משולם זושא מאניפולי – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
←צעירותו: ככה העתיקו בתולדותיו תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (19 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[קובץ:ציון זושא מאניפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' זושא מ[[אניפולי]] ([[אב]] [[תשע"א]])]] | [[קובץ:ציון זושא מאניפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' זושא מ[[אניפולי]] ([[אב]] [[תשע"א]])]] | ||
=== צעירותו === | === צעירותו === | ||
רבי משולם זושא נולד בתחילת המאה ה-18 | רבי משולם זושא נולד בתחילת המאה ה-18 לאברהם אליעזר ליפא.(וי"א ר' אברהם) תאריך לידתו המדויק אינו ידוע. גם אין מידע רב על חייו המוקדמים. ישנם שלושה גירסאות לשמו: שמו המקובל בקרב הקהל - זושא{{הערה|1=ראה גם [[רשימות]] (יומן חורף [[תרצ"ה]], [[כפר חב"ד]] גל' 888, עמ' 14)}}, זוסיא, וזוסמן.{{הערה|1= ראו בספרו של הרה"ק ר' יששכר בער מזלוטשוב "מבשר צדק" (פ' תולדות ופ' תרומה), ובספרו של חתנו הרה"ק ר' אברהם חיים מזלוטשוב "אורח לחיים" (פ' בשלח, פרשה ויקרא ופ' בהעלותך).}} | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] מכנהו במכתב בשם "זוסמן".{{הערה|1=מכתב בכתב יד. (הרב [[יהושע מונדשיין]]).}} | [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכנהו במכתב בשם "זוסמן".{{הערה|1=מכתב בכתב יד. (הרב [[יהושע מונדשיין]]).}} | ||
בצעירותו עסק בעיקר בלימוד [[קבלה]]. נהג לצאת ממקום מגוריו עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך תקופה | בצעירותו עסק בעיקר בלימוד [[קבלה]]. נהג לצאת ממקום מגוריו עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך תקופה שלעיתים ארכה כשנה ואף יותר. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד. | ||
=== החסידות ותקופת לימודיו === | === החסידות ותקופת לימודיו === | ||
[[קובץ:חתימה ר זושא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו]] | [[קובץ:חתימה ר זושא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו]] | ||
את המגיד ממזריטש, הרב דב בער, פגש באחד ממסעותיו עם אחיו. האחים התפעלו | את המגיד ממזריטש, הרב דב בער, פגש באחד ממסעותיו עם אחיו. האחים התפעלו מהרב המגיד ועשאוהו לרבם. כעבור כמה שנים נודעו שני האחים כתלמידיו המובהקים. | ||
נודע כבעל דרך מיוחדת ב[[עבודת השם]], הכוללת [[ענווה]] ו[[ביטול]] ועבודת ה' בתמימות. בצוואת המגיד{{הערה|1=מ[[הגניזה החרסונית]].}} הורה לתלמידים ללכת בדרכו של רבי זושא במידת הענווה. | נודע כבעל דרך מיוחדת ב[[עבודת השם]], הכוללת [[ענווה]] ו[[ביטול]] ועבודת ה' בתמימות. בצוואת המגיד{{הערה|1=מ[[הגניזה החרסונית]].}} הורה לתלמידים ללכת בדרכו של רבי זושא במידת הענווה. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך [אחיו] - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי". | אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך [אחיו] - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי". | ||
מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' זוסיא מאניפולי, אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה| מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}. | |||
== אודות ספר התניא == | == אודות ספר התניא == | ||
| שורה 54: | שורה 56: | ||
{{ערך מורחב|כתב אדמו"ר הזקן}} | {{ערך מורחב|כתב אדמו"ר הזקן}} | ||
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב סת"ם שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] מדגיש באגרת קודש: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות. בחזרתו לביתו עבר דרך [[אניפולי]], שם שמע שר' זושא הורה לסופר האישי שלו{{הערה|הרב הקדוש ר' [[דוד הסופר מאניפולי]], שמסופר שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו לעסוק במלאכת הכתיבה ואף ציווה לתלמידיו לגלות לו את סוד האותיות ואת כוונות השם.}} לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}. | באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב סת"ם שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] מדגיש באגרת קודש: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות. בחזרתו לביתו עבר דרך [[אניפולי]], שם שמע שר' זושא הורה לסופר האישי שלו{{הערה|הרב הקדוש ר' [[דוד הסופר מאניפולי]], שמסופר שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו לעסוק במלאכת הכתיבה ואף ציווה לתלמידיו לגלות לו את סוד האותיות ואת כוונות השם.}} לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}. | ||
בידינו היום עברה בירושה לר' משה שלייפשטין ז"ל מצפת, המגילת אסתר של ר' זושא וצורת הכתב ממש בכתב אדה"ז למעט תיבה או 2 תיבות. | |||
== אדמו"ר הזקן אודות מדריגתו == | == אדמו"ר הזקן אודות מדריגתו == | ||
[[אדמו"ר הזקן]] העיד עליו: עבודת איש המופת הזה, | [[אדמו"ר הזקן]] העיד עליו: עבודת איש המופת הזה, הייתה ב[[יראה עילאה]] כל כך, עד שבהיכל ה[[יראה]] הייתה יראתו גם כן להפלא ופלא{{הערה|1= מצרף העבודה עמ' כז.}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] התאונן פעם באמרו: כיצד | [[אדמו"ר הזקן]] התאונן פעם באמרו: כיצד ייתכן, שהצדיק רבי זושא, כאשר ברוח קדשו השיג את כוח הפועל אלוקי מכוכב אחד בלבד, נפלה עליו יראה עצומה כל כך עד שמיד נפל לחולי השלשול, ואני תודות לא-ל, כח השגתי הוא בכל העולמות ב[[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]], ואף על פי כן לא זז אני ממקומי ולא נד כלל. מדי דברו, אחזתו חיל ורעדה, הצלוחית שאחז בידו נפלה, ופניו נעשו כלפיד אש, ועיניו בלטו כדרכו בקודש בעת התפשטות מהאי עלמא, לערך חצי שעה. כשהתעורר מדבקותו אמר: בלי [[גוף]] של [[מלאך]], אין לבן אנוש את היכולת להכיל יראה כזו.{{הערה|1= מצרף העבודה עמ' כז.}} | ||
== לימודו == | == לימודו == | ||
| שורה 68: | שורה 72: | ||
יש הטוענים כי רבי זושא היה רב עשרים ואחת שנים בעיר [[אניפולי]], וביקש מהשי"ת שישכחו זאת, כדי להסתיר את גדלותו בתורה. | יש הטוענים כי רבי זושא היה רב עשרים ואחת שנים בעיר [[אניפולי]], וביקש מהשי"ת שישכחו זאת, כדי להסתיר את גדלותו בתורה. | ||
== פטירתו == | |||
ב- [[ב' בשבט]] [[ה'תק"ס]] נפטר ר' זושא ממחלה. הוא נקבר ליד רבו, ר' דב בער ממעזריטש. | ב- [[ב' בשבט]] [[ה'תק"ס]] נפטר ר' זושא ממחלה. הוא נקבר ליד רבו, ר' דב בער ממעזריטש. | ||
בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים ב[[אהבה]] והשמח ביסורים ורבים השיב מעוון" | בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים ב[[אהבה]] והשמח ביסורים ורבים השיב מעוון" | ||
לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: הרבי ר' זושא. | לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: הרבי ר' זושא. | ||
== בניו == | |||
* ר' צבי מנחם - האדמו"ר מאניפולי. נפטר: [[תקע"ד]] (1814). | * ר' צבי מנחם - האדמו"ר מאניפולי. נפטר: [[תקע"ד]] (1814). | ||
* ר' ישראל אברהם מטשרני-אוסטרהא. נולד: 1772, נפטר: [[כ"א בטבת]] [[תקע"ד]] (1814) בגיל 42. היה חתנו וממלא מקומו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]] אחר עלייתו של זה לארץ ישראל. אחר פטירתו עלתה אלמנתו לארץ ישראל. | * ר' ישראל אברהם מטשרני-אוסטרהא. נולד: 1772, נפטר: [[כ"א בטבת]] [[תקע"ד]] (1814) בגיל 42. היה חתנו וממלא מקומו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]] אחר עלייתו של זה לארץ ישראל. אחר פטירתו עלתה אלמנתו לארץ ישראל. | ||
== כתביו == | |||
* "מנורת זהב" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב [[שלום מרדכי שבדרון]] וה"[[שדי חמד]]". | * "מנורת זהב" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב [[שלום מרדכי שבדרון]] וה"[[שדי חמד]]". | ||
* "בוצינא קדישא"- תולדות ותורות. | * "בוצינא קדישא"- תולדות ותורות. | ||
| שורה 83: | שורה 87: | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*הרב [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=33&lang=hebrew קשריו של רבי זושא ואדמו"ר הזקן] באתר [[שטורעם]] | *הרב [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=33&lang=hebrew קשריו של רבי זושא ואדמו"ר הזקן] באתר [[שטורעם]] {{קישור שבור}} | ||
*[https://sinun770.org/אינטערוויו-ר-אליהו-זילברשטיין-שליח-בא/ ראיון עם ר' אליהו זילברשטיין שליח באיטעקי] לקו אספקלריא, סיפורים על רבי זושא, בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||