הסרת בדי ארון הברית – הבדלי גרסאות

ר.ז. (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "'''איסור הסרת בדי הארון''' היא אחת ממצוות לא תעשה שבתורה<ref name=":0">ספר החינוך מצוה צו.</ref> שלא להסיר את בדי הארון מתוך הטבעות. == מקור המצוה == {{ציטוט|תוכן=בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ|מקור=שמות כה, טו}} == דיני המצ..."
 
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''איסור הסרת בדי הארון''' היא אחת מ[[מצוות]] לא תעשה שב[[תורה]]<ref name=":0">[[ספר החינוך]] מצוה צו.</ref> שלא להסיר את בדי ה[[ארון]] מתוך הטבעות.
{{סוגיה
| שם =
| מקרא = {{תנ"ך|שמות|כה|טו}}
| משנה =
| ברייתא =
| תלמוד בבלי =
| תלמוד ירושלמי =
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|כלי המקדש והעובדין בו|ב|יג|ללא=שם|ספר=עבודה}}
| שולחן ערוך =
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|לאו|פו}}{{ש}}{{ספר החינוך|צו}}
| ספרות הלכתית נוספת =
}}
'''איסור הסרת בדי ארון הברית''' הוא איסור ([[מצוות לא תעשה]]) להוציא את הבדים (מוטות) המיועדים לנשיאת [[ארון הברית]] מהטבעות המחזיקות אותם. איסור זה חל אף לאחר בניין [[בית המקדש]], כאשר לא משתמשים בבדים אלו לנשיאת הארון. האיסור נמנה במניין [[תרי"ג מצוות]].
 
לאו זה המופיע ב[[פרשת תרומה]], הוא אחד משלשה לאווים העוסקים ב[[כלי המקדש]] ו[[בגדי כהונה]] ומופיעים בפרשות תרומה ו[[תצווה|תצוה]]. שני האיסורים הנוספים הם איסור על ניתוק ה[[חושן]] מה[[אפוד]], ואיסור לקרוע את [[מעיל|המעיל]].


== מקור המצוה ==
== מקור המצוה ==
שורה 10: שורה 24:
אחת מטעמי המצווה היא, שזה כלול בכבודו של הארון, משום שהארון הרי היא מקום משכן התורה והיא כל עיקרנו וכבודנו, ונתחייבנו לנהוג בו כל כבוד וכל הדר בכל יכלתינו.
אחת מטעמי המצווה היא, שזה כלול בכבודו של הארון, משום שהארון הרי היא מקום משכן התורה והיא כל עיקרנו וכבודנו, ונתחייבנו לנהוג בו כל כבוד וכל הדר בכל יכלתינו.


כי אולי יהיו צריכים לצאת עם הארון לאיזשהו מקום במהירות, ואלי יקרה שמפני הטרדה והחפזון לא יבדקו טוב אם בדי הארון הם חזקים כמו שצריך, ואולי חס ושלום הארון יפול, ואין זה כבודו. ולכן צריכים להיות תמיד מוכנים ולא יסורו ממנו, ויהיו חזקים מאוד כדי שלא יקרה תקלה.
כי אולי יהיו צריכים לצאת עם הארון לאיזשהו מקום במהירות, ואלי יקרה שמפני הטרדה וה[[חיפזון|חפזון]] לא יבדקו טוב אם בדי הארון הם חזקים כמו שצריך, ואולי חס ושלום הארון יפול, ואין זה כבודו. ולכן צריכים להיות תמיד מוכנים ולא יסורו ממנו, ויהיו חזקים מאוד כדי שלא יקרה תקלה.


ועוד טעם אחר, שכל כלי המקדש צורתן מחוייבת לרמוז ענינים גדולים עליונים, כדי שיהא האדם נפעל לטובה מתוך מחשבתו בהן, ורצה האל לטובתנו שלא תפסד אותה הצורה אפילו לפי שעה<ref name=":0" />.
ועוד טעם אחר, שכל כלי המקדש צורתן מחוייבת לרמוז ענינים גדולים עליונים, כדי שיהא האדם נפעל לטובה מתוך מחשבתו בהן, ורצה האל לטובתנו שלא תפסד אותה הצורה אפילו לפי שעה.


== בחסידות ==
== בחסידות ==


=== רצון פשוט - תורתו אומנותו ===
=== רצון פשוט - תורתו אומנותו ===
"בדים" (של הארון) מפורש בזוהר שהוא מלשון "יחידים" (כמו ש"כתונת '''בד'''" שהוא פשתן, ונקרא "בד" כי הם גדילים אחד אחד). יוצא אם כן ש"בדי הארון" מרמזים בעולמות העליונים על עולם האחדות, ופשיטות ה[[עצמות א"ס ברוך הוא]], ו[[בעבודת האדם]] הוא ה[[רצון פשוט]] להקב"ה, והתמסרות בביטול גמור להקב"ה.
"בדים" (של הארון) מפורש בזוהר שהוא מלשון "יחידים" (כמו ש"כתונת '''בד'''" שהוא פשתן, ונקרא "בד" כי הם גדילים אחד אחד). יוצא אם כן ש"בדי הארון" מרמזים בעולמות העליונים על עולם האחדות, ופשיטות ה[[עצמות א"ס ברוך הוא]], וב[[עבודת האדם]] הוא ה[[רצון פשוט]] להקב"ה, והתמסרות בביטול גמור להקב"ה.


הארון הוא מי ש[[תורתו אומנותו]] (כמו [[רשב"י]]), ואצלו יש כל בחינות אלו בתמידות - לא יסורו ממנו<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31680&st=&pgnum=171 סה"מ תרס"ה ע' קס"ג-קס"ד].</ref>.
הארון הוא מי ש[[תורתו אומנותו]] (כמו [[רשב"י]]), ואצלו יש כל בחינות אלו בתמידות - לא יסורו ממנו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31680&st=&pgnum=171 סה"מ תרס"ה ע' קס"ג-קס"ד].}}.


=== תמכין דאורייתא ===
=== תמכין דאורייתא ===
הרבי ריי"ץ מבאר שהטבעות ובדים של הארון הוא שבהם מחזיקים את הארון אלו בעלי תורה, בגופם וברוחם ובפועל, שהם גם קובעים זמן ללמוד תורה.
[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי]] מבאר שהטבעות ובדים של הארון הוא שבהם מחזיקים את הארון אלו בעלי תורה, בגופם וברוחם ובפועל, שהם גם קובעים זמן ללמוד תורה.


כי הטבעות של הארון הם אלו שתמיד תומכין ב[[תלמידי חכמים]], לכל צרכם, כמו הטבעות שקבועים בארון.
כי הטבעות של הארון הם אלו שתמיד תומכין ב[[תלמידי חכמים]], לכל צרכם, כמו הטבעות שקבועים בארון.


ובדי הארון הם הבעלי עסק, ויש להם גם זכות התורה של אלו שלומדים תורה, כמו ש[[יששכר]] ו[[זבולון]] עשו שותפות, ותורתו של ישכר הוא גם של זבולון<ref>ד"ה פדה בשלום תרפ"ז.</ref>.
ובדי הארון הם הבעלי עסק, ויש להם גם זכות התורה של אלו שלומדים תורה, כמו ש[[יששכר]] ו[[זבולון]] עשו שותפות, ותורתו של ישכר הוא גם של זבולון{{הערה|ד"ה פדה בשלום תרפ"ז.}}.


=== קביעות עיתים לתורה ===
=== קביעות עיתים לתורה ===
ה[[צמח צדק]] מבאר שענין הארון הוא [[לימוד התורה]], והרי יש חובה לקבוע עיתים ללמוד תורה, אך הקביעות צריכה להיות קביעות בנפש. ועל כל יש בדי הארון ולא יתורו ממנו, בכדי שאם משום מה לא יצא לו הקביעות בלימוד התורה, יהיה מיד מוכן להעביר אותו לזמן אחר (להשלים את הזמן הקבוע שהחסיר)<ref>[[אור התורה]]{{מקור}}.</ref>.{{הערות שוליים}}
ה[[צמח צדק]] מבאר שענין הארון הוא [[לימוד התורה]], ויש חובה לקבוע עיתים ללמוד תורה, אך באמת התורה היא למעלה מזמן קבוע, וכל זמן יש להיות קבוע וקשור לתורה, ועל כן יש הציווי שאת בדי הארון צריך תמיד להיות קבוע לארון ולא יסורו ממנו, כמו כן בלימוד התורה אם משום מה לא יצא לו הזמן קבוע לקביעות עיתים בתורה, יהיה מיד מוכן להעביר אותו לזמן אחר, וללמוד גם אז את מה שהחסיר (וזהו הפירוש "קביעות עית'''ים'''" בלשון רבים, כי לימוד התורה צריך להיות קבוע, "עשה תורתך קבע", כי בכל זמן זמנו הוא){{הערה|[[אור התורה]] שיר השירים חלק ב, ע' תקלו.}}.
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות]]