יעקב ליפשיץ – הבדלי גרסאות
הגהה. אף אחד מהקישורים לא קישר למקום הנכון! |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) תמונה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''יעקב ליפשיץ''' מ[[קובנה]] ([[ה' טבת]] [[תקצ"ח]] - [[כ"ט אלול|ערב ראש השנה]] [[תרפ"ב]]) היה מזכירו האישי של הגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] (קובנר), שהיה | [[קובץ:יעקב ליפשיץ.jpg|ממוזער|ר' יעקב ליפשיץ]] | ||
ר' '''יעקב ליפשיץ''' מ[[קובנה]] ([[ה' טבת]] [[תקצ"ח]] - [[כ"ט אלול|ערב ראש השנה]] [[תרפ"ב]]) היה מזכירו האישי של הגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] (קובנר), שהיה מחשובי פוסקי ההלכה וגדולי הרבנים בתקופתו. שימש בעסקנות הכלל למען יהדות [[רוסיה]] במשך כשישים שנה, ולחם בעוז נגד [[תנועת ההשכלה]]. עבד בשיתוף פעולה עם רבותינו נשיאנו - [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], שהתבטאו בהערכה אודותיו ואודות פעילותו. | |||
== פעולותיו עם אדמו"רי חב"ד == | == פעולותיו עם אדמו"רי חב"ד == | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
בראשונה התכתב עם [[אדמו"ר המהר"ש]], בפרטים שונים, לאחר שהתחילו הפרעות ביהודים בעיירות [[רוסיה]], בשנת [[תר"מ]] ואילך, נוסד ועד יהודי ב[[פטרבורג]] לטכס עצות להשקטת הפרעות. ראש הועד ר' נפתלי הערץ גינזבורג קרא אסיפת יהודים לפטרבורג ב[[אלול]] [[תרמ"א]], על פי רשימת הקרואים שהבין בעצמו, מעסקנים הקרובים ללבו, והאספה לא הוכתרה בהצלחה. אחר כך נקראה אספה שנייה ל[[אייר]] [[תרמ"ב]], ונכתב לקהלות ישראל ברוסיה שיבחרו מתוכם נציגים. וכשקיבל הידיעה על דבר האסיפה השניה, ועל בחירת נציגי הקהלות, כתב על כך לרבנו, ועוררו להשתדל בדבר הנבחר מפלך וויטבסק, ש[[ליובאוויטש]] שייכת אליו. על כך השיב לו רבינו במכתב תודה לבבי "כי טוב ויפה עשה להודיע דבר בעתו". וממשיך לבקש "כמו כן יבוקש לימים הבאים להודיע מתהלוכות העניינים אשר יודעו בהקדם"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=31&hilite= אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש, ע' כה].}}. | בראשונה התכתב עם [[אדמו"ר המהר"ש]], בפרטים שונים, לאחר שהתחילו הפרעות ביהודים בעיירות [[רוסיה]], בשנת [[תר"מ]] ואילך, נוסד ועד יהודי ב[[פטרבורג]] לטכס עצות להשקטת הפרעות. ראש הועד ר' נפתלי הערץ גינזבורג קרא אסיפת יהודים לפטרבורג ב[[אלול]] [[תרמ"א]], על פי רשימת הקרואים שהבין בעצמו, מעסקנים הקרובים ללבו, והאספה לא הוכתרה בהצלחה. אחר כך נקראה אספה שנייה ל[[אייר]] [[תרמ"ב]], ונכתב לקהלות ישראל ברוסיה שיבחרו מתוכם נציגים. וכשקיבל הידיעה על דבר האסיפה השניה, ועל בחירת נציגי הקהלות, כתב על כך לרבנו, ועוררו להשתדל בדבר הנבחר מפלך וויטבסק, ש[[ליובאוויטש]] שייכת אליו. על כך השיב לו רבינו במכתב תודה לבבי "כי טוב ויפה עשה להודיע דבר בעתו". וממשיך לבקש "כמו כן יבוקש לימים הבאים להודיע מתהלוכות העניינים אשר יודעו בהקדם"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=31&hilite= אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש, ע' כה].}}. | ||
בתקופת [[ועידת הרבנים עת"ר]] וההכנות אליה, עזר | לאור התגברות התקפות [[תנועת ההשכלה|המשכילים]] וה[[ציונות|ציונים]] נגד היהדות החרדית, ייסד הרב ליפשיץ בקובנה לשכה בשם "מחזיקי הדת", שכונתה בפי המשכילים "הלשכה השחורה". [[אדמו"ר הרש"ב]] עמד בקשר עם הלשכה ושלח אליה בשליחותו את הרב [[אליעזר משה מדייבסקי]]. אדמו"ר הרש"ב שיבח את הלשכה וכתב: {{ציטוטון|בדרך כלל הלשכה דקובנה עוסקת הרבה בכל הענינים הנדרשים, און דער גייען אלץ, ומפרסמים את כפירת המתחדשים והציונים . . וראוים המה הלשכה דקובנה לתמוך בידם, כי מתעסקים המה בחריצות ובטוב}}{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=20&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג', מבוא, ע' 20].}}. | ||
בתקופת [[ועידת הרבנים עת"ר]] וההכנות אליה, עזר לאדמו"ר הרש"ב יחד עם בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], בעבודתו ונסיונו כמזכיר ושלוחא דרבנן. הוא היה זה ששלח את המכתבים ליעדים השונים, על פי ציווי של אדמו"ר הרש"ב, סגנן את המכתבים, ברר, מיין וכו'. בנוסף לכך היה נוסע בשליחותם של אדמו"ר הרש"ב ושאר גדולי ישראל מזה לזה ומזה לזה להעביר שליחויות שונות, שלח דו"חות ומידע לרש"ב ועוד פעולות שונות. באגרותיו של אדמו"ר הרש"ב הוא נזכר עשרות פעמים. ברוב הפעמים הוא נזכר בר"ת "יה"ל" - י'עקב ה'לוי ל'יפשיץ{{הערה|1=ראה באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=542 לפי המצויין במפתח השמות].}}. | |||
גם את בנו ר' נטע, היה משתף בעבודתו, והיה משתתף בעבודתו של אביו לעזרה לאדמו"ר הרש"ב ושאר גדולי ישראל. באגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מכונה בשם: "החרוץ בן יה"ל"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=236&hilite=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', ע' תרל].}}. | גם את בנו ר' נטע, היה משתף בעבודתו, והיה משתתף בעבודתו של אביו לעזרה לאדמו"ר הרש"ב ושאר גדולי ישראל. באגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מכונה בשם: "החרוץ בן יה"ל"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=236&hilite=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', ע' תרל].}}. | ||