אברהם ישעיהו קרליץ – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:עם-החזון-איש (1).jpg|ממוזער|החזון איש (במרכז) עם הרב [[יעקב לנדא]] (מימין)]] | |||
הרב '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל"ט]] - [[ט"ו בחשוון]] [[תשי"ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י. | הרב '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל"ט]] - [[ט"ו בחשוון]] [[תשי"ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י. | ||
| שורה 30: | שורה 31: | ||
==קשריו עם חב"ד == | ==קשריו עם חב"ד == | ||
[[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]] | [[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]] | ||
החזון איש כמעט ולא היה בקשר עם חסידי חב"ד, מלבד הרב [[יעקב לנדא]] כיון שכיהן כרב בבני ברק בה התגורר החזון איש. החזון איש לא נטל חלק באירועים חב"דיים. | החזון איש כמעט ולא היה בקשר עם חסידי חב"ד, מלבד הרב [[יעקב לנדא]] כיון שכיהן כרב בבני ברק בה התגורר החזון איש. החזון איש לא נטל חלק באירועים חב"דיים. | ||
| שורה 46: | שורה 47: | ||
קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב [[יעקב לנדא]], רבה של בני ברק, חסיד חב"ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו"א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה"[[שארית יהודה]]", אחיו של אדמו"ר הזקן: "אתכבד לבקש מאת מעכ"ת שליט"א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש"ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה"ז] זצוק"ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה"{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ"א, באתר [[חב"ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}. | קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב [[יעקב לנדא]], רבה של בני ברק, חסיד חב"ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו"א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה"[[שארית יהודה]]", אחיו של אדמו"ר הזקן: "אתכבד לבקש מאת מעכ"ת שליט"א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש"ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה"ז] זצוק"ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה"{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ"א, באתר [[חב"ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}. | ||
הרב [[ירחמיאל אלפרוביץ]] סיפר, שקיבל שהצעה לשמש כמלמד בבני ברק בתלמוד תורה של החינוך העצמאי, ובו בזמן קיבל הצעה להיות מורה בבית ספר חב"ד בכפר סבא בניהולו של הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. הרב אלפרוביץ שלח מכתב לרבי עם שתי ההצעות וביקש שהרבי יכריע עבורו איזו הצעה עליו לקבל. בינתיים פגש הרב אלפרוביץ את החזון איש שהתגורר לא הרחק ממנו ושאל את דעתו. הוא הכיר את הרב אלפרוביץ היטב ולא פעם שוחחו. הוא השיב לרב אלפרוביץ: "אתה חסיד, מציעים לך הצעה מחב"ד? אתה צריך ללכת לחב"ד"! לא חלפו ימים רבים ותשובת הרבי שהתקבלה הייתה: "בכל מקום בו תהיה תהיה, חסיד יוצר סביבה". הרמז היה ברור: הרבי העדיף שהרב אלפרוביץ יקבל את ההצעה של החינוך העצמאי בבני ברק, וכך היה{{הערה|בית משיח, גליון 756, עמ' 15.}}. כמו כן, סיפר הרב אלפרוביץ' על ביקורם של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] והרב [[שאול דובער זיסלין]] אצל החזון איש להתייעץ בענייני הלכה, ועל שליחות שקיבל מהחזון איש להעביר תשובה הלכתית בנושא עירוב לרב גורליק {{הערה|שם, עמ' 16.}}. | |||
מסופר כי בהיותו בוילנא נודע לחזון איש כי משפחה השייכת לחסידות חב"ד הצליחה להשיג אתרוג קלבריה מהודר, והחזון איש "ביקש להדר במצוות וליטול גם אתרוג זה"{{הערה| "מרן החזון איש", עמ' 342.}}. (אם כי יש לציין שרבים סוברים שקלבריה הוא אתרוג מהודר ביותר, ובראש המצדדים מלבד חב"ד הוא החתם סופר). | מסופר כי בהיותו בוילנא נודע לחזון איש כי משפחה השייכת לחסידות חב"ד הצליחה להשיג אתרוג קלבריה מהודר, והחזון איש "ביקש להדר במצוות וליטול גם אתרוג זה"{{הערה| "מרן החזון איש", עמ' 342.}}. (אם כי יש לציין שרבים סוברים שקלבריה הוא אתרוג מהודר ביותר, ובראש המצדדים מלבד חב"ד הוא החתם סופר). | ||
| שורה 78: | שורה 81: | ||
בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני. | בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני. | ||
שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת ה[[רמב"ם]] שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד"א]], מנהג [[ירושלים]] ו"מנהג העולם" בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע"א סעיף יג.}}. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם [[הרב עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלים, הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, [[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]] רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}}}}, הגאון הרב [[יוסף שלום אלישיב|שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו"{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}. | שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת ה[[רמב"ם]] שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד"א]], מנהג [[ירושלים]] ו"מנהג העולם" בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע"א סעיף יג.}}. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם [[הרב עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלים, הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, [[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]] רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}}}}, הגאון הרב יוסף [[יוסף שלום אלישיב|שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו"{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}. | ||
על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים{{הערה|בעיקר מהציבור הליטאי}}. שיטת החזו"א מתבססת על מדידת ה[[נודע ביהודה]] שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו{{דרוש מקור|סיבה=נשמע מוזר}}. בין ה"חזון איש" והגר"ח נאה פרצה מחלוקת מורכבת במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם{{הערה|נודע בשיעורים ע' 10}}. | על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים{{הערה|בעיקר מהציבור הליטאי}}. שיטת החזו"א מתבססת על מדידת ה[[נודע ביהודה]] שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו{{דרוש מקור|סיבה=נשמע מוזר}}. בין ה"חזון איש" והגר"ח נאה פרצה מחלוקת מורכבת במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם{{הערה|נודע בשיעורים ע' 10}}. | ||