נתן גוראריה (קראון הייטס) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:נתן גוראריה.jpg|left|thumb|250px|הרה"ח נתן ע"ה (משמאל) יחד עם אביו הרה"ח חיים שמריהו]]
+{{מפנה|נתן גוראריה}}
-הרב '''נתן גוראריה''' היה מחשובי החסידים בשכונת [[קראון הייטס]].
+[[קובץ:נתן גוראריה (קראון הייטס).jpg|ממוזער|ר' נתן גורארי']]
-היה מקושר בלב ונפש ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] וזכה שהרבי הציע לו את השידוך.
+הרב '''נתן גוראריה''' ([[י"א באדר|י"א אדר א']] [[תרפ"ז]], 1927 - [[ה' במנחם אב]] [[תשס"ה]], 2005) היה חסיד חב"ד ואיש עסקים בשכונת [[קראון הייטס]].
-הרב גוראריה נולד לאביו בי"א [[אדר ראשון]] בעיר דווניסק לאביו הרה"ח [[חיים שמריהו גוראריה]].
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[י"א באדר|י"א אדר ראשון]] [[תרפ"ז]] בעיר דווינסק לרב [[חיים שמריהו גוראריה|חיים שמריהו]] ומרת מיכלא חי' שיינא גורארי'<ref>ראה [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_075.jpg הכרטיס] שמילא עבור [[ספר החסידים]].</ref>, ונקרא על שם סבו ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן]].
-את שנות ילדותו עשה ב[[ריגא]], ובגיל 7 עלה ל[[ארץ הקודש]]. ר' נתן זכה ש[[הרבי]] יהיה השדכן שלו, ויציע אותו לדודו החסיד המפורסם הרה"ח [[חיים אליעזר קרסיק]] מ[[תל אביב]]. ואכן ר' נתן התחתן עם ביתו טעמא.
+את שנות ילדותו עשה ב[[ריגא]], ובגיל 8 עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[א' באדר|ראש חודש אדר ב']] [[תרצ"ה]]. ר' נתן זכה ש[[הרבי הריי"צ]] יהיה ה[[שידוך|שדכן]] שלו, ויציע אותו לדודו החסיד המפורסם הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] מ[[תל אביב]]. ואכן ר' נתן התחתן עם בתו [[שיינא טעמא גוראריה]], לימים - עורכת העיתון '[[די אידישע היים]]'.
-בתחילת שנות נשיאותו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] הגיע ר' נתן, בהוראתו המפורשת של הרבי, לגור בשכונת [[קראון הייטס]].
+ביום [[י"ח באדר]] [[תשי"ג]] הגיע ר' נתן, בהוראתו המפורשת של [[הרבי]], לגור בשכונת [[קראון הייטס]].
-מיד כאשר הקים הרב [[מיכאל טייטלבוים]] את [[אוהלי תורה]] הפך ר' נתן לחבר ההנהלה, ותרם מכספו להחזקת המוסד.
+בסוף שנות היו"דים הדפיס בהוצאת דפוס 'מאורות' את "הש"ס החב"די" - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי הצמח צדק לכל מסכת, וקיבל הוראות מהרבי בזה.
-לאחר פטירתו של אביו הקים ר' נתן בהוראת הרבי קרן גמ"ח לעילוי נשמתו, ועזר לעשרות אברכים.
+מיד כאשר הקים הרב [[מיכאל טייטלבוים]] את [[אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אוהלי תורה]] הפך ר' נתן לחבר ההנהלה, ותרם מכספו להחזקת המוסד.
-ב[[יום רביעי]] ה' [[מנחם אב]] [[תשס"ה]], נפטר הרב גוראריה לאחר מחלה קשה.
+היה מקושר בלב ונפש ל{{ה|רבי}}, והיה נותן סכומים גדולים לרבי ולעניניו. פעמים רבות היה יושב בהתוועדויות של הרבי עם זקני החסידים שהיו יושבים מאחורי הרבי.
+לאחר פטירתו של אביו הקים בהוראת הרבי קרן גמ"ח לעילוי נשמתו, ועזר לעשרות אברכים.
-השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד
+ב[[יום רביעי]] [[ה' במנחם אב]] [[תשס"ה]], נפטר לאחר מחלה קשה<ref>[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=14971 ברוך דיין האמת: הרה"ח נתן ע"ה גורארי'] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/13408 קראון הייטס: הרב נתן גוראריה ע"ה] {{COL}}</ref>.
-יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 == משפחתו ==
-'''רעייתו:'''
+רעייתו, מרת שיינא טעמא גוראריה - נפטרה [[כ"ח בחשוון|כ"ח חשון]] [[תשפ"ו]]<ref>[https://chabad.info/bdh/1270130/ בשיבה טובה: הלכה לעולמה מרת שיינא טעמא גוראריה ע"ה] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/172957 הרבנית שיינא טעמא גוראריה ע״ה נפטרה בקראון הייטס] {{Col}}</ref>.
-*מרת טעמא עורכת הרבעון 'די [[אידישע היים]]'.
+*בנו, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - [[שליח]] הרבי ורבה הראשי של [[חולון]].
+*בנו, הרב [[יוסף יצחק גוראריה (קראון הייטס)]].
-'''בניו:'''
+*בנו, הרב [[מרדכי שמואל גוראריה]], מנהל בית הספר [[בנות מנחם קראון הייטס]].
-*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - [[שליח]] כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א ורבה הראשי של [[חולון]].
+*בתו, [[שרה לבקובסקי]] - מייסדת ומנהלת [[מכון חנה]], אשת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
-*הרב [[יוסף יצחק גוראריה]].
-*הרב [[מרדכי שמואל גוראריה]] מנהל בית הספר [[בנות מנחם קראון הייטס]].
-'''בתו:'''
-*הגב' שרה לבקובסקי - מנהלת[[ מכון חנה]], אשת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים 770]].
-'''אחיותיו'''':
+== קישורים חיצוניים ==
-*גב' חנה אייכנשטיין.
+[https://col.org.il/news/172970 '''החתונה ההיסטורית של ר' נתן ושיינא טעמא גוראריה'''] {{COL}}{{עץ משפחת גוראריה}}
-* גב' מרישא חסקינד.
-*גב' דבורה בוטמן.
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גוראריה נתן]]
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:גוראריה נתן}}
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
+[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
+[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]