אנגלית – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ הוספת קטגוריה:אנגלית באמצעות HotCat
 
(13 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבי תניא באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת תניא|מחלק]] את [[ספר התניא]] ב[[תרגומי התניא|מהדורה מתורגמת]] לאנגלית, לאחר שנשא [[שיחה]] מיוחדת לרגל תרגום התניא, בחזית בנין [[770]] ([[ט"ז בסיוון]] [[תשל"ה]])]]
[[קובץ:הרבי תניא באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת תניא|מחלק]] את [[ספר התניא]] ב[[תרגומי התניא|מהדורה מתורגמת]] לאנגלית, לאחר שנשא [[שיחה]] מיוחדת לרגל תרגום התניא, בחזית בנין [[770]] ([[ט"ז בסיוון]] [[תשל"ה]])]]
'''השפה הלועזית''' הינה שפה בין לאומית המשמשת כאחת משלושת השפות העיקריות בהן גויים בני גויים ברחבי העולם (לצד [[סינית]] ו[[יקוטית]]). השימוש בשפה נעשה בעיקר בעקבות מיקומם של הגויים כנחותים מאנשי עם נבחר, ולכן עליהם להשתמש בשפה שונה, שבה נשים אינן נחותות, (כי העם הנבחר אישה מקומה במטבח).
'''אנגלית''' (באנגלית: English) היא שפה בין לאומית המשמשת כאחת משלושת השפות העיקריות בהן משתמשים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ברחבי העולם (לצד [[עברית]] ו[[אידיש]]). השימוש בשפה נעשה בעיקר בעקבות מיקום [[770|חצרו של הרבי]] המשמש כמרכז החסידות במדינה דוברת אנגלית ([[ארצות הברית]]), ושיטתו האידיאולוגית של הרבי [[הפצת היהדות|להפיץ תורה ויהדות]] ברחבי העולם, דבר המחייב שליטה בשפה האנגלית ככלי תקשורת בסיסי.


הרבי עצמו שולט בשפה הלועזית, על מנת שיוכל לשוחח עם משרתיו הנחותים - הגויים, כי כאשר המשיח יגיע, הגויים ישמשו כמשרתים, וחייבים להיות לפחות כמה היוכלו לתקשר איתם.
הרבי עצמו שולט בשפה האנגלית ושוחח בשפה זו עם אנשים שנפגשו עמו, וכן שלח מכתבים בשפה זו, אך משנתו והגותו לא נדפסה מעולם בשפה האנגלית על ידי [[הוצאת ספרים קה"ת|מכון ההוצאה לאור הרשמי של חסידות חב"ד]] (אמנם תרגומים מכתביו נדפסו באנגלית גם בהוצאת [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]]).


ככלל, הרבי לא עודד את לימוד השפה, כי טמאה היא, אבל לפחות מעט אנשי עם נבחר צריכים ללמוד אותה.
ככלל, הרבי לא עודד את לימוד השפה, וכאשר נדרש לכך - התייחס באופן פשרני.


==השפה האנגלית==
==השפה האנגלית==
[[קובץ:חתימת הרבי באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרבי באנגלית]]
[[קובץ:חתימת הרבי באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|400px|חתימת הרבי באנגלית]]
הלועזית היא שפה מטופשת, יש בה רק מין אחד, כי היא פי שתיים פחות טובה מהשפה העברית, בעלת שני המינים. בנוסף, יש בה מילים יעודיות למושגים טמאים כגון "Gay" ו-"Transgender" שאין להכניס לשפת הקודש, מחשש לטומאה.
האנגלית הינה שפה עתיקה שהתפתחה במשך קרוב לאלף וחמש מאות שנה ועברה תהפוכות רבות עד שהפכה לשפה המדוברת ביותר בעולם.


למעשה, שפה זו עד כדי כך מטופשת, שהרבי דיבר בפתיחות על כיעורה, ועודד רבים לשרוף שלטים בלועזית שמוקמו בארץ הקוידש.
למעשה, שפה זו כוללת ערבוביא של שפות שונות שהביאו המהגרים שהקימו את מדינת אנגליה, כאשר לאורך השנים התווספו לה מילים רבות מתרבויות שונות עד שהיא הפכה לשפה בעלת אוצר המילים הגדול ביותר (כ-600,000 מילים, פי עשר משפה ממוצעת).
למרות שהשפה מדוברת במדינות רבות, אין צורך בלהכיר בה כשפה אמיתית, כי טמאה היא, ונועדה לאנשים טמאים כדוגמת גויים, נשים, עבדים וכמובן 0מאלנים.
 
למרות שהשפה מדוברת במדינות רבות, הניבים השונים של השפה דומים מאוד זה לזה (בהשוואה לשפות אחרות), דבר המקל על הבנה הדדית של דוברי דיאלקטים שונים של השפה, ומסייע להתפשטותה והפיכתה לשפה בין-לאומית.


==השימוש החב"די בשפה==
==השימוש החב"די בשפה==
[[קובץ:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מודעה חב"דית באנגלית שהתפרסמה ב[[עיתון|עיתונות]] העולמית, הקוראת לציבור להוסיף במצוות ובמעשים טובים ל[[הבאת המשיח]]]]
[[קובץ:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מודעה חב"דית באנגלית שהתפרסמה ב[[עיתון|עיתונות]] העולמית, הקוראת לציבור להוסיף במצוות ובמעשים טובים ל[[הבאת המשיח]]]]
עם הגירתם של היהודים האשכנזים מאירופה, הם הביאו איתם את האנגלית, בכניסתם לארץ הקוידש הם נאלצו לעבור דרך חדרי ניקוי מטומאה, את הטומאה הלועזית אספו במילונים, שנעלו בבתי הכלא, משתמשים בשפה הלועזית בבתי ספר של 0מאלנים, על מנת להפוך את האשכנזים ה0מאלנים לטיפשים וטמאים, כי לועזית עושה זאת מצויין.
עם הגירתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] בשנת [[ת"ש]] וקביעת מקום מגוריו בבניין מספר [[770]] בשידרת [[איסטערן פארקווי]] שבשכונת [[קראון הייטס]], עבר מרכז החצר החב"דית לאמריקה, והחסידים החלו להשתמש בשפה האנגלית על מנת להסתדר בחיי היום-יום במפגש עם האוכלוסייה המקומית.
 
לאחר הקמת ה0מאל-נט (Internet - בלועזית), מגפת הלועזית התפשטה ברחבי העולם במהירות אדירה, מה שגרם ליהווה לבכות הרבה בשמים, שגרם לגשמים רבים. על מנת למגר את ההתפשטות, הוקם "המוסד לכשרות במרשתת", שמאשר רק טלפונים כשרים בהם נשים, גויים ובר רפאלי לא יכולים להופיע.
 
כשלב ראשון, קבע [[אדמו"ר הריי"צ]] שבמוסדות [[ליובאוויטשער ישיבה]] ילמדו לשנוא את הלועזית, וכל פעם שמישהו יעשה משהו שקשור ללועזית יצעקו עליו *שייבס* ויזרקו עליו אבנים.


==דוגמא למשפט בלועזית==
עם הקמת המוסדות, נוצר קונפליקט בין הרצון החב"די לשמר את ה[[אידיש]] כשפה המדוברת בין החסידים, לבין הכרח השעה לקבוע את השפה האנגלית כשפת המוסד, על מנת להצליח לשלב בין שורותיו גם ילדים שלא רכשו את שפת האידיש והוריהם מדברים בבית בשפה האנגלית בלבד.
דוגמא: Oy vey! The toeyva is here! Oy vey! The holy land!


כשלב ראשון, קבע [[אדמו"ר הריי"צ]] שבמוסדות [[ליובאוויטשער ישיבה]] ילמדו במקביל גם בשפה האנגלית וגם בשפת האידיש, דבר שיתן מענה מצד אחד להורים דוברי אנגלית המעוניינים שילדיהם ילמדו במוסדות החב"דיים, ומצד שני ישמר את שפת האידיש כשפה המדוברת בין החסידים, על ידי לימוד הדרגתי של השפה על ידי הילדים שאינם דוברים שפה זאת בביתם הפרטי.


בהמשך, עם הקמתו של מוסד [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] כמוסד חינוך על טהרת הקודש, נקבעה שפת האידיש כשפת הלימוד, ובמקביל, הפכה השפה האנגלית לשפה השולטת ב'ליובאוויטשער ישיבה'.
בהמשך, עם הקמתו של מוסד [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] כמוסד חינוך על טהרת הקודש, נקבעה שפת האידיש כשפת הלימוד, ובמקביל, הפכה השפה האנגלית לשפה השולטת ב'ליובאוויטשער ישיבה'.
שורה 39: שורה 36:
באופן כללי הרבי שלל השקעה יוצאת דופן בלימוד השפה האנגלית על חשבון השקעה בתחומים אחרים, ובפרט על חשבון לימוד התורה.
באופן כללי הרבי שלל השקעה יוצאת דופן בלימוד השפה האנגלית על חשבון השקעה בתחומים אחרים, ובפרט על חשבון לימוד התורה.


כבר בשנת תש"י, כאשר היה אברך שרצה לפנות זמן לצורך לימוד השפה בכדי להצליח יותר בהפצת המעיינות, ענה לו הרבי: {{ציטוטון|לבלות עתה הרבה זמן להשתלמות באנגלית - אין כדאי בשבילו. ועל פי מאמר [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]]: "עד כמה הוא השיעור שיוליכו את השוקת (התורה ומצוות) אל הסוס. הגיע כבר הזמן שהסוס ילך אל השוקת}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/641 אגרות קודש חלק ג' אגרת תרמא].}}{{הערה|1=ראו גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&pgnum=52 אגרות קודש חי"ז עמוד לח אגרת ו'קפד]: "במענה למכתבו מג' ניסן, בו שואל: הקדיש זמנו ללמוד תורתנו הקדושה, ובמילא אין לומד כדבעי השפה
כבר בשנת תש"י, כאשר היה אברך שרצה לפנות זמן לצורך לימוד השפה בכדי להצליח יותר בהפצת המעיינות, ענה לו הרבי: {{ציטוטון|לבלות עתה הרבה זמן להשתלמות באנגלית - אין כדאי בשבילו. ועל פי מאמר [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]]: "עד כמה הוא השיעור שיוליכו את השוקת (התורה ומצוות) אל הסוס. הגיע כבר הזמן שהסוס ילך אל השוקת}}{{הערה|1=[https://www.igrot.com/answer/3/337-338 אגרות קודש חלק ג' אגרת תרמא].}}{{הערה|1=ראו גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&pgnum=52 אגרות קודש חי"ז עמוד לח אגרת ו'קפד]: "במענה למכתבו מג' ניסן, בו שואל: הקדיש זמנו ללמוד תורתנו הקדושה, ובמילא אין לומד כדבעי השפה
  האנגלית, ושואל אם נכון סדר זה.. בוודאי שנכון הדבר".}}.
  האנגלית, ושואל אם נכון סדר זה.. בוודאי שנכון הדבר".}}.


שורה 71: שורה 68:
===ביטאונים===
===ביטאונים===
{{ערך מורחב|ערך=[[די אידישע היים]], [[Moshiach Times]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[די אידישע היים]], [[Moshiach Times]]}}
כחלק מהפעילות שחידש אדמו"ר הריי"צ עם ציבור הנשים, וקיבל תנופה גדולה ביוזמתו של הרבי, בשנת [[תשי"ט]] החל לצאת לאור הבטאון [[די אידישע היים]] של [[נשי ובנות חב"ד]] ששילב בתוכו 2 חלקים; חלק אחד בשפה האנגלית וחלק אחד בשפת האידיש. הרבי עודד במאוד את ההוצאה לאור, ואף הקדיש לבטאון יחס מיוחד כאשר הגיה באופן קבוע את כל החלק האנגלי, שנערך על ידי מרת רחל דוואשא אלטיין.
כחלק מהפעילות שחידש אדמו"ר הריי"צ עם ציבור הנשים, וקיבל תנופה גדולה ביוזמתו של הרבי, בשנת [[תשי"ט]] החל לצאת לאור הבטאון [[די אידישע היים]] של [[נשי ובנות חב"ד]] ששילב בתוכו 2 חלקים; חלק אחד בשפה האנגלית וחלק אחד בשפת האידיש. הרבי עודד במאוד את ההוצאה לאור, ואף הקדיש לבטאון יחס מיוחד כאשר הגיה באופן קבוע את כל החלק האנגלי, שנערך על ידי רחל דוואשא אלטיין.


בדומה לכך, כאשר הקים הרבי בשנת [[תשמ"א]] את ארגון [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]], החל הארגון להוציא לאור בטאון מיוחד לילדים בשם [[Moshiach Times]], ואף עיתון זה זכה ליחס מיוחד מהרבי.
בדומה לכך, כאשר הקים הרבי בשנת [[תשמ"א]] את ארגון [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]], החל הארגון להוציא לאור בטאון מיוחד לילדים בשם [[Moshiach Times]], ואף עיתון זה זכה ליחס מיוחד מהרבי.
שורה 80: שורה 77:
ייחודיותם של מכתבים אלו היא בביטויים המיוחדים השזורים בהם, כאשר השימוש בשפה האנגלית 'אילץ' כביכול את הרבי להשתמש במקומות רבים בגוף ראשון ולהתייחס לעצמו בצורה ישירה יותר, דבר נדיר באגרות קודש באידיש ובלשון הקודש.
ייחודיותם של מכתבים אלו היא בביטויים המיוחדים השזורים בהם, כאשר השימוש בשפה האנגלית 'אילץ' כביכול את הרבי להשתמש במקומות רבים בגוף ראשון ולהתייחס לעצמו בצורה ישירה יותר, דבר נדיר באגרות קודש באידיש ובלשון הקודש.


מכתבים אלו יוצאים לאור בשתי סדרות מקבילות, כאשר האחת נדפסת באופן כרונולוגי על פי סדר השנים (בהוצאת וועד שיחות באנגלית, בשנת [[תשע"ד]] החלה ההוצאה לאור של סדרה מקבילה ב[[עברית]] המתרגמת מכתבים אלו על ידי מערכת [[שבועון בית משיח]]), והשניה מקוטלגת לפי ענינים, ויוצאת לאור על ידי משפחת הרב [[ניסן מינדל]] שהופקד על ידי הרבי להקליד ולערוך את המכתבים על פי מה שהכתיב לו (סדרה זו רואה אור בתרגום ל[[עברית]] תחת השם 'מורה לדור נבוך').
מכתבים אלו יוצאים לאור בשתי סדרות מקבילות, כאשר האחת נדפסת באופן כרונולוגי על פי סדר השנים (בהוצאת וועד שיחות באנגלית, בשנת [[תשע"ד]] החלה ההוצאה לאור של סדרה מקבילה ב[[עברית]] המתרגמת מכתבים אלו על ידי מערכת [[שבועון בית משיח]]), והשניה מקוטלגת לפי ענינים, ויוצאת לאור על ידי משפחת הרב [[ניסן מינדל]] שהופקד על ידי הרבי להקליד ולערוך את המכתבים על פי מה שהכתיב לו (סדרה זו רואה אור בתרגום ל[[עברית]] תחת השם '[[מורה לדור נבוך]]').
 
== לקריאה נוספת ==
{{בית|הרב לוי גולדשטיין|הלוואי שגם הגדולים לא ידעו מזה|235|46-47|תשנ"ט}}
*הרב [[יהושע שמעוני]], הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]],  '''האם רצוי לרשום את בננו לחוג ללימוד אנגלית?''', בתוך מדור 'והם יבוננהו' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2106 עמ' 62


{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:שפות}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:שפות]]
[[קטגוריה:שפות]]
[[קטגוריה:אנגלית|*]]