שניאור זלמן קוראטין – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (17 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:רש"ז קוראטין.png|ממוזער|ר' שניאור זלמן]] | ||
הרב '''שניאור זלמן קוראטין''' ([[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] - [[י' תמוז]] [[תשס"א]]) היה מ[[חסידי חב"ד]] | הרב '''שניאור זלמן קוראטין''' ([[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] - [[י' תמוז]] [[תשס"א]]) היה מ[[חסידי חב"ד]] בברינוא, [[צרפת]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] לאביו [[משולם ידידיה קוראטין|ר' | נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] לאביו [[משולם ידידיה קוראטין|ר' משולם ידידיה קוראטין]] שהיה [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו השתתף [[אדמו"ר הריי"צ]] שכובד ב[[סנדק|סנדקאות]], והוא נקרא בשם שניאור זלמן על שם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בתחילה חשש אביו לקרוא לו בשם זה וחשב להתחכם ולקרוא לו על שם סבו של הרך הנולד ר' [[זלמן קורניצער]] אך בסופו של דבר היות שלא יכל לקרוא לו בשם זה היות ולר' זלמן קורניצער קראו גם בשם משולם כשמו, הוכרח לקרוא לו בשם שניאור זלמן כשמו של אדמו"ר הזקן.}}. | ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו השתתף [[אדמו"ר הריי"צ]] שכובד ב[[סנדק|סנדקאות]]<ref>היות ולא הי' אז אביו - [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר מוהרש"ב]] - בליובאוויטש.</ref>, והוא נקרא בשם שניאור זלמן על שם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בתחילה חשש אביו לקרוא לו בשם זה וחשב להתחכם ולקרוא לו על שם סבו של הרך הנולד ר' [[זלמן קורניצער]] אך בסופו של דבר היות שלא יכל לקרוא לו בשם זה היות ולר' זלמן קורניצער קראו גם בשם משולם כשמו, הוכרח לקרוא לו בשם שניאור זלמן כשמו של אדמו"ר הזקן.}}. | ||
בקיץ [[תרע"ח]] עזבה המשפחה את ליובאוויטש, ביחד עם תלמידי הישיבה, ועברה ל[[קרמנצ'וג]], שם נפתחה מחלקה חדשה של ה[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבה]]. כעבור שנה, ב[[חודש אלול|אלול]] [[תרע"ט]] נפטר אביו בדמי ימיו. בני המשפחה - אמו מרת גוטע ביילא, ר' זלמן, אחיו ר' [[אברהם יהושע קוראטין|אברהם יהושע]], ואחותו פרומע טריינא עברו ל[[זמבין|זעמבין]], שם התגוררו בבית אבי אמו, ר' [[מנחם מענדל הילביץ]] אשר כיהן כרב העיר. | |||
בבית הסב חונכו ר' זלמן שבפטירת אביו היה בן חמש וחצי ואחיו הגדול ר' [[אברהם יהושע קוראטין|אברהם יהושע]] - שהי' אז כבן שמונה - בדרכי ה[[תורה]] וה[[חסידות]]. ל[[שלטון הסוביטי|שלטונות הסובייטים]] נודע כי הרב של [[זמבין|זעמבין]] מסרב לשלוח את נכדיו ללמוד בבית הספר הממשלתי, והם דאגו להענישו על כך, בין היתר גם בהחרמת ביתו. | |||
כאשר בגרו הבנים הם נשלחו ללמוד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות דאז. ר' זלמן למד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[נעוול]], [[פולאצק|פולוצק]]<ref>ראה [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]], עמ' עדר.</ref> [[חרקוב]], [[יקטרינוסלב]] ו[[רוסטוב]]<ref>ראה [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית|שם]], עמ' רסא.</ref>. | |||
לימודיו ב[[רוסטוב]] היו בשנת [[תר"צ]], ומשם עבר לסנובסק, שם שהה שוב במחיצת סבו, אשר הוגלה לשם ע"י ה[[שלטון הסוביטי|שלטונות]]. | |||
בתקופת המלחמה גוייס ר' זלמן לצבא הרוסי ובמהלך האירועים איבד את רגלו. אחיו הבכור - ר' [[אברהם יהושע קוראטין|אברהם יהושע]] [[ה' יקום דמו|הי"ד]] - מנבחרי ה[[תמימים]] - גוייס אף הוא ומאז שנת [[תש"ה]] נעדר ועקבותיו לא נודעו. | |||
בשנת [[תש"ו]] נישא לזוגתו מרת העניא ב[[סמרקנד]]<ref>[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 1372 עמ' 39-40.</ref>. | |||
בשנת [[תשכ"ו]] עלתה אמו ל[[ארץ הקודש]] ושנה לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ונכנסה ל[[יחידות]] כאשר קודם לכן הגישה פדיון-נפש עבור בנה שלא קיבל אשרת יציאה מ[[רוסיה]] בהזכירה רק את שמו השני - [[זלמן]]. במהלך אותה [[יחידות]] היא סיפרה לרבי כמה סיפורים על [[משולם ידידיה קוראטין|ר' שילם]] ועל [[ליובאוויטש]], ביניהם גם סיפור ה[[ברית מילה|ברית]] של [[י"ט בכסלו|י"ט כסלו]]. אחרי ששמע את הסיפור אמר הרבי: "אם כן הרי שמו של הבן הוא '''שניאור''' זלמן!" והוסיף זאת בכתב ידו על ה[[פ"נ]]<ref>מפי ר' שניאור זלמן ששמע זאת מאמו.</ref>. | |||
בשנת [[תשל"ו]] יצא מ[[רוסיה]] עם זוגתו מרת העניא ובנו שי'<ref>[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/08/5f44d72e73e8a_1598347054.pdf ר' שילם] עמ' 49.</ref>, וקבע את מגוריו בברינוא שב[[צרפת]]. | |||
ר' זלמן הי' לומד ב[[חברותא]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבה בברינוא]] עם ר' [[זאוויל איידלקופ]] ור' [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורעוויטש]]. בין השאר היו לומדים כל יום לאחר ה[[תפילה]] [[תקנת לימוד הרמב"ם|שלושה פרקי רמב"ם]] ו[[תלמוד|גמרא]]. במסגרת החברותא הזאת הספיקו ללמוד יחד כמחצית הש"ס. בשנים המאוחרות יותר היה ר' זלמן בא כל בוקר ולוקח את ר' בערל במכונית לברינואה<ref>ר' בערל - חסיד ומחנך, עמ' 255.</ref>. | |||
ר' זלמן נודע כבעל שכל חריף ובעל אימרות שנונות, אהב את האמת ושפע חסד לכל. | |||
נפטר ב[[י' תמוז]] [[תשס"א]] בגיל 87 ונטמן למחרת בעיירה יער הסמוכה<ref>[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1dih754IFAmflNDaCOWUrLutR6kus033K/view גליון 329] עמ' 70.</ref>. | |||
כיום דרים בני משפחתו ב[[ברינוא]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קוראטין, שניאור זלמן}} | {{מיון רגיל:קוראטין, שניאור זלמן}} | ||