שלום דובער וולפא – הבדלי גרסאות

תמונה
מ הגהה
 
(6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א באדר|י"א באדר א']] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ושיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולמד אצל המשפיע הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ע"ה וב'קבוצה' [[תשכ"ו]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].
נולד ב[[י"א באדר|י"א באדר א']] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק זאב וולפא|יצחק זאב רפאל]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ושיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא<ref>ראה [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/06_116.jpg כרטיסו] ב[[ספר החסידים]].</ref>. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולמד אצל המשפיע הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וב'קבוצה' [[תשכ"ו]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].


על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קריית גת]] וניהל בה את [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת חב"ד קריית גת]], ועם השנים שידרג את מעמד הישיבה וההצלחה גרמה לנהירת תמימים לישיבה המוצלחת.
על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו{{הערה|אשתו מבית גינאור (משפחה מחסידות קרלין-סטולין) אחיינית של הרב [[בנימין לויטין]]}} להתגורר ב[[קריית גת]] וניהל בה את [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת חב"ד קריית גת]], ועם השנים שידרג את מעמד הישיבה וההצלחה גרמה לנהירת תמימים לישיבה המוצלחת.


כדי לקדם את המוסדות הקים רשימה חב"דית לעירייה והרב וולפא ור' חיים שלום נכנסו לכהן כחברי עירייה מטעם חב"ד.  
כדי לקדם את המוסדות הקים רשימה חב"דית לעירייה והרב וולפא ור' חיים שלום נכנסו לכהן כחברי עירייה מטעם חב"ד.  
שורה 47: שורה 47:
בחורף [[תשנ"ב]] הוא כתב קונטרס בשם "קבלת פני משיח צדקנו" על סדר ההתגלות מלך המשיח על פי הרמב"ם. הרבי ענה במענה מ[[י"ג אדר א']] תשנ"ב {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 143.}}. אמנם מאידך, ב[[ט"ז אדר א']] תשנ"ב, ענה הרבי ל[[אנ"ש]] ב[[לוד]] שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח האמור להתקיים במקומם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח והיו שערערו על כך, וכתבו אשר רב הקהילה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים{{הערה|כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"}} שחפצו לבטל את השיעור: {{ציטוטון|אין לדיין ('''רב שעל אתר''') אלא מה שעיניו רואות}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד] (ע' 41) {{אינפו}}}}. בעקבות כך התקיים השיעור עם הרב וולפא ולאחר מכן קיים הרב וולפא סבב הרצאות ברחבי הארץ במהלך חורף תשנ"ב בהם הסביר את הצורך בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח.
בחורף [[תשנ"ב]] הוא כתב קונטרס בשם "קבלת פני משיח צדקנו" על סדר ההתגלות מלך המשיח על פי הרמב"ם. הרבי ענה במענה מ[[י"ג אדר א']] תשנ"ב {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 143.}}. אמנם מאידך, ב[[ט"ז אדר א']] תשנ"ב, ענה הרבי ל[[אנ"ש]] ב[[לוד]] שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח האמור להתקיים במקומם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח והיו שערערו על כך, וכתבו אשר רב הקהילה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים{{הערה|כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"}} שחפצו לבטל את השיעור: {{ציטוטון|אין לדיין ('''רב שעל אתר''') אלא מה שעיניו רואות}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד] (ע' 41) {{אינפו}}}}. בעקבות כך התקיים השיעור עם הרב וולפא ולאחר מכן קיים הרב וולפא סבב הרצאות ברחבי הארץ במהלך חורף תשנ"ב בהם הסביר את הצורך בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח.


בשנת [[תשנ"ג]] כשנושא זיהויו של הרבי כמלך המשיח צבר תאוצה משמעותית בעידוד הרבי, כתב הוא את הספר "יחי מלך המשיח" לבאר את פסק דין הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי אישר לשליח הרב [[יהורם אולמן]] מ[[אוסטרליה]] ללמוד מהספר עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן כסלו תשנ"ג.}}. כך גם להרב [[צבי גרינבלאט]] אישר הרבי לתרגם פרקים מהספר לספרדית ולהפיצם במקומו{{הערה|יומן 770 בית משיח}}.  
בשנת [[תשנ"ג]] כשנושא זיהויו של [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]] צבר תאוצה משמעותית בעידוד הרבי, כתב הוא את הספר "יחי מלך המשיח" לבאר את פסק דין הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי אישר לשליח הרב [[יהורם אולמן]] מ[[אוסטרליה]] ללמוד מהספר עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן כסלו תשנ"ג.}}. כך גם להרב [[צבי גרינבלאט]] אישר הרבי לתרגם פרקים מהספר לספרדית ולהפיצם במקומו{{הערה|יומן 770 בית משיח}}.  


בשנות [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ד]] הפעיל הרב [[יעקב לנצ'נר]] במערכת [[נחייג ונשמע]] מערכת בה הקליטו המאזינים שאלות בענייני משיח, [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זיהוי הרבי כמשיח]] והמסתעף והרב וולפא ענה תשובות. בשנת [[תשנ"ד]] ערך את השאלות והוציא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד והנהגת הרבי שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם) והספר זכה להסכמתו של הרבי{{הערה|מבשר טוב, עמ' ע"ו.}}.
בשנות [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ד]] הפעיל הרב [[יעקב לנצ'נר]] במערכת [[נחייג ונשמע]] מערכת בה הקליטו המאזינים שאלות בענייני משיח, [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זיהוי הרבי כמשיח]] והמסתעף והרב וולפא ענה תשובות. בשנת [[תשנ"ד]] ערך את השאלות והוציא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד והנהגת הרבי שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם) והספר זכה להסכמתו של הרבי{{הערה|מבשר טוב, עמ' ע"ו.}}.
שורה 53: שורה 53:
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" וחוברת בשם "ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" וחוברת בשם "ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.


גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] וזיהוי [[הרבי כמלך המשיח]], ואף השתתף ונאם<ref>[https://drive.google.com/file/d/1a9bTxlS-dfCAjpGTis7pQPWFc7tWOdu8/view נאומו של הרב וולפא] ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס ב<nowiki>' ניסן תשנ''</nowiki>ה]].</ref> ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. גם בהמשך כשקמו מלעיגים על האמונה המשיך לבוא לכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] <ref>אך עיין מה שכותב בספריו "הניסיון האחרון" וספר וסופר וסיפור"</ref> וזיהוי [[הרבי כמלך המשיח]], ואף השתתף ונאם<ref>[https://drive.google.com/file/d/1a9bTxlS-dfCAjpGTis7pQPWFc7tWOdu8/view נאומו של הרב וולפא] ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס ב<nowiki>' ניסן תשנ''</nowiki>ה]].</ref> ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. גם בהמשך כשקמו מלעיגים על האמונה המשיך לבוא לכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].


כמו כן גם בפעולותיו בנושא שלימות הארץ מדגיש הרב וולפא שמדובר במלחמותיו של מלך המשיח.
כמו כן גם בפעולותיו בנושא שלימות הארץ מדגיש הרב וולפא שמדובר במלחמותיו של מלך המשיח.
שורה 59: שורה 59:
בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.
בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.


הרב וולפא חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].
הרב וולפא חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] וכן על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים]].


=== ביתר ===
=== ביתר ===
שורה 71: שורה 71:
[[קובץ:פרדס שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]
[[קובץ:פרדס שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]
[[קובץ:לקט שכחת הפאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר לקט שכחת הפאה]]
[[קובץ:לקט שכחת הפאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר לקט שכחת הפאה]]
{{טורים|תוכן=
{{טורים
*'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]], תש"מ.
| תוכן = *'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]], תש"מ.
*'''[[שלום שלום ואין שלום]]''', תשמ"א.
*'''[[שלום שלום ואין שלום]]''', תשמ"א.
*'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסייה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
*'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסייה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
שורה 87: שורה 87:
*'''פרדס שלום - שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא]]ים. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
*'''פרדס שלום - שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא]]ים. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
*'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת [[הרבי]] נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. יצא כרך אחד על ששה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. בהוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ט]].
*'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת [[הרבי]] נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. יצא כרך אחד על ששה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. בהוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ט]].
*'''לקט שכחת הפאה''' - יסודות ומקורת לחובת לבישת [[פאה נכרית]] - תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תשנ"ט]].
*'''[http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/1(1).pdf לקט שכחת הפאה]''' - יסודות ומקורת לחובת לבישת [[פאה נכרית]] - תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תשנ"ט]].
*'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]''' - מקורות ל[[מנהגי חב"ד]] ולשיחות הרבי, תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תש"ס]].
*'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]''' - מקורות ל[[מנהגי חב"ד]] ולשיחות הרבי, תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תש"ס]].
*'''המותר בפיך''' - ביאור ב[[תניא]] פרק ל"ז - תשובה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], [[תשס"ב]].
*'''המותר בפיך''' - ביאור ב[[תניא]] פרק ל"ז - תשובה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], [[תשס"ב]].
שורה 132: שורה 132:
;וידאו
;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון] ([[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ב]]){{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית הגירוש מגוש קטיף {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית הגירוש מגוש קטיף {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}
שורה 156: שורה 155:
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]