שניאור זלמן קוראטין – הבדלי גרסאות

הרב '''שניאור זלמן קוראטין''' ([[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] - [[י' תמוז]] [[תשס"א]]) היה מ[[חסידי חב"ד]] בברינוא, [[צרפת]].

נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] לאביו [[משולם ידידיה קוראטין|ר' משולם ידידיה קוראטין]] שהיה [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].  

ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו השתתף [[אדמו"ר הריי"צ]] שכובד ב[[סנדק|סנדקאות]]<ref>היות ולא הי' אז אביו - [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר מוהרש"ב]] - בליובאוויטש.</ref>, והוא נקרא בשם שניאור זלמן על שם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בתחילה חשש אביו לקרוא לו בשם זה וחשב להתחכם ולקרוא לו על שם סבו של הרך הנולד ר' [[זלמן קורניצער]] אך בסופו של דבר היות שלא יכל לקרוא לו בשם זה היות ולר' זלמן קורניצער קראו גם בשם משולם כשמו, הוכרח לקרוא לו בשם שניאור זלמן כשמו של אדמו"ר הזקן.}}.

 

 

 

 

 

 

בשנת [[תשכ"ו]] עלתה אמו ל[[ארץ הקודש]] ושנה לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ונכנסה ל[[יחידות]] כאשר קודם לכן הגישה פדיון-נפש עבור בנה שלא קיבל אשרת יציאה מ[[רוסיה]] בהזכירה רק את שמו השני - [[זלמן]]. במהלך אותה [[יחידות]] היא סיפרה לרבי כמה סיפורים על [[משולם ידידיה קוראטין|ר' שילם]] ועל [[ליובאוויטש]], ביניהם גם סיפור ה[[ברית מילה|ברית]] של [[י"ט בכסלו|י"ט כסלו]]. אחרי ששמע את הסיפור אמר הרבי: "אם כן הרי שמו של הבן הוא '''שניאור''' זלמן!" והוסיף זאת בכתב ידו על ה[[פ"נ]]<ref>מפי ר' שניאור זלמן ששמע זאת מאמו.</ref>.

 

בשנת [[תשל"ו]] יצא מ[[רוסיה]] עם זוגתו מרת העניא ובנו שי'<ref>[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/08/5f44d72e73e8a_1598347054.pdf ר' שילם] עמ' 49.</ref>, וקבע את מגוריו בברינוא שב[[צרפת]].

 

 

ר' זלמן נודע כבעל שכל חריף ובעל אימרות שנונות, אהב את האמת ושפע חסד לכל.

 

נפטר ב[[י' תמוז]] [[תשס"א]] בגיל 87 ונטמן למחרת בעיירה יער הסמוכה<ref>[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1dih754IFAmflNDaCOWUrLutR6kus033K/view גליון 329] עמ' 70.</ref>.

 

כיום דרים בני משפחתו ב[[ברינוא]].