דוד בוסקילה – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:מתרגמים באמצעות HotCat |
מ החלפת טקסט – "רעייתו מרת" ב־"רעייתו" |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|הרב בוסקילה (שני מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב מונסיגו רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]] | [[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|הרב בוסקילה (שני מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב מונסיגו רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]] | ||
הרב '''דוד בוסקילה''' ([[תרצ"ב]]-[[י"א טבת]] [[תש"פ]]) היה מרבני קהילת יוצאי [[מרוקו]], ראש מוסדות 'אוצר התורה' במרוקו וב[[צרפת]] שכיהן ברבנות במספר קהילות, ובאחרית ימיו עמד בראשות קהילת 'אמרי דוד' ו[[כולל אברכים]] בשכונת בית וגן ב[[ירושלים]]. תירגם את ספר התניא ל[[ערבית]] וקיבל על כך יחס מיוחד מ[[הרבי]], וכן עמד בקשרי ידידות קרובים וסייע לשלוחי הרבי במרוקו ובצרפת. | הרב '''דוד בוסקילה''' ([[תרצ"ב]]-[[י"א טבת]] [[תש"פ]]) היה מרבני קהילת יוצאי [[מרוקו]], ראש מוסדות 'אוצר התורה' במרוקו וב[[צרפת]] שכיהן ברבנות במספר קהילות, ובאחרית ימיו עמד בראשות קהילת 'אמרי דוד' ו[[כולל אברכים]] בשכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]]. תירגם את ספר התניא ל[[ערבית]] וקיבל על כך יחס מיוחד מ[[הרבי]], וכן עמד בקשרי ידידות קרובים וסייע לשלוחי הרבי במרוקו ובצרפת. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד בשנת [[תרצ"ב]] כבן בכור במשפחת דיינים מכובדת ב[[קזבלנקה]], לאביו הרב משה בוסקילה. | נולד בשנת [[תרצ"ב]] כבן בכור במשפחת דיינים מכובדת ב[[קזבלנקה]], לאביו הרב משה בוסקילה. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו | לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר, שימש כמפקח כללי ברשת החינוך 'אוצר התורה', ונחשב לאחד מחשובי הרבנים במרוקו, יחד עם דודו הרב יעקב בוסקילה. בביתם הקימו ספריה גדולה, ומרבית האסיפות החשובות של הרבנים במרוקו התקיימו בביתם. | ||
בחודש כסלו תשל"ב החל הרב [[יהודה לייב רסקין]] לקדם תרגום לערבית של ספר התניא, ולצורך כך בחר ברב בוסקילה ששלט היטב הן בערבית והן בלשון הקודש, והחל ללמוד איתו בעיון את ספר התניא, כדי לוודא שהתרגום יצא מדוייק, ורק כעבור מספר שנים של לימוד אינטנסיבי ומעמיק, ונסיונות שונים של התרגום, בשנת תשל"ד קיבל הרב רסקין את האישור הרישמי שהרב בוסקילה ישמש כמתרגם התניא לשפה הערבית, והוא החל לעבוד לצידו של הרב אליהו אסייג שהקליד את התרגומים שנכתבו בכתב יד. | בחודש כסלו תשל"ב החל הרב [[יהודה לייב רסקין]] לקדם תרגום לערבית של ספר התניא, ולצורך כך בחר ברב בוסקילה ששלט היטב הן בערבית והן בלשון הקודש, והחל ללמוד איתו בעיון את ספר התניא, כדי לוודא שהתרגום יצא מדוייק, ורק כעבור מספר שנים של לימוד אינטנסיבי ומעמיק, ונסיונות שונים של התרגום, בשנת תשל"ד קיבל הרב רסקין את האישור הרישמי שהרב בוסקילה ישמש כמתרגם התניא לשפה הערבית, והוא החל לעבוד לצידו של הרב אליהו אסייג שהקליד את התרגומים שנכתבו בכתב יד. | ||