אהרון יוסף בליניצקי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) תמונה יותר ברורה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:אהרן יוסף בליניצקי.jpg|ממוזער|ר' אהרן יוסף בליניצקי]] | ||
הרב '''אהרון יוסף בליניצקי''' ([[י"ב אדר]] [[תרס"ה]]-[[ה' שבט]] [[תשס"ב]]) היה אחד מחברי הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. | הרב '''אהרון יוסף בליניצקי''' ([[י"ב אדר]] [[תרס"ה]]-[[ה' שבט]] [[תשס"ב]]) היה אחד מחברי הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. | ||
| שורה 7: | שורה 5: | ||
נולד ב[[י"ב אדר]]{{הבהרה|אדר א' או ב'?}} [[תרס"ה]] לאביו הרב [[ישראל נח בליניצקי]] המכונה ר' ישראל נח הגדול. | נולד ב[[י"ב אדר]]{{הבהרה|אדר א' או ב'?}} [[תרס"ה]] לאביו הרב [[ישראל נח בליניצקי]] המכונה ר' ישראל נח הגדול. | ||
למד בישיבות מחתרתיות רבות ב[[רוסיה]], כשאת רוב שנות לימודיו העביר בסניפי הישיבה בקרמנצ'וג וברוסטוב, ואת עיקר חינוכו החסידי קיבל מאביו ומה[[משפיע]] הרב [[ברוך יוסף קוזלינר]]. בשלהי שנת [[תרפ"ה]] נקרא ביחד עם ר' [[שניאור זלמן סרברנסקי]], לשרת בצבא הרוסי. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תרפ"ו]] קודם ה[[הקפות]], נכנס עמהם ר' [[יחזקאל פייגין| חאצ'ה פייגין]] אל [[הרבי הריי"צ]] ל[[יחידות]], לבקש את ברכתו להיפטר מהצבא. ענה להם הרבי: "עליכם להיות עבדי ה', במקום לשרת בצבא", ואכן זכו לפטור מהצבא. | למד בישיבות מחתרתיות רבות ב[[רוסיה]], כשאת רוב שנות לימודיו העביר בסניפי הישיבה בקרמנצ'וג וברוסטוב, ואת עיקר חינוכו החסידי קיבל מאביו ומה[[משפיע]] הרב [[ברוך יוסף קוזלינר]]. בשלהי שנת [[תרפ"ה]] נקרא ביחד עם ר' [[שניאור זלמן סרברנסקי]], לשרת בצבא הרוסי. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תרפ"ו]] קודם ה[[הקפות]], נכנס עמהם ר' [[יחזקאל פייגין| חאצ'ה פייגין]] אל [[הרבי הריי"צ]] ל[[יחידות]], לבקש את ברכתו להיפטר מהצבא. ענה להם הרבי: "עליכם להיות עבדי ה', במקום לשרת בצבא", ואכן זכו לפטור מהצבא.[[קובץ:בלינצקי, אהרן יוסף (4).jpg|שמאל|ממוזער|הרב בליניצקי בצעירותו]]בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק [[רוסיה]] כמו רבים מחסידי חב"ד, והצטרף לקהילה החסידית שהתבססה ב[[בוכרה]], שם החל עסק בקבורה במסגרת החברא קדישא, כשלצורך כך היה לעיתים ישן בבית העלמין בתוך חפירה שיועדה לצרכי קבורה ביום המחרת. פעולותיו אלה נעשו יחד עם ידידו הרב [[מענדל פוטרפס]].[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אהרן יוסף לומד עם תלמידו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]]]עם סיום המלחמה הבריח את גבולות [[רוסיה]] באמצעות דרכון פולני מזוייף במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', והגיע ל[[פריז]] שם החל ללמד את ילדי החסידים שהתרכזו במקום{{הערה|על לימוד זה התבטא ר' אהרון יוסף, כי הוא מותיר אותו בגלות, שכן כדי שהוריהם של התלמידים יסכימו שילמד עמהם, מחליף הוא מידי יום חולצה ומקפיד על צחותה.}}. בהמשך, עקר לברינואה והחל לעסוק במלאכות כפיים פשוטות, ורק כעבור מספר שנים נכנע ללחצים עליו להצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים המקומית]], שם התמנה כ[[משגיח]] וכמגיד שיעור בנגלה. כעבור מספר שנים נוספות קיבל על עצמו לסירוגין עיסוק בהשפעה והדרכה פנימית של בחורי הישיבה, והוא עסק בתפקיד לצד אביו והפך לאחד הדמויות המשפיעות בישיבה. | ||
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק [[רוסיה]] כמו רבים מחסידי חב"ד, והצטרף לקהילה החסידית שהתבססה ב[[בוכרה]], שם החל עסק בקבורה במסגרת החברא קדישא, כשלצורך כך היה לעיתים ישן בבית העלמין בתוך חפירה שיועדה לצרכי קבורה ביום המחרת. פעולותיו אלה נעשו יחד עם ידידו הרב [[מענדל פוטרפס]]. | |||
עם סיום המלחמה הבריח את גבולות [[רוסיה]] באמצעות דרכון פולני מזוייף במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', והגיע ל[[פריז]] שם החל ללמד את ילדי החסידים שהתרכזו במקום{{הערה|על לימוד זה התבטא ר' אהרון יוסף, כי הוא מותיר אותו בגלות, שכן כדי שהוריהם של התלמידים יסכימו שילמד עמהם, מחליף הוא מידי יום חולצה ומקפיד על צחותה.}}. בהמשך, עקר לברינואה והחל לעסוק במלאכות כפיים פשוטות, ורק כעבור מספר שנים נכנע ללחצים עליו להצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים המקומית]], שם התמנה כ[[משגיח]] וכמגיד שיעור בנגלה. כעבור מספר שנים נוספות קיבל על עצמו לסירוגין עיסוק בהשפעה והדרכה פנימית של בחורי הישיבה, והוא עסק בתפקיד לצד אביו והפך לאחד הדמויות המשפיעות בישיבה. | |||
בזכות כיבוד ההורים המופלא שלו זכה לברכתו של הרבי לאריכות ימים. | בזכות כיבוד ההורים המופלא שלו זכה לברכתו של הרבי לאריכות ימים. | ||