ליובאוויטש – הבדלי גרסאות
קידוד קישורים, מיזוג הערות שוליים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים |
מאין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה ליובאוויטש|אחר=חסידות חב"ד - ליובאוויטש, לפורטל ליובאוויטש או לגיליון ליובאוויטש|ראו=[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה ליובאוויטש|אחר=חסידות חב"ד - ליובאוויטש, לפורטל ליובאוויטש או לגיליון ליובאוויטש|ראו=[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש (פירושונים)]]}} | ||
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]] | [[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]] | ||
'''לְיוּבַּאווִיטְש''' ( | '''לְיוּבַּאווִיטְש''' (ב[[עברית]]: '''לוּבַּבִיץ''''. ב[[אנגלית]]: '''Lyubavichi'''. ב[[רוסית]]: '''Люба́вич'''. ב[[פולנית]]: '''Lubawicze''') היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]]. | ||
העיירה ליובאוויטש הייתה מקום מושבם של רוב נשיאי [[חסידות חב"ד]], ושימשה כמרכז פעילות חסידות חב"ד במשך 102 שנה (תקע"ג - תרע"ו). כפי שנהוג בחצרות החסידים, גם כיום, שנים רבות אחרי עזיבת העיירה, ממשיכה חסידות חב"ד להקרא "חסידות חב"ד ליובאוויטש". | העיירה ליובאוויטש הייתה מקום מושבם של רוב נשיאי [[חסידות חב"ד]], ושימשה כמרכז פעילות חסידות חב"ד במשך 102 שנה (תקע"ג - תרע"ו). כפי שנהוג בחצרות החסידים, גם כיום, שנים רבות אחרי עזיבת העיירה, ממשיכה חסידות חב"ד להקרא "חסידות חב"ד ליובאוויטש". | ||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
אדמו"ר הצמח צדק התיישב בליובאוויטש, יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד (1813). ואחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח (1827) קיבל את נשיאות חב"ד, ונהג את נשיאותו בליובאוויטש, קרוב לארבעים שנה. במשך התקופה הזאת יסד ישיבה בליובאוויטש. | אדמו"ר הצמח צדק התיישב בליובאוויטש, יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד (1813). ואחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח (1827) קיבל את נשיאות חב"ד, ונהג את נשיאותו בליובאוויטש, קרוב לארבעים שנה. במשך התקופה הזאת יסד ישיבה בליובאוויטש. | ||
רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק: | רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק: בין השנים תקצ"ג-תר"ב כיהן הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ואחריו - הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן. | ||
אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - בי"ג ניסן תרכ"ו (1866), ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהגוים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו. | אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - בי"ג ניסן תרכ"ו (1866), ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהגוים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו. | ||
| שורה 170: | שורה 170: | ||
[[בית העלמין]] היהודי בליובאוויטש ממוקם בקצה המערבי של העיירה, סמוך לנהר הקטן. בית הקברות משתרע על חלקה של כ-70 על 150 מטר. בבית עלמין זה נמצאים אוהלי כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]]. | [[בית העלמין]] היהודי בליובאוויטש ממוקם בקצה המערבי של העיירה, סמוך לנהר הקטן. בית הקברות משתרע על חלקה של כ-70 על 150 מטר. בבית עלמין זה נמצאים אוהלי כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
בסמוך אליהם טמונות גם: הרבנית [[סטערנא]] (אשת אדמו"ר הזקן), הרבנית [[שיינא]] (אשת אדמו"ר האמצעי), הרבנית [[חיה מושקא | בסמוך אליהם טמונות גם: הרבנית [[סטערנא]] (אשת אדמו"ר הזקן), הרבנית [[שיינא]] (אשת אדמו"ר האמצעי), הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]], הרבנית [[רבקה]] (אשת אדמו"ר המהר"ש). ועוד נשי ובנות משפחת רבותינו נשיאינו שאין ידוע לנו שמותם. וגם טמונים בבית העלמין: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק וסב סבו של הרבי), [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]] שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש. נפטר בהיותו בן שמונה שנים בלבד). הרב [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] ("המגיד מליובאוויטש" ומורו של אדמו"ר הזקן בילדותו). | ||
[[קובץ:אבא דוד גורביץ שחזור הקמת מצבות ליובאוויטש.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אבא דוד גורביץ במהלך שחזור הקמת מצבות אדמו"רי ליובאוויטש]] | [[קובץ:אבא דוד גורביץ שחזור הקמת מצבות ליובאוויטש.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אבא דוד גורביץ במהלך שחזור הקמת מצבות אדמו"רי ליובאוויטש]] | ||
בעקבות מלחמת העולם השנייה, נחרב בית העלמין. ובשנת תשכ"ו הגיע הרב אבא דוד גורביץ לעיירה ליובאוויטש, תיקן את מצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות והקים סביבן גדר. את האהל בנו מחדש בשנת תשמ"ט, ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב. בשנת תשע"ה נוקה בית העלמין, והשיחים נכרתו ונשרפו. חלק מהמצבות הונחו על יציקת בטון. בסך הכול השתמרו בבית העלמין כ200 מצבות, וכל הכתובות עליהם הם בעברית. בשנים האחרונות ממשיכים לשפץ את בית העלמין, ומדי פעם מתגלים מצבות חדשות. | בעקבות מלחמת העולם השנייה, נחרב בית העלמין. ובשנת תשכ"ו הגיע הרב אבא דוד גורביץ לעיירה ליובאוויטש, תיקן את מצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות והקים סביבן גדר. את האהל בנו מחדש בשנת תשמ"ט, ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב. בשנת תשע"ה נוקה בית העלמין, והשיחים נכרתו ונשרפו. חלק מהמצבות הונחו על יציקת בטון. בסך הכול השתמרו בבית העלמין כ200 מצבות, וכל הכתובות עליהם הם בעברית. בשנים האחרונות ממשיכים לשפץ את בית העלמין, ומדי פעם מתגלים מצבות חדשות. | ||
| שורה 221: | שורה 221: | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | ||
[[קטגוריה:שואה]] | [[קטגוריה:שואה]] | ||
[[קטגוריה:ערים באסיה]] | |||