נחמן מברסלב – הבדלי גרסאות
תיקון שגיאת כתיב. היה כתוב: היה מכונה בשם בספר זה הרב וכו'. ומן ההקשר הכוונה שהאדמו"ר מקאפוסט ("נכד רבינו") אמר שהכוונה לספר התניא ש"היה מכונה הספר בשם זה" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|מקום פטירה=אומן | |מקום פטירה=אומן | ||
|חסידות=[[חסידות ברסלב]] | |חסידות=[[חסידות ברסלב]] | ||
}}רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל"ב]] - [[י"ח בתשרי]] [[תקע"א]]) | }}רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל"ב]] - [[י"ח בתשרי]] [[תקע"א]]) מייסד [[חסידות ברסלב]], היה נינו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש ונכדו של [[נחמן מהורדנקא|רבי נחמן מהורדענקא]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד [[א' בניסן]] [[תקל"ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]] לרבי שמחה ולפייגא בת מרת אדל בת [[הבעל שם טוב]]. נקרא על שם סבו אבי אביו רבי [[נחמן מהורדנקא]] תלמיד ה[[בעש"ט]]. | נולד [[א' בניסן]] [[תקל"ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]] לרבי שמחה ולפייגא בת מרת אדל בת [[הבעל שם טוב]]. נקרא על שם סבו אבי אביו רבי [[נחמן מהורדנקא]] תלמיד ה[[בעש"ט]]. | ||
כבר בנעוריו הוא התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה, והרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן | כבר בנעוריו הוא התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה, והרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן ביום ה[[בר המצווה]] שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו חסידים רבים שהיוו את הבסיס לחסידות ברסלב אותה הקים. | ||
לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת [[תקנ"ח]]. | לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת [[תקנ"ח]]. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
לאחר חגי חודש [[תשרי]] [[תק"ע]] ערך אדמו"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה ("[[מסע ברדיטשוב]]") לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' [[ברוך ממז'יבוז']] על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו"ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן. | לאחר חגי חודש [[תשרי]] [[תק"ע]] ערך אדמו"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה ("[[מסע ברדיטשוב]]") לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' [[ברוך ממז'יבוז']] על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו"ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן. | ||
רבי נחמן יצא לקראת אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף"{{הערה|כוכבי אור ברסלב, (לרבי אברהם ב"ר נחמן חזן) ב"ב תשכ"א. להעיר שביטוי זה נאמר בנ"ך לגבי [[דוד המלך]]. שמואל א'-יח,יג.}}. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי", ולא עזבו שהניח על השולחן סכום עצום של עשרה מטבעות זהב{{הערה|'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.}}. | רבי נחמן יצא לקראת אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף"{{הערה|כוכבי אור ברסלב, (לרבי אברהם ב"ר נחמן חזן) ב"ב תשכ"א. להעיר שביטוי זה נאמר בנ"ך לגבי [[דוד המלך]]. שמואל א'-יח,יג.}}. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי", ולא עזבו עד שהניח על השולחן סכום עצום של עשרה מטבעות זהב{{הערה|'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.}}. | ||
לאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), שיח שרפי קודש (ברסלב) ח"ב ע' רי"ג, מחנים, אבני"ה ברזל, .}} אך התוכן של כולן שווה, שעל ידי שהחסידים ה[[מלמד תינוקות|מלמדים]] מניחים בכליהם קופות צדקה של אדמו"ר הזקן, ואוספים מהנערים ומהיהודים באזורם כסף עבור אדמו"ר הזקן{{הערה|או בשביל צדקת ארץ ישראל - לחלק מהגרסאות}} - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים{{הערה|לחלק מהגרסאות: אדמו"ר הזקן התבטא: בכך כשיגדלו הם לא יחלקו עלי.}}. | לאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), שיח שרפי קודש (ברסלב) ח"ב ע' רי"ג, מחנים, אבני"ה ברזל, .}} אך התוכן של כולן שווה, שעל ידי שהחסידים ה[[מלמד תינוקות|מלמדים]] מניחים בכליהם קופות צדקה של אדמו"ר הזקן, ואוספים מהנערים ומהיהודים באזורם כסף עבור אדמו"ר הזקן{{הערה|או בשביל צדקת ארץ ישראל - לחלק מהגרסאות}} - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים{{הערה|לחלק מהגרסאות: אדמו"ר הזקן התבטא: בכך כשיגדלו הם לא יחלקו עלי.}}. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
ספרו לקוטי מוהר"ן הובא בספרי חב"ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב{{הערה|יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין [[זמרת הארץ]], אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.}}: | ספרו לקוטי מוהר"ן הובא בספרי חב"ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב{{הערה|יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין [[זמרת הארץ]], אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.}}: | ||
*"כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, סימן ק"ך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&pgnum=90 שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ב, תורת מנחם חלק ל"ג עמוד 90].}}. | *"כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, סימן ק"ך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&pgnum=90 שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ב, תורת מנחם חלק ל"ג עמוד 90].}}. | ||
*"נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן סימן קי"ג, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=293 שיחת יו"ד שבט [[תש"כ]] - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283].}}. | *"נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן סימן קי"ג, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=293 שיחת יו"ד שבט [[תש"כ]] - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283].}}, במענה לרב אלטר משה ראגינסקי, בקשר לפתגם זה, כתב הרבי: "בזכרוני שציינתי המקור - ליקוטי מהר"ן בשם הבעש"ט. לאחר זמן מצאתי זה בזרע יצחק על אבות רפ"ג" {{הערה|מענה מכתב יד קודש. נדפס בחוברת התוועדות ש"פ שמות, מבה"ח שבט, כ"ה טבת תשל"ז, בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, עמ' 24.}}. | ||
==ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו== | ==ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו== | ||