חסידות סאטמר – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
מספר פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}. | מספר פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}. | ||
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] כמה מחסידי סאטמר הגיעו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] והכניסו לשם [[חזיר]]. בהתוועדות ט"ו בשבט הרבי התבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר. | בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] כמה מחסידי סאטמר הגיעו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] והכניסו לשם [[חזיר]]. בהתוועדות ט"ו בשבט הרבי התבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך. קונטרס '''[https://w2.chabad.org/media/pdf/1354/Xaye13549752.pdf התוועדות]''', של [[ועד הנחות בלה"ק]] לשבת פרשת בשלח תשפ"ו עמ' 12. }}. הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר. | ||
ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג. | ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג. | ||
בט"ו סיון | בט"ו סיון ערב שבת פרשת בהעלותך [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם בתוך שקית אשפה כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, בלב כביש סואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שאסור לאכול בשר שתחת הכשרם (גם אם יש עוד הכשר) ושאסור לאכול מוצרים שתחת ההכשר שלהם בלבד (ללא עוד הכשר) וכן חרם על חברות מסוימות{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf צילום החרם]}}, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין{{הערה|ראה ב[[הרב אשכנזי (ספר)]] חלק ב ו[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 100}}. הרבי התייחס לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה נחרצות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}. | ||
באותה התקופה הוצע לרב וכטר | באותה התקופה הוצע לרב וכטר על ידי ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד. במענה השיב הרבי: {{ציטוטון|- שלא להתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|האמונה והפצתה, תשורה לעונטל י"ט אדר תשנ"ו}}. | ||
כמו כן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים". | כמו כן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים". | ||