הגאון מווילנא – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
אליה אלימלך (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תיאור= ציור המיוחס לגר"א | |תיאור= ציור המיוחס לגר"א | ||
|תאריך לידה= [[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]] | |תאריך לידה= [[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]] | ||
|מקום לידה= | |מקום לידה= סלץ | ||
|תאריך פטירה= [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]] | |תאריך פטירה= [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]] | ||
|מקום פטירה= | |מקום פטירה= ווילנא | ||
|מקום פעילות= [[ליטא]] | |מקום פעילות= [[ליטא]] | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==תורתו== | ==תורתו== | ||
הגר"א לא כתב בעצמו ספרים, | הגר"א לא כתב בעצמו ספרים (למעט ספר אחד, "איל משולש" בנושאי מתמטיקה, אסטרונומיה וגאומטריה, שאותו כתב כספר), אך כתב הגהות רבות וקצרות על ספרים שלמד, וכן תלמידיו הוציאו לאור ספרים ממה ששמעו מפיו. חלק מהספרים נכתבו בידי תלמידיו על דעתו {{הערה|בעניין זה ראו במאמרו של רפאל שוח"ט, מקומם של כתבי היד בחקר הגותו של הגר"א מוילנא, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כה, תשע"ח, עמ' 129–156.}}. | ||
ספרי הגר"א, בפרט ביאורו לשולחן ערוך, מובאים לעיתים תכופות בספרי אדמו"רי חב"ד החל מ[[הצמח צדק]], וגם גירסאותיו בהגהותיו הרבות מובאות ומסתמכים עליהן. עם זאת, לעיתים חלקו אדמו"רי חב"ד על דברי הגר"א{{הערה|פרשה מיוחדת בענין זה אירעה בדבריו של [[הצמח צדק]] (פסקי דינים ח"ב בסופו סט, ג), בהם דוחה את דברי הגר"א במילים "ואינה תשובה". בהוצאה הראשונה - בווילנה, תרמ"ד - היו המסדרים בבית בדפוס מתנגדים שזייפו את הנוסח וכתבו במקום זאת: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים". נוסח זה השתרש בחלק מההוצאות הבאות, עד להוצאות שנדפסו על ידי [[קה"ת (הוצאה לאור)|קה"ת]] ב[[ארצות הברית]] בעריכת [[הרבי]]. מאוחר יותר נתגלה גם כתב היד המקורי של הצמח צדק בו אכן כותב "ואינה תשובה". | ספרי הגר"א, בפרט ביאורו לשולחן ערוך, מובאים לעיתים תכופות בספרי אדמו"רי חב"ד החל מ[[הצמח צדק]], וגם גירסאותיו בהגהותיו הרבות מובאות ומסתמכים עליהן. עם זאת, לעיתים חלקו אדמו"רי חב"ד על דברי הגר"א{{הערה|פרשה מיוחדת בענין זה אירעה בדבריו של [[הצמח צדק]] (פסקי דינים ח"ב בסופו סט, ג), בהם דוחה את דברי הגר"א במילים "ואינה תשובה". בהוצאה הראשונה - בווילנה, תרמ"ד - היו המסדרים בבית בדפוס מתנגדים שזייפו את הנוסח וכתבו במקום זאת: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים". נוסח זה השתרש בחלק מההוצאות הבאות, עד להוצאות שנדפסו על ידי [[קה"ת (הוצאה לאור)|קה"ת]] ב[[ארצות הברית]] בעריכת [[הרבי]]. מאוחר יותר נתגלה גם כתב היד המקורי של הצמח צדק בו אכן כותב "ואינה תשובה". | ||
{{ש}}בענין זה ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2484.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רפד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4703.htm כרך יג, אגרת ד'תשג]. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/2.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, סדרת "צמח צדק"].}}. | {{ש}}בענין זה ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2484.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רפד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4703.htm כרך יג, אגרת ד'תשג]. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/2.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, סדרת "צמח צדק"].}}. גם הרבי מביא מתורתו של הגר"א.<ref>לדוגמה [[לקוטי שיחות|ליקוטי שיחות]] חלק כו, עמוד 403. </ref> | ||
===תורתו בקבלה=== | ===תורתו בקבלה=== | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]] אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם{{מקור}}. | בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]] אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם{{מקור}}. | ||
מקובל{{הערה|בכרם חב"ד ח"ד עמ' 199}} בשם רבי [[אברהם בורנשטיין|אברהם מסוכטשוב]]{{הערה|שהפליג מאד בשבח הגר"א זצ"ל מווילנא, ואמר כמו שהי' עילוי וגאון בנגלה והי' ממש בקי ושגור ע"פ כל התורה כולה, כמו כן הי' עילוי וגאון בחכמת הקבלה. והתמרמר אז רבנו הקדוש זצ"ל על מה שאיש כמותו הי' מתנגד וחולק על החסידים בימיו}}, {{ציטוטון|שבעת שנסעו לווילנא שנים מהחסידים להתוכח עמו כידוע, אם היה הגאון רק מביט בפניהם בטח הי' מכיר תיכף בצורת פניהם שהם קדושי עליונים מאד, והי' מתחבר עמהם. אך מעשה שטן הצליח, שהסיתו תלמידיו לאמו וגזרה עליו שלא יניח אותם לבוא לפניו כלל}}{{הערה|בכך יובן מה שמסופר [בית רבי עמ' 14] על רמ"מ מוייטבסק ש"כל ימיו היה דואג ומתחרט על שלא שבר את הדלת והיה נכנס להגר"א זלה"ה כי אם אך היו נכנסים אליו היה בא הדבר לידי גמר טוב"}}. | |||
מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר"א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר"א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. כך גם, לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.}}. | מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר"א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר"א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. כך גם, לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.}}. | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
====סמכות קבלת האריז"ל==== | ====סמכות קבלת האריז"ל==== | ||
אדמו"ר הזקן ציין כי חלק מהתנגדותו של הגר"א לשיטת החסידות, המסתמכת על דברי [[האריז"ל]], נובעת מכך | אדמו"ר הזקן ציין כי חלק מהתנגדותו של הגר"א לשיטת החסידות, המסתמכת על דברי [[האריז"ל]], נובעת מכך שהגר"א אינו מאמין כמו צדיקי החסידות בסמכותם המוחלטת של כתבי האריז"ל: {{ציטוטון|וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה שהיא כולה מפי [[אליהו]] ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה כו', וגם הכתבים נשתבשו מאוד וכו'}}{{הערה|שם=נב}}. מסיבה זו טוען אדמו"ר הזקן שרק מי שמאמין שכל קבלת האריז"ל מפי אליהו, "כחכמי הספרדים ודומיהם", יוכל לדון ולהכריע האם הצדק עם החסידים. | ||
תלמידו של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, מאריך לטעון כנגד הסברא שהגר"א לא האמין בקבלת האריז"ל, ומתאר את גודל חשיבותו של האריז"ל בעיני הגר"א; עם זאת, מתוך דבריו הוא מאשש את דברי אדמו"ר הזקן - שהגר"א סבר שרק חלק מתורת האריז"ל היא מפי אליהו, | תלמידו של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, מאריך לטעון כנגד הסברא שהגר"א לא האמין בקבלת האריז"ל, ומתאר את גודל חשיבותו של האריז"ל בעיני הגר"א; עם זאת, מתוך דבריו הוא מאשש את דברי אדמו"ר הזקן - שהגר"א סבר שרק חלק מתורת האריז"ל היא מפי אליהו, וכן סבר שבכתביו שבידינו ישנן שגיאות רבות{{הערה|הקדמת ר"ח מוולוז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא: "עיני ראו ולא זר יקר תפארת קדושת האר"י ז"ל בעיני רבינו הגדול הגר"א ז"ל, כי מדי דברו עמי הוה מירתע כולא גופיה, ואמר מה נאמר ונדבר מקדוש ה' איש אלקים קדוש ונורא מאד כמוהו, שנגלו לו כל תעלומות חכמה, ומעת שזכה לגילוי אליהו ז"ל כמה פעמים, גדלה השגתו למעלה להפליא, גם התבונן רבינו ז"ל על כתבי הקודש שלו שיהיו עולים אל מקורות הדברים בזוה"ק והתיקונים, והוציאם מאופל שבושי ההעתקות".}}. | ||
בצעירותו, נרדף אדמו"ר הזקן על ידי גדולי [[וויטבסק]] על רקע שיטתו שקבלת האריז"ל כולה מפי אליהו, בניגוד לשיטת הגר"א שבה החזיקו{{הערה|שיחת יום ב' דחג הפסח תרח"ץ (ספר השיחות ע' 267).}}. | בצעירותו, נרדף אדמו"ר הזקן על ידי גדולי [[וויטבסק]] על רקע שיטתו שקבלת האריז"ל כולה מפי אליהו, בניגוד לשיטת הגר"א שבה החזיקו{{הערה|שיחת יום ב' דחג הפסח תרח"ץ (ספר השיחות ע' 267).}}. | ||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
==התייחסות מרבותינו נשיאינו== | ==התייחסות מרבותינו נשיאינו== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
כמובא לעיל אדמו"ר הזקן תמיד התייחס להגר"א בתוארי כבוד, וכמתביו הוא קורהו "הגאון החסיד נ"י", (בית רבי עמ' 40-43) "כ' הגאון החסיד המונח ז"ל" (מובא בהערה 11). | |||
הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של "המחנה האחר", ושאל אותו: "מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?". ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: "חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי"{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2090 לקריאת כל המכתב.]}}. | הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של "המחנה האחר", ושאל אותו: "מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?". ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: "חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי"{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2090 לקריאת כל המכתב.]}}. | ||