שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרה"ח '''שלמה יהודה לייב אליעזרוב''' נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט שברוסיה לאביו הרה"ח [[אליעזר שמעון קזרנובסקי]] ועלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרל"ג]] בערך.
+[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]
+הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.
+==תולדות חייו==
+[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
+הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].
-היה אחד מעמודי התוך של הישוב החב"די ב[[חברון]]. יסד וניהל את הישיבה "[[מגן אבות]]" והביא ליסוד הישיבה "[[תורת אמת חברון]]". שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון במשך שנים רבות. היה שד"ר מטעם המוסדות בחברון פעמים מרובות. הביא לקניית [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]], וכמעט אין דבר חשוב שקרה בחברון, במשך 25 השנים [[תרמ"ט]]-[[תרע"ד]], שהוא לא היה המארגן או מעורב בזה בצורה זו או אחרת.
+בשנת [[תר"מ]], ביום [[י"א בסיוון]], נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית{{הערה|הרב דובער אשכנזי, המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון, שם נמנה על ראשי העדה החברונית.}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שני הצעירים, שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו.}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון{{הערה|הרב אפרת עלה לארץ זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון, וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב אליעזרוב.}}.
-בארכיון שלו נמצאת תעודת האזרחות שלו משנת תרפ"ו, ושם נמצא בין השאר שטר התנאים שלו "להדא בתולתא כלתא שפירתא ויעלת חן מ' חנה ברכה תי' בת הרב החסיד מו"ה דובער הלוי" - אשכנזי מקאליסק, מיום "ששי בשבת באחד עשר יום לירח סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות וארבעים לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן עה"ק חברון תובב"א".
+=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' ===
+בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון{{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. ולמרות גילם הצעיר, נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.
-ר' שלמה לייב היה נקרא בתחלה בשם משפחת אביו "קזרנובסקי". אחרי החתונה שינה אותה לשם אשתו "אשכנז" ולבסוף שינה אותה לשם אליעזרוב (על שם אביו אליעזר).
+=== רבנות בחברון ===
-גם אחרי חתונתו המשיך בלימודו.
+בשנת [[תרס"ג]], לאחר עזיבת הרב [[דובער אפרת]] את חברון, הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים. בתחילה סירב, אך לאחר תמיכת הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה"[[שדי חמד]]" ובהסכמת [[אדמו"ר הרש"ב]], קיבל את המינוי{{הערה|ה"שדי חמד", שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, שאף שיקבל את המינוי. הרבי הרש"ב שיגר מברק ואגרת תמיכה, בהן כתב: "הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו... ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל" ([[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]], חלק א', אגרת קכד). במכתב נוסף כתב: "אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק חברון ת"ו" (שם, אגרת קכה). ה"שדי חמד" הוסיף שבחים בכתב ההכתרה, וגם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שיגר מכתב ברכה.}} כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה{{הערה|הרבי הרש"ב הביע נחת מהמינוי, וציין בשנת [[תרס"ז]] כי הרב אליעזרוב קיבל את הרבנות בדרך מסירות נפש, למרות פרנסה טובה קודם לכן, כדי לתקן את מצב העיר ([[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]], חלק ד', אגרת קעד.).}} הישיבה סונפה לישיבת [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש.
-הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת תרנ"ב. זמן קצר לפנ"ז עלה לאה"ק הרה"ח [[דובער אפרת]], שנתקבל אח"כ לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו היתה לבחון את הרב שלמה יהודה לייב ולתת לו הודעה וקבלה.
-בהמשך נתמנה הרב שלמה יהודה לייב לרבה של חברון. ובהמשך נסע לשליחויות כשד"ר לעיר חברון.
+=== קשר עם ה"שדי חמד" ===
-ב[[מלחמת העולם הראשונה]] - [[קיץ]] [[תרע"ד]] - גורשו מהארץ כל אזרחי רוסיה. הרב שלמה יהודה עזב אז גם הוא את הארץ ונסע כשד"ר לבוכרה - [[סמרקנד]]. שם פתח ישיבה ללמוד עם תלמידים.
+הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה הספרדי של חברון{{הערה|השניים נועדו בתדירות גבוהה, התייעצו בענייני [[הלכה]] וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים.}}. היכרותם החלה בשנת [[תרנ"ג]], כאשר הרב אליעזרוב ביקר כ[[שד"ר]] בקראסו-באזר שב[[אוקראינה]], שם כיהן ה"שדי חמד" כרב {{הערה|ה"שדי חמד" הזכיר את הביקור בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז), ותיאר את הרב אליעזרוב כ"חריף ובקי, ותיק וחסיד". הוא מסר ל"שדי חמד" מכתב מאחד הרבנים בארץ הקודש, שעערער על שם הספר "שדי חמד", והשניים דנו בנושא.}}. ה"שדי חמד" פרסם דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב, והילל את בקיאותו וחסידותו{{הערה|בספר 'שדי חמד' (כללים מערכת ח' כלל צ"ב), כתב: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון... ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר כינה אותו "גאון חסיד ענוותן כהלל".}}. השניים פעלו יחד למניעת השפעת ארגון 'כל ישראל חברים' בחברון{{הערה|כאשר אנשי הארגון הציעו להקים בית ספר, ה"שדי חמד" התנגד לאחר ששמע על התנגדותו של הרב אליעזרוב, ואמר: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".}}. וקראו לנדיבי חו"ל לתמוך בקהילה{{הערה|קריאתם נתמכה על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]] ורבני בד"צ חסידים ירושלים.}}. כהונתם המשותפת הסתיימה עם פטירת ה"שדי חמד" ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]]{{הערה|לאחר פטירת ה"שדי חמד", מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב.}}.
-לאחר המלחמה חזר לחברון. הישוב החב"די בחברון כבר בטל באותה שעה. הרשיל"א התיישב בקביעות ב[[ירושלים]], שם עזר בחידוש הישיבה "[[תורת אמת]]" בשנת [[תרפ"ב]] ושם עמד בראש "[[כולל חב"ד]]".
+[[אדמו"ר הרש"ב]] ביקש מהרב אליעזרוב לשלוח לו את חלקי הספר שדי חמד, מיד עם הוצאתם לאור{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ח"ו ([[קה"ת]], [[תשפ"ה]]) אגרת א'רצט (ע' רלט). וראה [[שבועון בית משיח]] גליון 1296 ע' 47.}}.
-נפטר בירושלים בערב [[ראש חודש]] [[שבט]] [[תשי"ב]].
+=== עמידה בפרץ למען חינוך יהודי ===
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|אליעזרוב]]
+במהלך כהונתו כרב, התנגד הרב אליעזרוב להקמת בתי ספר בחברון על ידי תנועות לאומיות כגון 'צעירי חברון' ו'כל ישראל חברים'{{הערה|אגודת 'צעירי חברון' ניסתה למשוך צעירים להשקפותיה, והתנועות הציוניות תקפו את הרב אליעזרוב בעיתון 'השקפה' בעריכת אליעזר בן-יהודה, תוך ביזוי מעשי החסד של הקהילה עם יתומים ואלמנות}}. ובתמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]], הצליח למנוע הקמת בתי ספר אלו, ושמר על חינוך תורני בחברון{{הערה|עמידתו האיתנה, יחד עם הרבנים הספרדיים, הדפה את הניסיונות, ולאורך כהונתו לא הייתה פרצה בחינוך התורני}}.
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אליעזרוב]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אליעזרוב]]
+===תורת אמת - חברון===
+הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת '[[תורת אמת חברון]]', שהמשיכה את פעילות ישיבת 'מגן אבות' שייסד. בשנת [[עת"ר]] הגיע [[ליובאוויטש]] לסייע בהכנות להקמת הישיבה, ושהה שם במשך כשנתיים. בתמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|הרב [[אליעזר קרסיק]] (לימים יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]]), ברשימה שכתב אז בהיותו בחור ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], תיאר את ההכנות, שכללו אסיפה ב[[מוסקבה]] לגיוס כספים ממשפחות חסידיות כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד כמה. הגביר שמואל גורארי תרם 25 אלף רובל לרכישת בניין הישיבה.}}, הישיבה נפתחה ב[[חשוון]] [[תער"ב]] בבניין 'מגן אבות' ולאחר מכן עברה ל[[בית רומנו]]{{הערה|הרבי הרש"ב ובנו גייסו כספים ברחבי [[רוסיה]], והכספים הועברו באמצעות הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה]].}}. בשנים אלו התעסק, ביחד עם [[שלמה זלמן הבלין]] וגיסו [[מנחם מענדל נאה]] להעברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[חברון]] על שמו. אשר מסיבות חוקיות שונות לא היו רשומות על שמו של הרבי, עד אשר פעלו את העניין לנחת רוח הרבי [[הרש"ב]]{{הערה|כמו כן הורה לו הרבי הרש"ב לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו", נחלת אדמו"ר האמצעי, והרב אליעזרוב קבע שם את תפילתו.}}. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו חסידי חב"ד בעל אזרחות זרה מחברון על ידי הטורקים, והישיבה נסגרה{{הערה|רעייתו ובני משפחתו של הרב אליעזרוב גורשו למצרים, שם התגוררו בתנאים קשים.}}. הרב אליעזרוב באותה תקופה שהה בשליחותו ב[[סמרקנד]]. וכששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.
+===השליחות בסמרקנד===
+{{פסקה חסרה}}
+==='תורת אמת' - ירושלים===
+לאחר המלחמה התיישב הרב אליעזרוב ב[[ירושלים]], שם סייע ב[[תרפ"ב]] בהקמת ישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] תכננו פעולות לגיוס כספים עבור הקמת הישיבה, אך התוכניות בוטלו עם ההודעה על הגעתו הצפויה של הרב [[שלמה זלמן הבלין]] אשר יפתח את הישיבה. ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]] הגיע הרב [[שלמה זלמן הבלין|הרב הבלין]] לארץ. ובתחילה נפגש עם הרב אליעזרוב כדי לבדוק את האפשרות של הקמת הישיבה מחדש ב[[חברון]]. אפשרות זו ירדה מהפרק לאחר שנוכחו כי בחברון נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, ובניין הישיבה חולק ע"י השלטונות לשימושי בית משפט, משטרה ובית סוהר.}}, הוא פעל עם הרב [[מנחם מענדל נאה]] לגיוס תלמידים ותמיכה כספית, ובמקביל פעל באופנים שונים לרווחת חסידי חב"ד בירושלים.
+===קשריו עם [[הרבי]]===
+{{להשלים|}}
+[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר ל[[חברת משניות בעל פה]] שהוקמה, ובקשר לקריאה '[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]][דרושה הבהרה]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו רבותינו נשיאינו מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], וב[[ירושלים]] - ב[[כותל המערבי]] ובקבר [[דוד המלך]].
+===פטירתו===
+הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]].
+{{ש|}}בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.
+==ספרו==
+*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב
+== בנו ==
+* ר' אברהם אליעזרוב
+== נכדו ==
+* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש
+==ראו גם==
+* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
+* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]
+* [[נודע בשיעורים]]
+* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]
+== קישורים חיצונים ==
+*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)
+*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7% מכתב הרבי הריי"צ אליו] {{הב}}
+*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+[[קטגוריה:אישים בחברון]]
+[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
+[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]
+[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]
+[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]