יוסף שמוטקין – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " ומרת " ב־" ו"
תמונה קצת יותר ברורה
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|נואם במעמד חנוכת הבית לבניין ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]
[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|נואם במעמד חנוכת הבית לבניין ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]
[[קובץ:יוסף שמוטקין.PNG|ממוזער|ר' יוסף שמוטקין]]
[[קובץ:ר' יוסף שמוטקין.jpg|ממוזער|ר' יוסף שמוטקין]]
ר' '''יוסף שמוטקין''' ([[תרנ"ב]] - [[תשל"ט]]) גביר ועסקן חסידי, ממייסדי קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]] ומהתומכים הגדולים של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר.
ר' '''יוסף שמוטקין''' ([[תרנ"ב]] - [[תשל"ט]]) גביר ועסקן חסידי, ממייסדי קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]] ומהתומכים הגדולים של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
ר' יוסף נולד לר' [[דובער משה שמוטקין|דובער משה]] וראשקע בשנת [[תרנ"ב]].
ר' יוסף נולד לר' [[דובער משה שמוטקין|דובער משה]] וראשקע ב[[דוקשיץ]] בשנת [[תרנ"ב]]<ref>[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 1337 עמ' 36. ב[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/21_115.jpg הכרטיס] שמילא ב[[ספר החסידים]] כתוב שנולד בשנת [[תר"נ]]. ב[[גיליון היכל ליובאוויטש|גליון היכל ליובאוויטש]] - ב, עמ' 221 כתוב שנולד בשנת [[תרמ"ט]].</ref>.


בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], כחמש שנים{{הערה|לפי אלבום משפחות - ראשון לציון אביו עלה בשנת [[תרנ"ד]] ולא [[תר"נ]]}} לאחר שעלו הוריו, התיישב במושבה [[ראשון לציון]] וייסד את קהילת חב"ד בעיר.
בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], כחמש שנים{{הערה|לפי אלבום משפחות - ראשון לציון אביו עלה בשנת [[תרנ"ד]] ולא [[תר"נ]]}} לאחר שעלו הוריו, התיישב במושבה [[ראשון לציון]] וייסד את קהילת חב"ד בעיר.


התחתן עם מרת רודניא דבורה, ילידת פולין.
התחתן עם מרת רודניא דבורה, בתו של הרב שמואל רודניער.


לר' יוסף היו עסקים מסועפים, ביניהם פרדסים שקיבל ב[[ירושה]] מאביו ומשרד תיווך, להם קיבל ברכות והדרכות מיוחדות מהרבי.
לר' יוסף היו עסקים מסועפים, ביניהם פרדסים שקיבל ב[[ירושה]] מ[[דובער משה שמוטקין|אביו]] ומשרד תיווך, להם קיבל ברכות והדרכות מיוחדות מ[[הרבי]].


היה מהעסקנים הבולטים של [[חסידות חב"ד]] באותה תקופה, ותמך כלכלית במוסדות חב"ד.
היה מהעסקנים הבולטים של [[חסידות חב"ד]] באותה תקופה, ותמך כלכלית במוסדות חב"ד.


בשנת [[תרצ"ו]] נבחר לועד המושבה כראש סיעה חרדית בראשון לציון{{הערה|שבועון קול ישראל}}.
בשנת [[תרצ"ו]] נבחר לועד המושבה כראש סיעה חרדית ב[[ראשון לציון]]{{הערה|שבועון קול ישראל}}.


יזם ובנה את [[בית כנסת]] [[חב"ד]] בעיר ושימש כ[[גבאי]] במשך שנות חייו.
יזם ובנה את [[בית כנסת]] [[חב"ד]] בעיר ושימש כ[[גבאי]] במשך שנות חייו.


בזמן ביקור [[הרבי הריי"צ]] ב{{ה|כותל המערבי}} עלה ר' יוסף כ[[שליח ציבור]] לתפילת [[מנחה]], ומאוחר יותר כתב [[הרבי הריי"צ]] ביומנו על התפילה שהייתה ב"התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור".
בזמן ביקור [[הרבי הריי"צ]] ב{{ה|כותל המערבי}} עלה ר' יוסף כ[[שליח ציבור]] לתפילת [[מנחה]], ומאוחר יותר כתב [[הרבי הריי"צ]] ביומנו על ה[[תפילה]] שהייתה ב"[[התעוררות]] גדולה כעין של [[ערב יום כיפור]]".


כשנסע [[הרבי הריי"צ]] ברכבת מהתחנה ב[[לוד]] ל[[רחובות]] בדרכו חזרה, היה מהבודדים שהורשו להצטרף למסע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/3/12[[ספר השיחות]] [[תרפ"ח]] - תרצ"א].}}, ומאחרוני המלווים של הרבי בארץ.
כשנסע [[הרבי הריי"צ]] ברכבת מהתחנה ב[[לוד]] ל[[רחובות]] בדרכו חזרה, היה מהבודדים שהורשו להצטרף למסע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/3/12 ספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א].}}, ומאחרוני המלווים של ה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]].


נפטר בשנת [[תשל"ט]] ונטמן ב[[בית העלמין]] שיכון גורדון בראשון לציון.
נפטר בשנת [[תשל"ט]] ונטמן ב[[בית העלמין]] שיכון גורדון ב[[ראשון לציון]].
{{קצרמר|אישים}}
{{קצרמר|אישים}}
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==