חיים שניאור זלמן קוזלינר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
-הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז"ק''') ([[תרס"א]] - [[י"ג בתשרי]] [[תשמ"ו]]), היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]) פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.
+הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז"ק''') ([[תרס"א]] - [[י"ג בתשרי]] [[תשמ"ו]]), היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו"ר הריי"צ.
-כשבאו לאסור את אדמו"ר הריי"צ בט"ו ב[[סיון]] [[תרפ"ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט"ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות.
+כשבאו לאסור את אדמו"ר הריי"צ בט"ו ב[[סיון]] [[תרפ"ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט"ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות.
 למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ"ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: "מזל-טוב על הקנייה". או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין.
@@ שורה 80: / שורה 80: @@
 *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, [[שבועון כפר חב"ד]], וישלח [[תשפ"ד]]
 *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] [[תשמ"ט]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב
-*הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב
+*הרב [[שלום דובער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב
 * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232