אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''אבה''' ב[[חסידות]] - פירושו רצון{{הערה|ספר 'שרש ישע' (ביאור שרשי יסודות המילים, נדפס לראשונה בשנת [[תקצ"ג]]). הובא ב[[ספר החקירה]] להצ"צ, ע' צא.}}, וכמו שכתוב {{ציטוטון|ולא אבה לשלחם{{הערה|שמות י' כז.}}}}, {{ציטוטון|ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם{{הערה|דברים כג ו.}}}}.
'''אבה''' ב[[חסידות]] - פירושו רצון{{הערה|ספר 'שרש ישע' (ביאור שרשי יסודות המילים, נדפס לראשונה בשנת [[תקצ"ג]]). הובא ב[[ספר החקירה]] להצ"צ, ע' צא.}}, וכמו שכתוב {{ציטוטון|ולא אבה לשלחם{{הערה|שמות י' כז.}}}}, {{ציטוטון|ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם{{הערה|דברים כג ו.}}}}.


== אבה ו'לא אבה' ==
==אבה ו'לא אבה'==
 
'אבה' פירושו רצון, ו'לא אבה' הוא רצון בלא טעם. ובזה עצמו יש שני ביאורים{{הערה|[[אור התורה]] [[תצא]] ע' תתקצה.}}: '''א.''' רצון שלמעלה מטעם. '''ב.''' עקשות – שמצד ה[[תאווה]] שלו בענייני העולם מדבר ומתנהג בלא טעם, היפך השכל.
'אבה' פירושו רצון, ו'לא אבה' הוא רצון בלא טעם. ובזה עצמו יש שני ביאורים{{הערה|[[אור התורה]] [[תצא]] ע' תתקצה.}}: '''א.''' רצון שלמעלה מטעם. '''ב.''' עקשות – שמצד ה[[תאווה]] שלו בענייני העולם מדבר ומתנהג בלא טעם, היפך השכל.


== אב הוא מלשון אבה ==
==אב הוא מלשון אבה==
מה שאבי הבן נקרא בשם 'אב'{{הערה|לדוגמא: {{ציטוטון|וכאב את בן ירצה}} ([[משלי]] ג, יב).}} הוא כי עיקר רצון האב ותאוותו הוא בנו. לכן תרגם יונתן את הפסוק "אבי יבחן"{{הערה|[[איוב]] לד, לו.}}: 'אבי' מלשון '[[רצון]]', וכן פירש{{הערה|שם.}} גם [[רש"י]], וכן הוא על פי [[הקבלה]]: מכיוון שרצון העליון מלובש בחכמה (ד[[אצילות]]) לכן היא נקראת '[[אבא]]'{{הערה|וחכמה ובינה נקראות 'אבא' ו'אמא', וראה [[ליקוטי אמרים - פרק ג'|תניא פרק ג']].}}.


מה שאבי הבן נקרא בשם 'אב'{{הערה|לדוגמא: {{ציטוטון|וכאב את בן ירצה}} ([[משלי]] ג, יב).}} הוא כי עיקר רצון האב ותאוותו הוא בנו. לכן תרגם יונתן את הפסוק "אבי יבחן"{{הערה|[[איוב]] לד, לו.}}: 'אבי' מלשון '[[רצון]]', וכן פירש{{הערה|שם.}} גם [[רש"י]], וכן הוא על פי [[הקבלה]]: מכיוון שרצון העליון מלובש בחכמה (ד[[אצילות]]) לכן היא נקראת '[[אבא]]'{{הערה|כידוע שחכמה ובינה נקראות 'אבא' ו'אמא', וראה [[ליקוטי אמרים - פרק ג'|תניא פרק ג']].}}.
==אבה מלשון אהבה==
 
בכמה מקומות מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ב[[תורת שמואל]] [[תרל"ט]] ח"ב ע' לז; שלז; שעג; שצג; תנז; ועוד.}} שיש להקדים ללימוד התורה וקיום המצוות את הרצון לאלוקות. שרק אם יעורר את רצונו לאלוקות או אז בזה יהיה התענוג שלו, ורק אז [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] שלו יהיה ב[[שמחה]]. ולכן קודם שמצווה התורה (בפרשות [[שמע]]{{הערה|דברים ואתחנן.}} - והיה אם שמוע{{הערה|דברים עקב.}}) על הלימוד והקיום, היא מצווה "ואהבת" – לשון 'אבה', לעורר את הרצון והתשוקה לאלוקות.
== אבה מלשון אהבה ==
 
בכמה מקומות מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ב[[תורת שמואל]] [[תרל"ט]] ח"ב ע' לז; שלז; שעג; שצג; תנז; ועוד.}} שיש להקדים ללימוד התורה וקיום המצוות את הרצון לאלוקות. שרק אם יעורר את רצונו לאלוקות או אז בזה יהיה התענוג שלו, ורק אז [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] שלו יהיה ב[[שמחה]]. ולכן קודם שמצווה התורה (בפרשות [[שמע]]{{הערה|דברים ואתחנן.}} - [[והיה אם שמוע]]{{הערה|דברים עקב.}}) על הלימוד והקיום, היא מצווה "ואהבת" – לשון 'אבה', לעורר את הרצון והתשוקה לאלוקות.
 
== ראה גם ==


==ראה גם==
*[[רצון]]
*[[רצון]]
*[[רצון העליון]]
*[[רצון העליון]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]