יוסף קארו – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
| מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]] | | מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]] | ||
| תאריך לידה = רמ"ח | | תאריך לידה = רמ"ח | ||
| תאריך פטירה = י"ג ניסן של"ה | | תאריך פטירה = [[י"ג ניסן]] ערב [[פסח]] של"ה | ||
| מקום פעילות = טורקיה, [[צפת]] | | מקום פעילות = [[פורטוגל]], טורקיה, ארץ ישראל [[צפת]] | ||
| תקופת פעילות = תחלת תקופת ה[[אחרונים]] | | תקופת פעילות = תחלת תקופת ה[[אחרונים]] | ||
| רבותיו = רבי יעקב בירב | | רבותיו = רבי יעקב בירב בעל הסמיכה | ||
| בני דורו = [[הרמ"א]], רבי [[שלמה לוריא]] המהרש"ל | | בני דורו = בעל [[לכה דודי]] הרב [[שלמה אלקבץ]], [[האר"י|רבינו יצחק לוריא אשכנזי האר"י הקדוש]], [[הרמ"א]], [[הרמ"ק]], רבי [[שלמה לוריא]] המהרש"ל, הרב [[ישראל נג'ארה]], [[הרלב"ח]], ועוד | ||
| חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד | | חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד | ||
| צאצאים = רבי יהודה | | צאצאים = רבי יהודה | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
}} | }} | ||
רבי '''יוסף קארו''', מכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי | רבי '''יוסף קארו''', מכונה '''מרן''' ומכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי ומכונה גם '''המחבר''' על שם חיבורו שולחן ערוך (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "[[שולחן ערוך]]", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות, חיבר גם פיוטים אחד מהם בשם [[פיוט ברוך שאמר]] הנאמר ב[[שירת הבקשות]] המיוחס לו. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו. | לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו. | ||
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] | לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] האשכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'. | ||
===כסף משנה=== | ===כסף משנה=== | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}. | בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}. | ||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 97: | שורה 95: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:מגורשי ספרד]] | |||