זאב בוימגרטן – הבדלי גרסאות

י כ ר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
י כ ר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''זאב בוימגארטן''' ( [[ז' אדר א'|ז’ אד"ר]] [[תר"ס]] - [[כ"א בשבט|כ"א שבט]] [[תנש"א|תשנ”א]]) היה 'קירופרקטור' [[גבאי|וגבאי]] במספר בתי כנסיות בברוקלין ואח”כ הגיר לארץ ישראל. התקרב ל[[חסידות חב"ד]] בעקבות בניו הרב [[דובער בוימגרטן|דובער]] והרב [[מנחם מענדל בוימגרטן|מנחם מענדל]] וזכה למספר [[יחידות|יחידיות]] וקירובים עם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].
הרב '''זאב בוימגארטן''' ( [[ז' אדר א'|ז’ אד"ר]] [[תר"ס]] - [[כ"א בשבט|כ"א שבט]] [[תנש"א]]) היה 'קירופרקטור' [[גבאי|וגבאי]] במספר בתי כנסיות בברוקלין ואח”כ הגיר לארץ ישראל. התקרב ל[[חסידות חב"ד]] בעקבות בניו הרב [[דובער בוימגרטן|דובער]] והרב [[מנחם מענדל בוימגרטן|מנחם מענדל]] וזכה למספר [[יחידות|יחידיות]] וקירובים עם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד ב[[ברוקלין]] ב[[ז' אדר א'|ז' אדר ראשון]] [[תר"ס]], להרב [[לייב בוימגארטען]] מחשובי חסידי קאמארנא, וממיסדי ישיבת ר' שלמה קלוגר ב[[ברוקלין]], בן אחר בן למקובל הרב אברהם פרוסטיטץ מתלמידי רבי יונתן אייבשיץ ומחבר ספר כפת המנעול ועוד. ולצירל, מצאצאי רבי ר’ [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].
נולד ב[[ברוקלין]] ב[[ז' אדר א'|ז' אדר ראשון]] [[תר"ס]], לרב [[לייב בוימגארטען]] מחשובי חסידי קאמארנא, וממיסדי ישיבת ר' שלמה קלוגר ב[[ברוקלין]], בן אחר בן למקובל הרב אברהם פרוסטיטץ מתלמידי רבי יונתן אייבשיץ ומחבר ספר כפת המנעול ועוד. ולצירל, מצאצאי רבי ר’ [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].


בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה, והי’ בקי בקיצור שו”ע בעל פה. וגדל בבית מלא וגדוש עם יראת שמים ומעשי חסד.
בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה - ר’ שלמה קלוגר שיסד אביו, ורכש בקיאות בקיצור שולחן ערוך בעל פה. וגדל בבית מלא וגדוש עם יראת שמים ומעשי חסד.


נשא את מירל בת ר' מנחם מענדל פערלמאן וזוגתו שרה, נכדת הרב צבי זילבער האבדעיר ראזוואדאוו. ואח”כ למד חכמת הרפואה ועבד כ'קירופרקטור'.  
נשא את מירל בת ר' מנחם מענדל פערלמאן וזוגתו שרה, נכדת הרב צבי זילבער אבהעיר ראזוואדאוו. למד חכמת הרפואה ועבד כ'קירופרקטור'.  


=== אצל אדמו"ר הריי"צ ===
=== אצל אדמו"ר הריי"צ ===
בשנת [[תרפ"ט]], כאשר התפרסם בכל העיתונים, ונתלו מודעות 'פלאקעטן' בכל הבתי כנסת ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מגיע [[ארצות הברית|לארצות הברית]] לביקור, פנה ר' לייב אל בנו ר' זאב, ואמר כי שמע ש'רבי אמיתי' הגיע לחופי ארצות הברית, וברצונו שיסדר עבורו פגישה עם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]. כאשר ר' זאב נכנס ליחידות עם אביו, נהנה הרבי כל כך לראות את פני ר’ לייב העטורות זקן עבות (שהיה מראה מאוד נדיר באמריקה של השנים ההם), עד שקם הרבי מלוא קומתו לקראת ר' לייב, וביקש ממנו לשבת. ולמרות שאביו ר' לייב היה מבוגר מהרבי הריי"צ בעשרים שנים, ולא נמנה על חסידי חב"ד, בכל זאת היה פשוט אצלו שאין זה מן הראוי שחסיד יתיישב בשעה שהרבי עומד, "פאר א רבי זיצט מען נישט". לכן הגיב ר' לייב "דער רבי זאל זיך אראפזעצן (שהרבי יתיישב)". הרבי גם כן מיאן להתיישב ראשון, כי רצונו היה לכבד את ר' לייב, וכך שניהם נשארו עומדים לכמה רגעים "און זיי האבן זיך געאמפערט", עד שר' לייב אמר: "איר ווייסט וואס, מיר וועל ביידע ציילן ביז דראיי, וועלן מיר זיך ביידע זעצן" (אני אספור עד שלוש, ושנינו נתיישב ביחד). בעת היחידות, על כל מה שאמר הרבי הריי"צ, השיב ר' לייב עם ציטוט של פסוק וכיוצא בזה, כדרכו בחריפות גדולה. כשיצא ר' לייב מהיחידות, הוא היה מלא התפעלות, ואמר לבנו "עס איז פאראן א רררררבי, א רבי אויף אלע רבי'ס".
בשנת [[תרפ"ט]], בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, קבע אצלו [[יחידות]] עם אביו ר' לייב.
 


בסוף שנות התר”צ נתקרבו בניו לחסידות חב”ד ע”י הרב [[ישראל ג'ייקובסון|ישראל דשייקובסהן]] שגר בשכונת [[בראונזוויל|בראנזוויל]] סמוך לביתם, וכשיסד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] בארצות הברית בת”ש הם היו מן התמימים הראשונים, ועקב בניו התקרב ל[[חסידות חב"ד]].
בסוף שנות התר”צ נתקרבו בניו לחסידות חב”ד ע”י הרב [[ישראל ג'ייקובסון|ישראל דשייקובסהן]] שגר בשכונת [[בראונזוויל|בראנזוויל]] סמוך לביתם, וכשיסד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] בארצות הברית בת”ש הם היו מן התמימים הראשונים, ועקב בניו התקרב ל[[חסידות חב"ד]].