שניאור זלמן סלונים – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=נינו של אדמו"ר האמצעי|אחר=שליח הרבי ב[[ברזיל]]|ראו=[[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)]]}} | |||
[[קובץ:Slonim, Schneur.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור סלונים]] | [[קובץ:Slonim, Schneur.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור סלונים]] | ||
הרב '''שניאור זלמן סלונים''' ([[אדר]] [[תרכ"ב]] – [[י"א בתמוז]] [[תרצ"ו]]) היה נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], נכד לבתו [[הרבנית מנוחה רחל]]. | הרב '''שניאור זלמן סלונים''' ([[אדר]] [[תרכ"ב]] – [[י"א בתמוז]] [[תרצ"ו]]) היה נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], נכד לבתו [[הרבנית מנוחה רחל]]. | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא [[נישואין|נשא]] את הרבנית מושקא סלונים, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. לאחר פטירתה{{הערה|בשנת תרנ"ג.}} הוא נשא בזיווג שני את אחייניתה חנה מינה סלונים{{הערה|נפטרה בשנת תרע"ט.}}. | הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא [[נישואין|נשא]] את הרבנית מושקא סלונים, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. לאחר פטירתה{{הערה|בשנת תרנ"ג.}} הוא נשא בזיווג שני את אחייניתה חנה מינה סלונים{{הערה|נפטרה בשנת תרע"ט.}}. | ||
זכה להיות 'המלמד' של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"[[יושבים|יושב]]". אדמו"ר הרש"ב קירבו ולמד איתו חסידות. | בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"[[יושבים|יושב]]". אדמו"ר הרש"ב קירבו ולמד איתו חסידות. | ||
[[קובץ:ג דורות סלונים.jpg|ממוזער|מימין לשמאל: ר' שניאור זלמן, בנו ר' מנחם מענדל שמואל, אביו ר' [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער]]]] | |||
באגרות רבות כינה אותו [[הרבי הרש"ב]] בתואר "נכדי". | |||
ב"[[מסע יאלטא]]" (שהחל ב[[חודש אלול]] תרמ"ו), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ב"[[מסע יאלטא]]" (שהחל ב[[חודש אלול]] תרמ"ו), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
הרב סלונים הביא את הניגון '[[ניגון ידידי רועי מקימי|ידידי רועי]]' מארץ ישראל לאדמו"ר הרש"ב. | |||
==בארץ ישראל== | ==בארץ ישראל== | ||
לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי". | לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי". | ||
בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר [[יפו]]. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. | בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן פרדקין|שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר [[יפו]]. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. | ||
[[הרבי הריי"צ]] בעת [[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש|ביקורו בארץ]] בשנת [[תרפ"ט]] ביקר בביתו של הרב סלונים בתל אביב. | |||
נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ו]] | נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[תל אביב]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 24: | שורה 33: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*דב לבנון, '[ | *דב לבנון, '''[https://drive.google.com/file/d/1Zyg_u3I3DyJmc8E8LGlBGCuNqR990aDC/view נכדו של הרש"ב]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 839 עמ' 56 ואילך. | ||
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105254 "זיכרון להולכים"] באתר [[COL]]. | * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105254 "זיכרון להולכים"] באתר [[COL]]. | ||