חיים בן ציון רסקין – הבדלי גרסאות

{{דמות

|שם=הרב חיים בן ציון רסקין

|תאריך לידה=[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]]

|תאריך פטירה=[[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]

|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]

}}

הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין ([[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] - [[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]) היה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. אבי [[משפחת רסקין]] החב"דית. חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, [[יראת שמים]] ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו בתקופה ההיא.

הרב חיים בן ציון רסקין נולד נולד ב[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה [[דוברובנא]] למשפחה חסידית שורשית עד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין [[סמולנסק]] ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב וצביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה.  

תושבי העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]].  

כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] בלנינגרד: {{ציטוטון|גר לו יהודי ליד מוסקבה, בכל יום משכים הוא בשעה 4 ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה, מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר... }}

כבר זמן הוא העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח [[ההשכלה]] שמתחילה לנשוב בעיירתו.  

==משפחתו==  

*בנו, הרב [[יצחק רסקין]] - נרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות.

*בתו, מרת [[שרה קצנלבויגן]] - מראשי ועד הבריחה של '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' (ה'מומע שרה').