יוסף בארנס – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
מ החלפת טקסט – "רעייתו מרת" ב־"רעייתו"
 
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{אין תמונה}}
ר' '''יוסף בארנס''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1942) הוא אופטומטריסט ואופטיקאי תושב כפר חב"ד, חבר ועדת הביקורת של הישוב.
ר' '''יוסף בארנס''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1942) הוא אופטומטריסט ואופטיקאי תושב כפר חב"ד, חבר ועדת הביקורת של הישוב.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד חשון]] [[תש"ג]] באמסטרדם שבהולנד בעיצומה של [[מלחמת עולם השניה]], לאביו מר גרשון (הרמן) ומרת אלן סופיה בארנס. הוריו הספיקו לברוח מגרמניה כל אחד בגפו להולנד לפני שהולנד נכבשה על ידי הגרמנים, ובהולנד הוריו הכירו זה את זה ובאו בקשרי הנישואין.
נולד ב[[כ"ד חשון]] [[תש"ג]] באמסטרדם שבהולנד בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]], לאביו מר גרשון (הרמן) ואלן סופיה בארנס. הוריו הספיקו לברוח מגרמניה כל אחד בגפו להולנד לפני שהולנד נכבשה על ידי הגרמנים, ובהולנד הוריו הכירו זה את זה ובאו בקשרי הנישואין.


חודשים ספורים לאחר שנולד, נכבשה העיירה על ידי הנאצים והמשפחה כולה נשלחה למחנה ווסטרבורק, משם נשלחה האמא למחנה סוביבור שם נרצחה. לאחר זמן הועברו שאר בני המשפחה למחנה טרזינשטט שם קיבל האבא תעודת מהנדס.
חודשים ספורים לאחר שנולד, נכבשה העיירה על ידי הנאצים והמשפחה כולה נשלחה למחנה ווסטרבורק, משם נשלחה האמא למחנה סוביבור שם נרצחה. לאחר זמן הועברו שאר בני המשפחה למחנה טרזינשטט שם קיבל האבא תעודת מהנדס.
שורה 19: שורה 19:
בשנת [[תש"כ]] בהשפעת ר' משה פישר הגיע לארץ במסגרת מסע של הסוכנות היהודית להכשרת מדריכי נוער, ולאחר מכן עבד כשנה כמדריך בתנועת בני עקיבא באמסטרדם.
בשנת [[תש"כ]] בהשפעת ר' משה פישר הגיע לארץ במסגרת מסע של הסוכנות היהודית להכשרת מדריכי נוער, ולאחר מכן עבד כשנה כמדריך בתנועת בני עקיבא באמסטרדם.


בהגיעו לגיל נישואין, השתדך עם רעייתו מרת רוזה בת אברהם ונונה{{הערה|היא היתה קרובת משפחה של משפחת פורסט, עמם עמד בקשר קרוב, והם אלו שהציעו את השידוך.}}, ילידת מרוקו שהתקרבה אף היא על ידי חסידי חב"ד ושימשה כמדריכה ב[[בית רבקה (יער)]] בצרפת, ושמחת הווארט התקיימה באנטוורפן שבבלגיה. בהגיע העת, התקיימה החתונה בישיבת חב"ד בברינואה, ובהוראת הרבי מייד לאחר החתונה עלו בני הזוג לארץ וקבעו את מגוריהם ב[[בני ברק]], וכעבור שנה וחצי הצליחו למצוא דירה ב[[כפר חב"ד]] כהוראת הרבי וקבעו את מגוריהם במקום.
התחתן עם רעייתו רוזה בת אברהם ונונה{{הערה|היא היתה קרובת משפחה של משפחת פורסט, עמם עמד בקשר קרוב, והם אלו שהציעו את השידוך.}}, ילידת מרוקו שהתקרבה אף היא על ידי חסידי חב"ד ושימשה כמדריכה ב[[בית רבקה (יער)]] בצרפת, ושמחת הווארט התקיימה באנטוורפן שבבלגיה. בהגיע העת, התקיימה החתונה בישיבת חב"ד בברינואה, ובהוראת הרבי מייד לאחר החתונה עלו בני הזוג לארץ וקבעו את מגוריהם ב[[בני ברק]], וכעבור שנה וחצי הצליחו למצוא דירה ב[[כפר חב"ד]] כהוראת הרבי וקבעו את מגוריהם במקום.


בשנת [[תשל"ב]] נסע לרבי לראשונה{{הערה|הוא כתב לרבי מספר פעמים על מקום המגורים כשהוא רצה לגור בעיר גדולה בעוד הרבי כתב לו לגור דווקא בכפר חב"ד, והוא רצה לשוחח על כך עם הרבי ולנסות לקבל 'אישור' לעבור להתגורר במקום גדול יותר.}}, והיחידות נמשכה זמן ארוך מהרגיל, במשך 10 דקות.
בשנת [[תשל"ב]] נסע לרבי לראשונה{{הערה|הוא כתב לרבי מספר פעמים על מקום המגורים כשהוא רצה לגור בעיר גדולה בעוד הרבי כתב לו לגור דווקא בכפר חב"ד, והוא רצה לשוחח על כך עם הרבי ולנסות לקבל 'אישור' לעבור להתגורר במקום גדול יותר.}}, והיחידות נמשכה זמן ארוך מהרגיל, במשך 10 דקות.
שורה 28: שורה 28:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בתו, מרת אסתר הדסה רעיית ר' יוסף יצחק אייזנברג - כפר חב"ד
;בנותיו:
*בתו, מרת חוה צופיה רעיית ר' חיים בן נתן - כפר חב"ד
*מרת אסתר הדסה רעיית ר' יוסף יצחק אייזנברג - כפר חב"ד.
*בתו, מרת שרה יסכה רעיית ר' שמואל אליהו אייזנברג - רחובות
*מרת חוה צופיה רעיית ר' חיים בן נתן - כפר חב"ד.
*בתו, מרת דבורה לאה
*מרת שרה יסכה רעיית ר' [[שמואל אליהו אייזנברג]] - רחובות.
*בתו, מרת ילתא גיטל רעיית ר' אייל שמעון ברק - כפר חב"ד
*מרת דבורה לאה.
*מרת ילתא גיטל רעיית ר' אייל שמעון ברק - כפר חב"ד.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==