חיים יוסף רוזנבלום – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "רעייתו מרת" ב־"רעייתו" |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רוזנבלום 1.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב חיים יוסף רוזנבלום]] | [[קובץ:רוזנבלום 1.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב חיים יוסף רוזנבלום]] | ||
הרב '''חיים יוסף רוזנבלום''' ([[ט"ז אדר]] [[תרנ"ז]]-[[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]) ממייסדי [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], חבר הועד המייסד של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ומנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]]. | הרב '''חיים יוסף רוזנבלום''' ([[ט"ז אדר]] [[תרנ"ז]] - [[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]) ממייסדי [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], חבר הועד המייסד של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ומנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט"ז אדר ב']] [[תרנ"ז]], ב[[עיירה]] נובוגורודסברסק, לאביו ר' [[משה רוזנבלום]]. | נולד ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ב']] [[תרנ"ז]], ב[[עיירה]] נובוגורודסברסק, לאביו ר' [[משה רוזנבלום]]. | ||
בשנת [[תרס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], והסתופף בצלו של [[הרבי הרש"ב]]. | בשנת [[תרס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], והסתופף בצלו של [[הרבי הרש"ב]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
זכה לקירובים גדולים מ[[רבותינו נשיאינו]], בשנת [[תרע"ז]] אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] כי {{ציטוטון|יכול אתה להיכנס אלי מתי שתרצה}}. | זכה לקירובים גדולים מ[[רבותינו נשיאינו]], בשנת [[תרע"ז]] אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] כי {{ציטוטון|יכול אתה להיכנס אלי מתי שתרצה}}. | ||
ב[[תרפ"א]] השתדך עם מרת [[סאניה רוזנבלום]], בת ר' [[מנחם מענדל גוראריה]]. ה"שדכן" היה [[הרבי הריי"צ]]. | ב[[תרפ"א]] השתדך עם מרת [[סאניה רוזנבלום]], בת ר' [[מנחם מענדל גוראריה]]. אחותו של [[הרש"ג]] ה"שדכן" היה [[הרבי הריי"צ]]. | ||
בזמן שהותו ברוסיה, התגורר בערים [[רוסטוב]] ו[[לנינגרד]]. בתקופת שהותו בלנינגרד סייע בניהול הכספים של הרבי הריי"צ. כמו כן הכיר ועמד בקשר עם הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו של [[הרבי]]{{הערה|לפי מכתב הרבי לחתנו הרב שמאל חפר - תשורה חפר, תשע"ה}}. | בזמן שהותו ברוסיה, התגורר בערים [[רוסטוב]] ו[[לנינגרד]]. בתקופת שהותו בלנינגרד סייע בניהול הכספים של הרבי הריי"צ. כמו כן הכיר ועמד בקשר עם הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו של [[הרבי]]{{הערה|לפי מכתב הרבי לחתנו הרב שמאל חפר - תשורה חפר, תשע"ה}}. | ||
ב[[תרצ"א]] יצא מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם פעל יחד עם עוד שלושה מהחסידים, ר' [[משה גוראריה]], ר' [[שמר'ל גוראריה]] ור' [[בער'ל חסקינד]] במשלוח חבילות ליהודי | ב[[תרצ"א]] יצא מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם פעל יחד עם עוד שלושה מהחסידים, ר' [[משה גוראריה]], ר' [[שמר'ל גוראריה]] ור' [[בער'ל חסקינד]] במשלוח חבילות ליהודי רוסיה, ביוזמת הרבי הריי"צ. שלטונות לטביה לא אהבו את פעילותו, ובשנת [[תרצ"ה]] נאסר, בטוענה שהחזיק מטבע זר. לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר הועמדה בפניו ברירה למאסר ארוך, או גירוש מהמדינה. בהוראת [[הרבי הריי"צ]] קיבל על עצמו את גזירת הגירוש. | ||
===בארץ הקודש=== | ===בארץ הקודש=== | ||
באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות [[הרבי הריי"צ]] להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים. | באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות [[הרבי הריי"צ]] להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים. | ||
במאמצי ההצלה סייעו גם ר' [[מרדכי דובין]] - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[ירושלים]], ו'הועד לקהילות האשכנזים' ([[העדה החרדית]]. | במאמצי ההצלה סייעו גם ר' [[מרדכי דובין]] - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[ירושלים]], ו'הועד לקהילות האשכנזים' (מטעם [[העדה החרדית]]). | ||
בארץ ישראל השתכן ב[[תל אביב]] וייסד את [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]]. באותה תקופה הוא המשיך לעמוד בקשר עם הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] שהתגורר אז בתל אביב{{הערה|לפי מכתב הרבי - ראה הערה 1}}. | בארץ ישראל השתכן ב[[תל אביב]] וייסד את [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]]. באותה תקופה הוא המשיך לעמוד בקשר עם הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] שהתגורר אז בתל אביב{{הערה|לפי מכתב הרבי - ראה הערה 1}}. | ||
בשנת [[תש"א]] מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לחבר בועד המייסד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובמקביל היה מנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]]. | בשנת [[תש"א]] מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לחבר בועד המייסד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובמקביל היה מנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]], כשהרבי מנמק את הסיבה בשלה בחר דווקא בו: "הנני חפץ אשר בשני המוסדות הנ"ל יהיה לי איש מהימן שאוכל לבטוח בו ולדעת על ידו את המצב שם". | ||
נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]. | נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]. | ||
==משפחתו== | |||
*רעייתו הגברת [[סוניה רוזנבלום]]. נפטרה ד' אדר תשל"ד | |||
*חתנו - ר' [[שמואל חפר]]. רעייתו רבקה חפר - נפטרה כ"ז תשרי תשפ"ב. | |||
* חתנו - הרב יעקב בן-צבי - נפטר י"ד כסלו תשנ"ג. רעייתו בריינא רחל בן-צבי - נפטרה כ"ט ניסן תשע"ב. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''החסידה של ליובאוויטש''', בתוך כתבה על רעייתו סוניה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 50 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/109439 מדוע רב ממשפחת בית הרבי היה בבית האסורים? {{Col}}] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רוזנבלום, יוסף חיים}} | {{מיון רגיל:רוזנבלום, יוסף חיים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | [[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]] | |||