 33: שורה 31:
== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* [https://chabadlibrary.org/books/2900630284 דרך מצוותיך, מצוות "אמה עבריה"]
* [https://chabadlibrary.org/books/2900630284 דרך מצוותיך, מצוות "אמה עבריה"]
* מאמר ד"ה ואלה המשפטים תשי"ד


== ראו גם ==
== ראו גם ==
* [[עבד עברי]]


* [[עבד עברי]]
{{הערות שוליים}}{{קצרמר|חסידות}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות]]