שניאור זלמן קוראטין – הבדלי גרסאות

תמונה יותר ברורה
אין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:רש"ז קוראטין.png|ממוזער|ר' שניאור שלמן]]
[[קובץ:רש"ז קוראטין.png|ממוזער|ר' שניאור זלמן]]
הרב '''שניאור זלמן קוראטין''' ([[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] - [[י' תמוז]] [[תשס"א]]) היה מ[[חסידי חב"ד]] ב[[ברינוא]], [[צרפת]].
הרב '''שניאור זלמן קוראטין''' ([[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] - [[י' תמוז]] [[תשס"א]]) היה מ[[חסידי חב"ד]] בברינוא, [[צרפת]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 15: שורה 15:
לימודיו ב[[רוסטוב]] היו בשנת [[תר"צ]], ומשם עבר לסנובסק, שם שהה שוב במחיצת סבו, אשר הוגלה לשם ע"י ה[[שלטון הסוביטי|שלטונות]].
לימודיו ב[[רוסטוב]] היו בשנת [[תר"צ]], ומשם עבר לסנובסק, שם שהה שוב במחיצת סבו, אשר הוגלה לשם ע"י ה[[שלטון הסוביטי|שלטונות]].


בתקופת המלחמה גוייס ר' זלמן לצבא הרוסי ובמהלך תקופה זו איבד את רגלו. אחיו הבכור - ר' [[אברהם יהושע קוראטין|אברהם יהושע]] [[ה' יקום דמו|הי"ד]] - מנבחרי ה[[תמימים]] - גוייס אף הוא ומאז שנת [[תש"ה]] נעדר ועקבותיו לא נודעו.
בתקופת המלחמה גוייס ר' זלמן לצבא הרוסי ובמהלך האירועים איבד את רגלו. אחיו הבכור - ר' [[אברהם יהושע קוראטין|אברהם יהושע]] [[ה' יקום דמו|הי"ד]] - מנבחרי ה[[תמימים]] - גוייס אף הוא ומאז שנת [[תש"ה]] נעדר ועקבותיו לא נודעו.


בשנת [[תשכ"ו]] עלתה אמו ל[[ארץ הקודש]] ושנה לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ונכנסה ל[[יחידות]] כאשר קודם לכן הגישה פדיון-נפש עבור בנה שלא קיבל אשרת יציאה מ[[רוסיה]]<ref>בהזכירה רק את שמו השני - [[זלמן]].</ref>. במהלך אותה [[יחידות]] היא סיפרה לרבי כמה סיפורים על [[משולם ידידיה קוראטין|ר' שילם]] ועל [[ליובאוויטש]], ביניהם גם סיפור ה[[ברית מילה|ברית]] של [[י"ט בכסלו|י"ט כסלו]]. אחרי ששמע את הסיפור אמר הרבי: "אם כן הרי שמו של הבן הוא '''שניאור''' זלמן!" והוסיף זאת בכתב ידו על ה[[פ"נ]]<ref>מפי ר' שניאור זלמן ששמע זאת מאמו.</ref>.
בשנת [[תש"ו]] נישא לזוגתו מרת העניא ב[[סמרקנד]]<ref>[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 1372 עמ' 39-40.</ref>.


בשנת [[תשל"ו]] יצא מ[[רוסיה]] עם - יבלח"ט - זוגתו מרת העניא ובנו שיחי', וקבע את מגוריו ב[[ברינוא]] שב[[צרפת]].
בשנת [[תשכ"ו]] עלתה אמו ל[[ארץ הקודש]] ושנה לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ונכנסה ל[[יחידות]] כאשר קודם לכן הגישה פדיון-נפש עבור בנה שלא קיבל אשרת יציאה מ[[רוסיה]] בהזכירה רק את שמו השני - [[זלמן]]. במהלך אותה [[יחידות]] היא סיפרה לרבי כמה סיפורים על [[משולם ידידיה קוראטין|ר' שילם]] ועל [[ליובאוויטש]], ביניהם גם סיפור ה[[ברית מילה|ברית]] של [[י"ט בכסלו|י"ט כסלו]]. אחרי ששמע את הסיפור אמר הרבי: "אם כן הרי שמו של הבן הוא '''שניאור''' זלמן!" והוסיף זאת בכתב ידו על ה[[פ"נ]]<ref>מפי ר' שניאור זלמן ששמע זאת מאמו.</ref>.


ר' זלמן הי' לומד ב[[חברותא]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבה בברינוא]] עם ר' [[זאוויל איידלקופ]] ועם ר' [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורעוויטש]]. בין השאר היו לומדים כל יום לאחר ה[[תפילה]] [[תקנת לימוד הרמב"ם|שלושה פרקי רמב"ם]] ו[[תלמוד|גמרא]]. במסגרת החברותא הזאת הספיקו ללמוד יחד כמחצית הש"ס. בשנים המאוחרות יותר היה ר' זלמן בא כל בוקר ולוקח את ר' בערל במכונית לברינואה<ref>ר' בערל - חסיד ומחנך, עמ' 255.</ref>.
בשנת [[תשל"ו]] יצא מ[[רוסיה]] עם זוגתו מרת העניא ובנו שי'<ref>[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/08/5f44d72e73e8a_1598347054.pdf ר' שילם] עמ' 49.</ref>, וקבע את מגוריו בברינוא שב[[צרפת]].
 
ר' זלמן הי' לומד ב[[חברותא]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבה בברינוא]] עם ר' [[זאוויל איידלקופ]] ור' [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורעוויטש]]. בין השאר היו לומדים כל יום לאחר ה[[תפילה]] [[תקנת לימוד הרמב"ם|שלושה פרקי רמב"ם]] ו[[תלמוד|גמרא]]. במסגרת החברותא הזאת הספיקו ללמוד יחד כמחצית הש"ס. בשנים המאוחרות יותר היה ר' זלמן בא כל בוקר ולוקח את ר' בערל במכונית לברינואה<ref>ר' בערל - חסיד ומחנך, עמ' 255.</ref>.


ר' זלמן נודע כבעל שכל חריף ובעל אימרות שנונות, אהב את האמת ושפע חסד לכל.
ר' זלמן נודע כבעל שכל חריף ובעל אימרות שנונות, אהב את האמת ושפע חסד לכל.


נפטר ב[[י' תמוז]] [[תשס"א]] בגיל 87 ונטמן למחרת בעיירה יער הסמוכה<ref>[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 329 עמ' 70.</ref>.
נפטר ב[[י' תמוז]] [[תשס"א]] בגיל 87 ונטמן למחרת בעיירה יער הסמוכה<ref>[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1dih754IFAmflNDaCOWUrLutR6kus033K/view גליון 329] עמ' 70.</ref>.


כיום דרים בני משפחתו ב[[ברינוא]].
כיום דרים בני משפחתו ב[[ברינוא]].