חודש אדר – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
{{חודש אדר}} | {{חודש אדר}} | ||
'''חודש אדר''' הוא החודש השישי בשנה העברית, מ[[תשרי]], והחודש השנים-עשר מ[[ניסן]]. בחודש זה חלים [[ז' באדר]] - יום לידת משה רבינו, ו[[חג הפורים]], ולכן בחודש זה "מרבים בשמחה". | '''חודש אדר''' הוא החודש השישי בשנה העברית, מ[[תשרי]], והחודש השנים-עשר מ[[ניסן]]. בחודש זה חלים [[ז' באדר]] - יום לידת משה רבינו, ו[[חג הפורים]], ולכן בחודש זה "מרבים בשמחה". מזלו הוא [[דגים]]. | ||
ב[[שנה מעוברת]] ישנם שני חודשי אדר - אדר ראשון ואדר שני. פורים נחגג באדר השני{{הערה|במטרה לסמוך אותו לחג הפסח בו חוגגים את הגאולה ממצרים, כדברי חז"ל בגמרא "מסמך גאולה לגאולה".}}, ובאדר הראשון מציינים [[פורים קטן]]. | ב[[שנה מעוברת]] ישנם שני חודשי אדר - אדר ראשון ואדר שני. פורים נחגג באדר השני{{הערה|במטרה לסמוך אותו לחג הפסח בו חוגגים את הגאולה ממצרים, כדברי חז"ל בגמרא "מסמך גאולה לגאולה".}}, ובאדר הראשון מציינים [[פורים קטן]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
[[קובץ:אדר נצחון דהיהודים.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על מעלתו של חודש אדר: '''אזכיר עוד הפעם על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|הציון]] והזמן גרמא - אדר, נצחון דהיהודים (והיהדות) ועד ונהפוך הוא אורה ושמחה וששון ויקר''']] | [[קובץ:אדר נצחון דהיהודים.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על מעלתו של חודש אדר: '''אזכיר עוד הפעם על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|הציון]] והזמן גרמא - אדר, נצחון דהיהודים (והיהדות) ועד ונהפוך הוא אורה ושמחה וששון ויקר''']] | ||
===מרבים בשמחה=== | ===מרבים בשמחה=== | ||
[[קובץ:ריקודים- | [[קובץ:ריקודים ב-770 אדר.jpeg|ממוזער|ריקודים ב[[770]] בחודש אדר (נראה הרב [[קותי ראפ]])]] | ||
בגמרא מופיעה אימרתו של [[רב שמואל בר שילת]] בשם [[רב (אמורא)|רב]]: {{ציטוטון|כשם שמשנכנס [[אב (חודש)|אב]] ממעטין ב[[שמחה]], כך משנכנס אדר מרבין בשמחה}}{{הערה|תענית כט, א.}}. אימרה זו נפסקה להלכה ב[[רי"ף]] וב[[רא"ש]], ב[[מגן אברהם]]{{הערה|אורח חיים תקפו, ס"ק ה.}} ועוד{{הערה|אבל ראה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&pgnum=126 שו"ת חת"ם סופר אורח חיים חלק א, סימן קס], שמהשמטת דין זה ברמב"ם ובשו"ע, הכריע שלדעתם אין זו ההלכה. ובנמוקי אורח חיים סימן תרפו דחה [[חיים אליעזר שפירא|הרב ממונקאטש]] את דבריו, ונשאר בצ"ע על השמטת הדין.}}. | בגמרא מופיעה אימרתו של [[רב שמואל בר שילת]] בשם [[רב (אמורא)|רב]]: {{ציטוטון|כשם שמשנכנס [[אב (חודש)|אב]] ממעטין ב[[שמחה]], כך משנכנס אדר מרבין בשמחה}}{{הערה|תענית כט, א.}}. אימרה זו נפסקה להלכה ב[[רי"ף]] וב[[רא"ש]], ב[[מגן אברהם]]{{הערה|אורח חיים תקפו, ס"ק ה.}} ועוד{{הערה|אבל ראה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&pgnum=126 שו"ת חת"ם סופר אורח חיים חלק א, סימן קס], שמהשמטת דין זה ברמב"ם ובשו"ע, הכריע שלדעתם אין זו ההלכה. ובנמוקי אורח חיים סימן תרפו דחה [[חיים אליעזר שפירא|הרב ממונקאטש]] את דבריו, ונשאר בצ"ע על השמטת הדין.}}. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
עוד מבאר הרבי לפי דברי המדרש על ה[[גורל]] שערך [[המן]], בו גילה שלכל החודשים ומזלותיהם יש זכות לישראל, אך {{ציטוטון|אדר אין לו זכות, ומזלו אין לו זכות, ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן}} - ולכן רצה להשמיד את ישראל בחודש זה, אך לא ידע שבאדר נולד משה{{הערה|אסתר רבה ז, יא.}}: לכל החודשים ישנה זכות הקשורה למזלם, אך הזכות של חודש אדר היא למעלה מזכות רגילה - לידת משה רבינו, הפועלת גילוי [[עצם הנשמה]] בישראל, שלכן אין צורך בזכות אדר ומזלו. ועל זכות זו נאמר "אין מזל לישראל" - כפירוש הפנימי, שמזלם של ישראל הוא בחינת "אין", עצם הנשמה שאינו מושג בשכל{{הערה|דבר מלכות ש"פ תצוה תשנ"ב סעיף ב ואילך.}}. | עוד מבאר הרבי לפי דברי המדרש על ה[[גורל]] שערך [[המן]], בו גילה שלכל החודשים ומזלותיהם יש זכות לישראל, אך {{ציטוטון|אדר אין לו זכות, ומזלו אין לו זכות, ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן}} - ולכן רצה להשמיד את ישראל בחודש זה, אך לא ידע שבאדר נולד משה{{הערה|אסתר רבה ז, יא.}}: לכל החודשים ישנה זכות הקשורה למזלם, אך הזכות של חודש אדר היא למעלה מזכות רגילה - לידת משה רבינו, הפועלת גילוי [[עצם הנשמה]] בישראל, שלכן אין צורך בזכות אדר ומזלו. ועל זכות זו נאמר "אין מזל לישראל" - כפירוש הפנימי, שמזלם של ישראל הוא בחינת "אין", עצם הנשמה שאינו מושג בשכל{{הערה|דבר מלכות ש"פ תצוה תשנ"ב סעיף ב ואילך.}}. | ||
על פי פנימיות, מאמר חז"ל אודות הדין של היהודי עם הגוי רומז למאבק התמידי עם ה[[יצר הרע]] (המכונה "קל זר אשר בקרבך"{{הערה|תלמוד בבלי, שבת קה, ב.}}), חודש אדר הוא חודש מסוגל לניצחון היהודי במאבק. כפי שבהתמודדות עם מחלה יש לרפא את הגורם לחולי ולא להסתפק בנתינת משככי כאבים, כך בהתמודדות עם היצר הרע יש לתקן את הגורם ל[[לבוש|לבושי הנפש]], [[תיקון המידות]], ולתקן את הגורם הראשון - [[עמלק]]. | |||
המאבק עם היצר אינו רק רמז אלא מהוה גם סיבה לדין עם הגוי המתרחש בעולם, משום שלכל דבר מה המתרחש בעולם קיים מקור אצל בני ישראל, כמתואר בפסוק: "את העולם נתן בליבם"{{הערה|קהלת ג, יא.}}{{הערה|שיחת שבת פרשת יתרו תשל"ז, קונטרס '''[https://w2.chabad.org/media/pdf/1355/TIXk13557893.pdf התוועדות]''', של [[ועד הנחות בלה"ק]] לשבת פרשת יתרו תשפ"ו עמ' 4 ואילך.}}. | |||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===אירועים=== | ===אירועים=== | ||
*[[ב' באדר]] [[תרצ"ח]] - התרחש גל המעצרים המפורסם ביותר של חסידים ברוסיה, בו נעצרו עשרות חסידים. | *[[ב' באדר]] [[תרצ"ח]] - התרחש גל המעצרים המפורסם ביותר של חסידים ברוסיה, בו נעצרו עשרות חסידים. | ||
*[[ט' באדר]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע ל[[ארצות הברית]] יחד עם רעייתו | *[[ט' באדר]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע ל[[ארצות הברית]] יחד עם רעייתו [[נחמה דינה שניאורסון]] ואמו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון]]. | ||
*[[י' באדר]] ת"ש - החלו הלימודים בישיבות [[תומכי תמימים]] החדשה בארצות הברית. | *[[י' באדר]] ת"ש - החלו הלימודים בישיבות [[תומכי תמימים]] החדשה בארצות הברית. | ||
*[[ט"ו באדר]] [[תרצ"ב]] - [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] בברלין עם ה[[יהודי]]ם ברחוב ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". | *[[ט"ו באדר]] [[תרצ"ב]] - [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] בברלין עם ה[[יהודי]]ם ברחוב ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". | ||