יוסף בארנס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[כ"ד חשון]] [[תש"ג]] באמסטרדם שבהולנד בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]], לאביו מר גרשון (הרמן) ומרת אלן סופיה בארנס. הוריו הספיקו לברוח מגרמניה כל אחד בגפו להולנד לפני שהולנד נכבשה על ידי הגרמנים, ובהולנד הוריו הכירו זה את זה ובאו בקשרי הנישואין.
+נולד ב[[כ"ד חשון]] [[תש"ג]] באמסטרדם שבהולנד בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]], לאביו מר גרשון (הרמן) ואלן סופיה בארנס. הוריו הספיקו לברוח מגרמניה כל אחד בגפו להולנד לפני שהולנד נכבשה על ידי הגרמנים, ובהולנד הוריו הכירו זה את זה ובאו בקשרי הנישואין.
 חודשים ספורים לאחר שנולד, נכבשה העיירה על ידי הנאצים והמשפחה כולה נשלחה למחנה ווסטרבורק, משם נשלחה האמא למחנה סוביבור שם נרצחה. לאחר זמן הועברו שאר בני המשפחה למחנה טרזינשטט שם קיבל האבא תעודת מהנדס.
-כילד פעוט, ובפרט שלא היתה את האמא שתדאג לו, חלה במנה במחלות רבות ובהם במחלת הפוליו שהביאה אותו למצב של סכנת חיים ממשית. למעשה, דווקא המצב הבריאותי הרופף הוא זה שהציל את בני המשפחה ממוות בטוח, כיון שהנאצים שלחו לאושווייץ להדמה רק אנשים בריאים וחזקים, ואת השאר היו משאירים במחנות מתוך מחשבה שחבל לבזבז עליהם מקום בנסיעה אם ייתכן ובלאו הכי לא ישרדו מעצמם במחנה, אך כיון שעל אף המצב הבריאותי שרד עד לסוף המלחמה הוא ומשפחתו ניצלו.
+כילד פעוט, ובפרט שלא היתה את האמא שתדאג לו, חלה במנה במחלות רבות ובהם במחלת הפוליו שהביאה אותו למצב של סכנת חיים ממשית. למעשה, דווקא המצב הבריאותי הרופף הוא זה שהציל את בני המשפחה ממוות בטוח, כיון שהנאצים שלחו לאושוויץ להדמה רק אנשים בריאים וחזקים, ואת השאר היו משאירים במחנות מתוך מחשבה שחבל לבזבז עליהם מקום בנסיעה אם ייתכן ובלאו הכי לא ישרדו מעצמם במחנה, אך כיון שעל אף המצב הבריאותי שרד עד לסוף המלחמה הוא ומשפחתו ניצלו.
 אחרי השחרור ותקופת שיקום חזר האב עם שני ילדיו להולנד והתחתן בשנית עם אישה הולנדית לא יהודייה וניסה לנתק קשר עם יהדותו ובאווירה זו גידל את ילדיו.
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 בשנת [[תש"כ]] בהשפעת ר' משה פישר הגיע לארץ במסגרת מסע של הסוכנות היהודית להכשרת מדריכי נוער, ולאחר מכן עבד כשנה כמדריך בתנועת בני עקיבא באמסטרדם.
-בהגיעו לגיל נישואין, השתדך עם רעייתו מרת רוזה בת אברהם ונונה{{הערה|היא היתה קרובת משפחה של משפחת פורסט, עמם עמד בקשר קרוב, והם אלו שהציעו את השידוך.}}, ילידת מרוקו שהתקרבה אף היא על ידי חסידי חב"ד ושימשה כמדריכה ב[[בית רבקה (יער)]] בצרפת, ושמחת הווארט התקיימה באנטוורפן שבבלגיה. בהגיע העת, התקיימה החתונה בישיבת חב"ד בברינואה, ובהוראת הרבי מייד לאחר החתונה עלו בני הזוג לארץ וקבעו את מגוריהם ב[[בני ברק]], וכעבור שנה וחצי הצליחו למצוא דירה ב[[כפר חב"ד]] כהוראת הרבי וקבעו את מגוריהם במקום.
+התחתן עם רעייתו רוזה בת אברהם ונונה{{הערה|היא היתה קרובת משפחה של משפחת פורסט, עמם עמד בקשר קרוב, והם אלו שהציעו את השידוך.}}, ילידת מרוקו שהתקרבה אף היא על ידי חסידי חב"ד ושימשה כמדריכה ב[[בית רבקה (יער)]] בצרפת, ושמחת הווארט התקיימה באנטוורפן שבבלגיה. בהגיע העת, התקיימה החתונה בישיבת חב"ד בברינואה, ובהוראת הרבי מייד לאחר החתונה עלו בני הזוג לארץ וקבעו את מגוריהם ב[[בני ברק]], וכעבור שנה וחצי הצליחו למצוא דירה ב[[כפר חב"ד]] כהוראת הרבי וקבעו את מגוריהם במקום.
 בשנת [[תשל"ב]] נסע לרבי לראשונה{{הערה|הוא כתב לרבי מספר פעמים על מקום המגורים כשהוא רצה לגור בעיר גדולה בעוד הרבי כתב לו לגור דווקא בכפר חב"ד, והוא רצה לשוחח על כך עם הרבי ולנסות לקבל 'אישור' לעבור להתגורר במקום גדול יותר.}}, והיחידות נמשכה זמן ארוך מהרגיל, במשך 10 דקות.