נר מצוה ותורה אור – הבדלי גרסאות
←ד. הכנות ואימות ההתבוננות: דיוקים |
|||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום ("יחיד", "אחד", "קדמון")- המאריך באחד, ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמתית הוא הופעה בו-זמנית של שמחה מהבנת התהליך (בינה) וביטול עצמי מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות. | כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום ("יחיד", "אחד", "קדמון")- המאריך באחד, ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמתית הוא הופעה בו-זמנית של שמחה מהבנת התהליך (בינה) וביטול עצמי מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות. | ||
'''ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה''' | |||
הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך שהוא עוצר בסיום תיאורו של כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם עבורו את ה"התבוננות המקוצרת". | |||
פירוט השלבים נעשה מהעליון לתחתון: מהאור שלפני הצמצום (בדרגות "יחיד", "אחד" ו"קדמון"), דרך הצמצום הראשון, ה"רשימו" והמשכת ה"קו". משם הוא עובר לרצון הקדום, למבנה העיגולים והיושר, לעולם א"ק (אדם קדמון), ועד לעולם האצילות בכללו: מהכתר הממוצע (עתיק ואריך – תענוג ורצון), דרך או"א (חכמה ובינה), ועד לזו"ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה"פרסא" לעולמות הבריאה והיצירה, ומגיעה לסיומה המוחשי בעולם העשייה הגשמי. שם, האור האלוקי מתלבש בדרגה האחרונה – "מלכות דמלכות דעשייה" – המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים הגשמיים. | |||
כל שלב מומחש באמצעות משלים מנפש האדם (כגון הבניין או המעיין) ומשלים מבניים (כגון "עשר חפירות"), המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת "נעוץ סופן בתחילתן". | |||
כל שלב מומחש באמצעות משלים מנפש האדם ( | |||
==הוצאות הספר== | ==הוצאות הספר== | ||