חיים בן ציון רסקין – הבדלי גרסאות
מ ←תולדות חיים: תיקון קישור |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) תמונות יותר ברורות |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב חיים בן ציון רסקין | |שם=הרב חיים בן ציון רסקין | ||
|תמונה= | |תמונה=הרב חיים בן ציון ראסקין.png | ||
|תאריך לידה=[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] | |תאריך לידה=[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] | ||
|תאריך פטירה=[[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]] | |תאריך פטירה=[[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]] | ||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין ([[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] - [[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]) היה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. אבי [[משפחת רסקין]] החב"דית. חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, [[יראת שמים]] ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו בתקופה ההיא. | הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין ([[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] - [[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]) היה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. אבי [[משפחת רסקין]] החב"דית. חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, [[יראת שמים]] ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו בתקופה ההיא. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב חיים בן ציון רסקין נולד נולד ב[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה [[דוברובנא]] למשפחה חסידית שורשית עד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין [[סמולנסק]] ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב | הרב חיים בן ציון רסקין נולד נולד ב[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה [[דוברובנא]] למשפחה חסידית שורשית עד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין [[סמולנסק]] ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב וצביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה. | ||
בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרמ"ג]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף | בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרמ"ג]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ושימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה [[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה. | ||
תושבי העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]. | תושבי העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] בלנינגרד: {{ציטוטון|גר לו יהודי ליד מוסקבה, בכל יום משכים הוא בשעה 4 ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה, מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר... }} | כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] בלנינגרד: {{ציטוטון|גר לו יהודי ליד מוסקבה, בכל יום משכים הוא בשעה 4 ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה, מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר... }} | ||
[[קובץ:רחב"ץ ראסקין.png|ממוזער|ר' חיים בן ציון בשנת [[תר"צ]]]] | |||
כבר זמן הוא העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח [[ההשכלה]] שמתחילה לנשוב בעיירתו. | כבר זמן הוא העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח [[ההשכלה]] שמתחילה לנשוב בעיירתו. | ||
| שורה 39: | שורה 38: | ||
בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ב[[יחידות]] לשנן בעל פה את כל ה[[משניות]] שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'. | בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ב[[יחידות]] לשנן בעל פה את כל ה[[משניות]] שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'. | ||
בשל הידוריו כונה 'הז'נדרם של היהדות'{{הערה|הד לכך בעת ביקורו בבית בנו ר' יעקב יוסף רסקין בו נכח בעריסה התינוק [[יהודה לייב רסקין|לייבל]] כשראשו לא מכוסה ב[[כיפה]], כשהבחין בכך ר' חיים בן-ציון יצא בהפגנתיות מהבית באמרו שאינו מסוגל לשהות בבית לא חובשים כיפה לראשו של פעוט יהודי. מפי נכדו הרב [[יוסף יצחק פינסון]]. {{כפר|שלום מגידמן|פועלים גדולות ונצורות|2115|50|תשפ"ה}}}}. | |||
בשנת [[תרצ"ז]] חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית. | בשנת [[תרצ"ז]] חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית. | ||
| שורה 57: | שורה 58: | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=100717 החסיד שמסר נפשו על חינוך ילדיו], חב"ד און ליין | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=100717 החסיד שמסר נפשו על חינוך ילדיו], חב"ד און ליין | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf צילומי מכתבי רבותינו נשיאינו שזכה לקבל]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{קישור שבור|י"ד שבט תשפ"ד}} | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf צילומי מכתבי רבותינו נשיאינו שזכה לקבל]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{קישור שבור|י"ד שבט תשפ"ד}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רסקין, חיים בן ציון}} | {{מיון רגיל:רסקין, חיים בן ציון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||