תקנת לימוד הרמב"ם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 [[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], האדמו"ר מנדבורנא, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]]
-ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".
+ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] [[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], מדינה בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".
 בהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], ערך הרבי סיום על הרמב"ם, אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר "בסמיכות" ליום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת [[תשמ"ה]] (בעקבות מילים אלו ערכו הבחורים את לוח המורה שיעור (שהתחיל בכ"ז ניסן) כך שיסתיים בי"א ניסן). דברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ==זמן הלימוד==
-לגבי זמן הלימוד אומר הרבי{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.
+לגבי זמן הלימוד אומר הרבי{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות של דבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.
 ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.
 כאשר הנהלת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|הישיבה בקריית גת]] שאלו פעם את הרבי האם לעשות '[[סדר]]' מיוחד בישיבה ללימוד הרמב"ם, תשובתו של הרבי היתה שלימוד הרמב"ם של התמימים צריך להיות על חשבון זמנם הפנוי{{הערה|סיפר הרב [[מנחם מענדל גרונר]]}}.
+לפי מספר עדויות, היו הזדמנויות שראו את הרבי לומד את [[השיעור היומי ברמב"ם]] כבר בלילה שלפני, ויש שניסו להוכיח זאת שבהתוועדויות ושיחות רבות בהן התייחס הרבי לשיעור הרמב"ם היומי וביאר אותו, ביאר הרבי את השיעור של יום המחרת{{הערה|[[מעשה מלך (ספר)|מעשה מלך]] הוצאת תשע"ג פרק י"ג לימוד התורה, עמוד 59, הערה 9. קובץ מנהגי מלך הוצאת תשנ"ו עמוד 12.}}.
 ==מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה==
@@ שורה 49: / שורה 51: @@
 *ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב"ם, בהוצאת [[מכון חזק]].
-כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית, ומשנת תשפ"ב החלה לצאת מהדורה עם 'שלשה פרקים'.
+כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בהוצאת חזק, בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית, ומשנת תשפ"ב החלה לצאת מהדורה עם 'שלשה פרקים'.
 החל משנת תשע"ד הוקם מכון הרמב"ם המבואר והוא מוציא לאור רמב"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב"ם בשו"ע ונושאי כליו ואדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פרק. המהדורה נקרא הרמב"ם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת [[תש"פ]] יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.
@@ שורה 60: / שורה 62: @@
 ==תועלת הלימוד==
+בנוגע למספר הפרקים בספרו של הרמב"ם ישנם שינויי גירסאות (מפני שהרמב"ם כתב את ספרו במהדורות שונות), אמנם, מספר ההלכות - כותב הרמב"ם בעצמו<ref>בסוף מנין המצות על סדר ההלכות בתחלת ספרו.</ref> "נמצאו כל ההלכות של ארבעה עשר ספרים '''שמונים ושלש''' הלכות".
+וביאור הדבר, שעל הפסוק (משפטים כג, כה) "והסירותי מחלה מקרבך", כתוב בגמרא (ב"ק צב, א) "מחלה זו מרה, ולמה נקרא שמה מחלה, ששמונים ושלשה חלאין יש בה . . וכולן, פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן", שלחם ומים רומזים ללימוד הלכות התורה.
+ועל ידי לימוד הלכות התורה כפי שנתבארו בפ"ג ההלכות שבספר הרמב"ם - נפעל ענין של '''רפואה''' (כידוע שתורה מביאה רפואה) לכל שמונים ושלש מחלות (הגימטריא של "מחלה")<ref>משיחת מוצאי "זאת חנוכה" תשמ"ו - התוועדויות תשמ"ו ח"ב ע' 246.</ref>.
 הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, והרבי אמר: "אם הוא זקוק למופת - שילמד רמב"ם, שהרי רמב"ם הוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 25.}}.
 ==ארגונים לעידוד לימוד הרמב"ם היומי==
-לצד 'מטה הרמב"ם היומי' של חסידי חב"ד, הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.
+לצד 'מטה הרמב"ם היומי' של חסידי חב"ד באה"ק, הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.
 ===מטה הרמב"ם היומי===
@@ שורה 70: / שורה 78: @@
 המטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]. תקופה מסוימת היה גם הרב [[זמרוני ציק]] חבר במטה.
-כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב [[נחום גולדשמיד]].
+כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב [[נחום גולדשמיד (נתניה)|נחום גולדשמיד]].
 ===הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה===
@@ שורה 151: / שורה 159: @@
 *מחזור ה-43: ב' באייר תשפ"ג - ט"ז אדר שני תשפ"ד (ציון 40 שנה לייסוד התקנה)
 *מחזור ה-44: י"ז אדר שני תשפ"ד - ל' שבט תשפ"ה
-*מחזור ה-45: א' אדר תשפ"ה - ט"ו שבט תשפ"ו
+*מחזור ה-45: א' אדר תשפ"ה - ט"ו שבט תשפ"ו (יחד עם סיום מחזור ה-15 במסלול פרק א' ליום)
+*מחזור ה-46: ט"ז שבט תשפ"ו - כ"ח טבת תשפ"ז
 }}
@@ שורה 171: / שורה 180: @@
 *מחזור ה-14: י"ח בתמוז תש"פ - א' באייר תשפ"ג (שנת הקהל)
 *מחזור ה-15: ב' באייר תשפ"ג - ט"ו בשבט תשפ"ו
+*מחזור ה-16: ט"ז שבט תשפ"ו - כ"ו חשון תשפ"ט
 }}
@@ שורה 185: / שורה 195: @@
 מלבד הסיום המרכזי בסיום מחזור הלימוד, על פי הוראת הרבי מקיימים החסידים חגיגה צנועה יותר לרגל כל סיום הלכות (83 פעמים בכל מחזור). הרבי העניק באופן קבוע בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בסיומים אלו, וב-770 נערכים סיומים באופן קבוע מידי סיום הלכות על ידי הרב [[מנחם נחום גרליצקי]].
+==ראו גם==
+*[[ומלאה הארץ דעה את ה' (ניגון)]]
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 207: / שורה 220: @@
 *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של עיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ
 *'''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/גיליון-על-הרמבם-מהמבשר.pdf דער הייליגער רמב"ם]''', מוסף 'המבשר' לרגל סיום מחזור הל"ט ברמב"ם, פרשת פנחס ה'תש"פ {{PDF}}
+*'''יצחק הורוויץ, [https://col.org.il/files/uploads/original/2026/01/69711cf76b32c_1769020663.pdf  לימוד הרמב"ם שינה את חיינו]''',  [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון 186 עמ' 8 פרשת בא ה'תשפ"ו {{PDF}}
 *'''[https://anash.org/which-rambam-set-should-i-buy/ איזה רמב"ם כדאי לי לקנות?]''', סקירת ההוצאות השונות על הרמב"ם {{אנש}} (אנגלית)
 *'''[https://anash.org/the-unknown-story-behind-the-takanas-harambam/ הסיפור הלא ידוע מאחורי תקנת הרמב"ם]''' {{אנש}} (אנגלית)
 *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/963042 רבי יומי: לומדים רמב"ם כפשוטו] {{וידאו}} {{אינפו}}
 *'''[https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_73.html 'אני עוסק ברמב"ם בלהיטות רבה': כתבה מקיפה על תקנת לימוד הרמב"ם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
-*'''להורדה: לוח מורה שיעור ללימוד הרמב"ם - מחזור 45'''  - [https://drive.google.com/file/d/1gIbBTMlTDSPqpob6fiMlW5GeOJ-ME8w1/view גירסת קריאה] {{*}} [https://store.kehotonline.com/MorehShiur/HO-MORE3-5785.pdf גירסת הדפסה] {{קהת}}
+*'''[https://store.kehotonline.com/MorehShiur/HO-MORE3-5785.pdf להורדה: לוח מורה שיעור ללימוד הרמב"ם - מחזור 45]''' {{קהת}}
 {{הערות שוליים}}