התפילה ב-770 – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) ניסוח בכיתוב התמונה כבערך מצחיות חייו של הרבי. מחקתי את פירוט הניגונים בריקוד. כל נוהג של מספר בחורים ראוי לציון? אולי גם יכתבו שנהוג לרקוד "הרבי מהמ"ש לא...? תגית: שוחזרה |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי עולה כשליח ציבור.jpeg|ממוזער|הרבי עולה כשליח ציבור בתפילה | [[קובץ:הרבי עולה כשליח ציבור.jpeg|ממוזער|הרבי עולה כשליח ציבור בתפילה ב-770]] | ||
'''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל. | '''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל. | ||
==מעלת התפילות במקום== | ==מעלת התפילות במקום== | ||
[[קובץ:תפילה מיוחדת ב770 בערב עם חבד.jpg|ממוזער|תפילה מיוחדת | [[קובץ:תפילה מיוחדת ב770 בערב עם חבד.jpg|ממוזער|תפילה מיוחדת ב-770 עם מקורבים ב[[ערב עם חב"ד 770]]]] | ||
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]], דרוש לפרשת בלק.}} של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד. | ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]], דרוש לפרשת בלק.}} של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד. | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}. | בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}. | ||
- השביל מתחיל 5 דק' לפני תפילה ובו שרים יחי במנגינת [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|חיילי אדוננו]] | |||
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה. | *תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה. | ||
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}. | :בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}. | ||
| שורה 104: | שורה 106: | ||
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב-6:45.}}, וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30. | * תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב-6:45.}}, וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30. | ||
:בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]]. | :בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]]. | ||
- לאחר התפילה בשביל יציאה שרים יחי במנגינת [[ישישו וישמחו (ניגון)|ישישו וישמחו]] | |||
==תפילת שבת== | ==תפילת שבת== | ||
| שורה 114: | שורה 117: | ||
לעיתים מעודד הרבי את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה. | לעיתים מעודד הרבי את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה. | ||
החל מהשבת שאחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התחילו לרקוד עם המילים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|יחי אדוננו באותה המנגינה]] אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות. | החל מהשבת שאחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התחילו לרקוד עם המילים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|יחי אדוננו באותה המנגינה]] אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. [משנים את המנגינה מהקטע לא תבושי] כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות. | ||
ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר ל[[גבאי]]ם {{ציטוטון|גוט שבת}}. | ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר ל[[גבאי]]ם {{ציטוטון|גוט שבת}}. | ||
| שורה 172: | שורה 175: | ||
*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]. | *הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]. | ||
*הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים. | *הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים. | ||
*הרב [[אליהו איידלמן]], [[מלמד תינוקות||מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]{{הערה|בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]}}. | *הרב [[אליהו איידלמן]], [[מלמד תינוקות||מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]{{הערה|בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]}}. | ||
*הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]]. | *הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]]. | ||