יהושע פישל שניאורסון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:פישל שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרופ' שניאורסון בצעירותו]]
-פרופסור '''יהושע פישל שניאורסון''' ([[ד' תמוז]] [[תרמ"ח]] - [[ה' סיון]] [[תשי"ח]]) היה ממשפחת אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט]] שהתמחה בפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת ה[[נפש]]. היה סופר בעל שיעור קומה, בין חיבוריו כתב כותרים הקשורים בעולמה של חסידות חב"ד.
+פרופסור '''יהושע פישל שניאורסון''' ([[ד' תמוז]] [[תרמ"ח]] - [[ה' סיון]] [[תשי"ח]]) היה ממשפחת אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט]] שהתמחה בפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת ה[[נפש]]. היה סופר בעל שיעור קומה, בין חיבוריו כתב כותרים הקשורים בעולמה של [[חסידות חב"ד]].
 ==תולדות חייו==
-נולד לרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה הרב של הומל וסטארדוב שבאימפריה הרוסית, בנו של הרב שלום דובער שניאורסון (מרציצה), נכדו של הרבי הצמח צדק.
+נולד לרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה הרב של הומל וסטארדוב שבאימפריה הרוסית, בנו של הרב [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]], נכדו של הרבי [[הצמח צדק]].
 בילדותו למד בחדר המקומי ובישיבה, ובגיל 17 הוסמך לרבנות. לאחר מכן עבר ללמוד בגימנסיה בהומל וסיימה בדרגת 'מצטיין'. למד רפואה באוניברסיטת ברלין, קיבל תואר דוקטור באקדמיה הצבאית בפטרבורג.
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ב-1920 נתמנה לפרופסור באוניברסיטה המקומית בקייב, שם ייסד פקולטה לפדגוגיה רפואית, ונעשה לדקאן שלה. ערך רבעון עברי בשם "קדימה" שהיה מוקדש לפסיכולוגיה ולפילוסופיה של הדת, ממנו יצא גיליון אחד. פרסם את ספרו "הפסיכולוגיה האינטימית של הילד" (2 חלקים), (תחילה ברוסית ולאחר מכן בגרמנית וביידיש וחלקה בעברית), וכן את ספרו "התקופה הקטסטרופאלית והדור הגדל".
-ב-1921 עבר לוורשה, שם עסק בפסיכו-היגיינה לילדים ומונה כמנהל מחלקה בתחום זה. השתתף בעריכת הירחון הפדגוגי הפסיכולוגי "תרבות". בשנת 1922 עבר לברלין, יסד גם שם תחנה פסיכוהיגיינית. הוציא עם אחרים את הרבעון לסוציולוגיה ופילוסופיה של התרבות בשם "עטאס", כמו כן הוציא בגרמנית (ומאוחר יותר בעברית, ביידיש ובאנגלית) את ספרו (שהיה יסוד לשיטתו לאחר מכן, "הדרך אל האדם, יסודות "מדע-האדם הפסיכולוגי" ותורת העצבנות"), ואת הספר "דרכים חדשות בפסיכולוגיה הסוציאלית" בעברית וביידיש. באותן השנים הוציא את הרומן ההיסטורי "חיים גראביצר" ביידיש, שתורגם לאחר מכן לעברית על ידי אברהם שלונסקי בהוצאת "שוקן".
+ב-1921 עבר ל[[ורשה|וורשה]], שם עסק בפסיכו-היגיינה לילדים ומונה כמנהל מחלקה בתחום זה. השתתף בעריכת הירחון הפדגוגי הפסיכולוגי "תרבות". בשנת 1922 עבר לברלין, יסד גם שם תחנה פסיכוהיגיינית. הוציא עם אחרים את הרבעון לסוציולוגיה ופילוסופיה של התרבות בשם "עטאס", כמו כן הוציא בגרמנית (ומאוחר יותר בעברית, ביידיש ובאנגלית) את ספרו (שהיה יסוד לשיטתו לאחר מכן, "הדרך אל האדם, יסודות "מדע-האדם הפסיכולוגי" ותורת העצבנות"), ואת הספר "דרכים חדשות בפסיכולוגיה הסוציאלית" בעברית וביידיש. באותן השנים הוציא את הספר המפורסם "[[חיים גראביצר (ספר)|חיים גראביצר]]" ביידיש, שתורגם לאחר מכן לעברית על ידי אברהם שלונסקי בהוצאת "שוקן".
 ב-1927 עבר לארצות הברית, והמשיך לעסוק בפסיכו-היגיינה לילדים. נתמנה למרצה לפסיכולוגיה בסמינריון למורים, והוציא רבעון ביידיש בשם "מענטש-וויססנשאפט" (חכמת אנוש). בשנים אלו הוציא לאור שני רומנים ביידיש: "קאראהאד" (מחול) ו"די אידישע נקמה" (הנקמה היהודית).
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ==== עם אדמו"רי חב"ד ====
 שמר על קשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שכשרופאיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] המליצו לו לספר לידיד דברים שבליבו, בחר בפישל {{הערה| ראו: חיים גראביצר, הוצ' ידיעות אחרונות, בנספח, עמ' 571. ושם מופיע קטע ממכתב מפישל שניאורסון לחוקר הקבלה גרשום שלום משנת 1935, ובו כותב לו: "אתמול ראיתי את הרבי מליובאוויץ שליט"א. אם יש לך איזה צורך בכתב יד או בעניינים דומים - אני תמיד נכון לשרתך" (המכתב כיום בארכיון לחינוך של אוניברסיטת תל אביב). ממכתב זה נראה שאולי הייתה לפישל שניאורסון גישה לספריית הרבי הריי"צ והוא הורשה לעיין בכתבי היד שבה.}}.
 באגרות הקודש של הרבי הריי"צ מופיעות כמה וכמה אגרות אל פישל שניאורסון (ואודותיו). באחת האגרות, הרבי הריי"צ מזמינו לבוא אליו לביקור במרינבד (לשם עמד לנסוע למנוחה), "ששם יהיה אצלנו העת חופשי יותר, ולקחת העונג לדבר יותר ביחד" {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יא, עמ' תה}}.
 במכתב משנת ת"ש, הרבי הריי"צ מכנה את פישל שניאורסון: "כבוד ידידי, החכם הנודע לשם תהילה ותפארת, בעל מדות תרומיות, גזע תרשישים, וו"ח אי"א מוה"ר פישל שי', המכוּנה פראפיסור שניאורסאהן". {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד, עמ' שנט}}. במכתב נוסף, הרבי הריי"צ מאחל לפישל שניאורסון מזל טוב לרגל בואו בקשרי השידוכים. {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יג, עמ' רעא}}.
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 ===התייחסויות הרבי לספריו===
-כאשר שלח פישל לרבי את ספרו [[סיפורי התגלות חסידיים]], קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד{{הערה|https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=146</ref>. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו [[כוחה של סנגוריה]], סייע{{מקור}} לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר{{הערה|https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=146</ref>.
+כאשר שלח פישל לרבי את ספרו [[סיפורי התגלות חסידיים]], קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד{{הערה|אגרות קודש חלק יא ע' קלד.}}. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו [[כוחה של סנגוריה]], סייע לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר{{מקור}}.
 == פטירתו ==
@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 ==משפחתו==
-היה נשוי למרת חנה רייזל לבית רייס, מהעיר קובנה שבליטא. לאחר השתקעותם בתל אביב, שימשה כיועצת משפטים ברבנות העיר תל אביב, ועסקה בהשכנת שלום בבתי ישראל. לזוג נולדה בת יחידה - מרת טובה, שהייתה נשואה לר' יצחק שכטר.
+היה נשוי לחנה רייזל לבית רייס, מהעיר קובנה שבליטא. לאחר השתקעותם בתל אביב, שימשה כיועצת משפטים ברבנות העיר תל אביב, ועסקה בהשכנת שלום בבתי ישראל. לזוג נולדה בת יחידה - מרת טובה, שהייתה נשואה לר' יצחק שכטר.
 ==קישורים חיצוניים==