רבי אברהם אזולאי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ ←שאר חיבוריו: תיקון קישור |
||
| (12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''אברהם אזולאי''' (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643) היה מגדולי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] בדורו, חי ופעל ב[[ארץ ישראל]]. תורתו וספריו מהווים יסודות בתורת הקבלה | [[קובץ:חסד לאברהם.jpg|ממוזער|347x347 פיקסלים|שער הספר 'חסד לאברהם']] | ||
רבי '''אברהם אזולאי''' (ה'ש"ל, 1570 – [[כ"ד בחשוון|כ"ד בחשון]] ה'ת"ד, 1643), מחבר הספר 'חסד לאברהם', היה מגדולי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] בדורו, חי ופעל ב[[ארץ ישראל]]. תורתו וספריו מהווים יסודות בתורת ה[[תורת הקבלה|קבלה]] (וקבלת ה[[האר"י|אריז"ל]] בפרט) וה[[חסידות]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לרבי מרדכי אזולאי בפאס שב[[יהדות מרוקו|מרוקו]], למשפחה שעל פי המסורת מקורה בחבל קסטיליה שב[[ספרד]]. בשנת שס"ו (1606) לערך, בעקבות צרות שעברו יהודי פאס משכניהם המוסלמים, וכן רעב ומגפות, החליט לעלות לארץ ישראל. בדרכו ארצה, טבעה האונייה עם כתביו, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב"ה החל לצייר מאז את חתימתו בצורת | נולד לרבי מרדכי אזולאי בפאס שב[[יהדות מרוקו|מרוקו]], למשפחה שעל פי המסורת מקורה בחבל קסטיליה שב[[ספרד]]. בשנת שס"ו (1606) לערך, בעקבות צרות שעברו יהודי פאס משכניהם המוסלמים, וכן רעב ומגפות, החליט לעלות לארץ ישראל. בדרכו ארצה, טבעה האונייה עם כתביו, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב"ה החל לצייר מאז את חתימתו בצורת [[אוניה]]. | ||
עם הגעתו ארצה התיישב ב[[חברון]]. בשנת 1619 (ה'שע"ט) נאלץ לעזוב את העיר ולעבור להתגורר ב[[ירושלים]], בשל מגפת דבר שפרצה בחברון. לאחר תקופה בירושלים, פרצה המגפה גם בה, אז עזב את העיר ועבר להתגורר בסביבות העיר חברון לתקופה קצרה, שם נדר נדר שאם יזכה לשוב לעירו חברון יפרסם בה את חידושי התורה שכתב במשך השנים "בשקידות העיון ובטירחא יתירה" | עם הגעתו ארצה התיישב ב[[חברון]]. בשנת 1619 (ה'שע"ט) נאלץ לעזוב את העיר ולעבור להתגורר ב[[ירושלים]], בשל מגפת דבר שפרצה בחברון. לאחר תקופה בירושלים, פרצה המגפה גם בה, אז עזב את העיר ועבר להתגורר בסביבות העיר חברון לתקופה קצרה, שם נדר נדר שאם יזכה לשוב לעירו חברון יפרסם בה את חידושי התורה שכתב במשך השנים "בשקידות העיון ובטירחא יתירה". ב[[י"ט במנחם אב|י"ט אב]] אותה שנה עבר רבי אברהם להתגורר זמנית בעיר, ושם כתב את ספריו "חסד לאברהם" (כשבהקדמתו כותב "לזכור חסדי ה' אשר גמלני ומחרב מלטתני") ו"בעלי ברית אברם". בעיר שימש אז המשורר [[ישראל נג'ארה|רבי ישראל נג'ארה]] כרב הקהילה היהודית, שאף כתב שיר קצר לכבוד אחד מספריו. עם סיום המגפה חזר לחברון, שם בילה את שארית חייו. | ||
למד את תורת הקבלה אצל [[חיים ויטאל|רבי חיים ויטאל]], וגם עם בנו, [[רבי שמואל ויטאל]]. הושפע רבות גם מתורת הקבלה של [[משה קורדובירו|הרמ"ק]]. | למד את תורת הקבלה אצל [[חיים ויטאל|רבי חיים ויטאל]], וגם עם בנו, [[רבי שמואל ויטאל]]. הושפע רבות גם מתורת הקבלה של [[משה קורדובירו|הרמ"ק]]. | ||
==גילוי כתבי רבי חיים ויטאל== | ==גילוי כתבי רבי חיים ויטאל== | ||
רבי חיים ויטאל השאיר אחריו כתבים רבים (חלק גדול מהם היא תורת | רבי חיים ויטאל השאיר אחריו כתבים רבים (חלק גדול מהם היא תורת האריז"ל שנרשמה על ידו), אך ציווה למשפחתו לא לפרסמם ולקוברם יחד אתו. כעבור שנים הוציאו אותם רבי אברהם אזולאי ו[[יעקב צמח|רבי יעקב צמח]] משם, ע"י ייחודים וקבלת רשות מהרח"ו{{הערה|ע"פ ההקדמה לספר [[אוצרות החיים]]}}. | ||
את הכתבים, שלאחר מכן נדפסו בסדרה '[[עץ חיים]]', ערך רבי יעקב צמח (שגם שילב חלקים מהם בספריו, ע"ע), אולם גם תורתו של רבי אברהם הושפעה מהם משמעותית. | את הכתבים, שלאחר מכן נדפסו בסדרה '[[עץ חיים]]', ערך רבי יעקב צמח (שגם שילב חלקים מהם בספריו, ע"ע), אולם גם תורתו של רבי אברהם הושפעה מהם משמעותית. | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
לגבי פטירתו מקובל הסיפור, | לגבי פטירתו מקובל הסיפור, שבשנת ה'ת"ד (1643) בא פחה מאיסטנבול לבקר ב[[חברון]] וב[[מערת המכפלה]]. כשהציץ פנימה למערה התת-קרקעית, נפלה חרבו היקרה לתוכה. הפחה הוריד אל המערה את משרתיו באמצעות חבלים, אולם הם מתו לפני שהספיקו להשיב את החרב. בשל כך גזר על היהודים להיכנס להוציא את החרב מהמערה. היהודים ערכו גורל, ורבי אברהם אזולאי נבחר לבצע את המשימה. הוא טבל ב[[מקווה]] ובמשך לילה שלם למד ועסק בקבלה. לקראת הבוקר ביקש מחבריו שיתפללו עליו שלא יאונה לו רע והלך למערה, שם קשרו אותו בחבל וירד פנימה. | ||
לאחר שמצא את החרב, קשר אותה אל החבל והחזירה למעלה. הוא נכנס עמוק יותר למערה, וראה שם את [[אליעזר עבד אברהם]]. זה האחרון הובילו פנימה אל גן עדן, ושם ראה את ה[[אבות]]. בשל הפחד שאפף אותו, הוא התעלף, ולאחר שהריח בשמים, קם וסיפר לאבות על סיבת בואו. מכיוון שראה כי זהו גן עדן, לא רצה לצאת מתוכו, והאבות אמרו לו ש"זה אינו אפשר. עכשיו צא ומחר אתה עמנו". | |||
רבי אברהם אזולאי הועלה מהמערה בחבלים, ושב לביתו שמח, וכל הלילה דרש בפני חבריו בקבלה. עם שחר טבל במקווה, לבש תכריכים, קרא "שמע ישראל", ונפטר. | |||
== | ==חיבוריו== | ||
===חסד לאברהם=== | |||
הספר מבאר מושגים יסודיים ב[[שיטת החקירה|חקירה]] וב[[תורת הקבלה|קבלה]], בצורה פשוטה יחסית ושווה לכל נפש. ביאורים רבים בספרי הקבלה שאחריו נסמכים ומיוסדים על ביאוריו שם, וכמו כן מאמרים רבים בחסידות מיוסדים על העניינים המבוארים בו. | |||
==שאר חיבוריו== | בין העניינים המבוארים בספר: סוד [[גלות|גלות השכינה]], תכלית [[ירידת הנשמה לגוף|ירידת הנשמה לעולם]], עניין ה[[צדיק|צדיקים]], עניין [[גן עדן]] ו[[ימות המשיח]]. מהם כמה עניינים הבולטים בביאורם בחסידות, כגון 'להכריח כי השכינה בתחתונים' (כותרת מעיין א' נהר ב') - דבר המבואר בהרחבה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|פרק ל"ז בתניא]], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|המשך תרס"ו]], המשך [[באתי לגני]], ועוד מקומות רבים. עניין נוסף המבואר בו הוא 'עניין האדם שנקרא [[עולם קטן]]' (מעיין רביעי נהר א') - שנזכר ומבואר פעמים רבות בדא"ח{{הערה|אף שלא מבואר כמעט בשום מקום בקבלה - ראה בנסמן במראי מקומות במקומות (בחסידות) בהם נזכר עניין זה.}}. | ||
===זהרי חמה=== | |||
עם הספרים 'אור החמה' ו'אור הלבנה' - הינם פירושיו והגהותיו ל[[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]]. פירוש זה הינו מהפירושים היסודיים והעיקריים ביותר לזוהר בכלל, וע"פ תורת האריז"ל בפרט. | |||
מוזכר ומבואר בדרושים רבים בחסידות. | |||
===שאר חיבוריו=== | |||
* '''אהבה בתענוגים''' - פירוש ל[[משנה]] | |||
* '''בעלי ברית אברם''' - פירוש ל[[תנ"ך]] | |||
* '''הגהות על ה[[מרדכי יפה|לבוש]]''' | |||
* '''כנף רננים''' - על [[כוונות האר"י]] | |||
* '''מעשה חושב''' - גם הוא על כוונות האר"י | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*נכדו, [[חיים יוסף דוד אזולאי|רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א) | *נכדו, [[חיים יוסף דוד אזולאי|רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א) | ||
*תלמידו, רבי שלום בוזגלו - בעל ה'[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]' | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10012&CategoryID=1791 שיחת השבוע גיליון 1399 - שליחות במערה]''' | |||
{{מקובלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מקובלים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בחברון]] | |||