חיים בן ציון רסקין – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) תמונות יותר ברורות |
||
| (18 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם= | |שם=הרב חיים בן ציון רסקין | ||
|תמונה= | |תמונה=הרב חיים בן ציון ראסקין.png | ||
|תאריך לידה=[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] | |תאריך לידה=[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] | ||
|תאריך פטירה=[[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]] | |תאריך פטירה=[[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]] | ||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין ([[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] - [[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]) היה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, [[יראת שמים]] ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו | הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין ([[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] - [[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]) היה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. אבי [[משפחת רסקין]] החב"דית. חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, [[יראת שמים]] ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו בתקופה ההיא. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב חיים בן ציון רסקין נולד נולד ב[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה דוברובנא למשפחה חסידית שורשית עד ל[[אדמו"ר הזקן]].בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין סמולנסק ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב | הרב חיים בן ציון רסקין נולד נולד ב[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה [[דוברובנא]] למשפחה חסידית שורשית עד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין [[סמולנסק]] ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב וצביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה. | ||
בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרמ"ג]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף | בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרמ"ג]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ושימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה [[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה. | ||
העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, | תושבי העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]. | ||
שבע-עשרה שנה לאחר מכן נפטר האדמו"ר מ[[קאפוסט]]. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]], [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי ואופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה. | שבע-עשרה שנה לאחר מכן נפטר האדמו"ר מ[[קאפוסט]]. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]], [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי ואופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה. | ||
כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. אדמו"ר | כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] בלנינגרד: {{ציטוטון|גר לו יהודי ליד מוסקבה, בכל יום משכים הוא בשעה 4 ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה, מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר... }} | ||
[[קובץ:רחב"ץ ראסקין.png|ממוזער|ר' חיים בן ציון בשנת [[תר"צ]]]] | |||
כבר זמן הוא העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח [[ההשכלה]] שמתחילה לנשוב בעיירתו. | |||
בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת).הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק ל[[מלמד תינוקות|מלמד]] ול[[חיידר]] שלא היו בנמצא בג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]]. זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]]. | |||
[[קובץ:רסקין 2.png|1500px|ממוזער|מכתב אדמו"ר הריי"צ אליו]] | |||
בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת).הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק | |||
[[קובץ:רסקין 2.| | |||
בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. | בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ב[[יחידות]] לשנן בעל פה את כל ה[[משניות]] שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'. | בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ב[[יחידות]] לשנן בעל פה את כל ה[[משניות]] שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'. | ||
בשל הידוריו כונה 'הז'נדרם של היהדות'{{הערה|הד לכך בעת ביקורו בבית בנו ר' יעקב יוסף רסקין בו נכח בעריסה התינוק [[יהודה לייב רסקין|לייבל]] כשראשו לא מכוסה ב[[כיפה]], כשהבחין בכך ר' חיים בן-ציון יצא בהפגנתיות מהבית באמרו שאינו מסוגל לשהות בבית לא חובשים כיפה לראשו של פעוט יהודי. מפי נכדו הרב [[יוסף יצחק פינסון]]. {{כפר|שלום מגידמן|פועלים גדולות ונצורות|2115|50|תשפ"ה}}}}. | |||
בשנת [[תרצ"ז]] חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית. | בשנת [[תרצ"ז]] חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית. | ||
ב[[יום שלישי]], [[ז' חשוון]] בשנת [[תרצ"ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון ב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבר | ב[[יום שלישי]], [[ז' חשוון]] בשנת [[תרצ"ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון ב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבר ישראל בלנינגרד. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[יצחק רסקין]] - נרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות | רעייתו, מרת דבוניא רסקין - נפטרה ט"ז אדר ב' תרצ"ה. | ||
*בתו, מרת [[שרה קצנלבויגן]] - מראשי ועד הבריחה של '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' (ה'מומע שרה') | *בנו, הרב [[יצחק רסקין]] - נרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות. | ||
*בנו, הרב לייב רסקין. | *בתו, מרת [[שרה קצנלבויגן]] - מראשי ועד הבריחה של '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' (ה'מומע שרה'). | ||
*בנו, הרב יהודה לייב רסקין, חתן הרב [[יוסף הורביץ]] מוורשה. | |||
*בנו, הרב [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]]. | *בנו, הרב [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]]. | ||
*בנו, הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - מוהל בעל [[מסירות נפש]] שזכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] בזמן גלותו | *בנו, הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - מוהל בעל [[מסירות נפש]] שזכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] בזמן גלותו ב[[אלמא אטא]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[[שבועון בית משיח]] [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1520 גיליון 474] | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה-וישצקי-רסקין-תולדות%20רחבצ%20רסקין_230827_192813.pdf תשורה וישצקי-רסקין תולדות ר' חיים בן ציון רסקין]''' | ||
*[[שבועון בית משיח]] [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1520 גיליון 474] | |||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=100717 החסיד שמסר נפשו על חינוך ילדיו], חב"ד און ליין | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=100717 החסיד שמסר נפשו על חינוך ילדיו], חב"ד און ליין | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf צילומי מכתבי רבותינו נשיאינו שזכה לקבל]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf צילומי מכתבי רבותינו נשיאינו שזכה לקבל]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{קישור שבור|י"ד שבט תשפ"ד}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רסקין, חיים בן ציון}} | {{מיון רגיל:רסקין, חיים בן ציון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]] | [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רסקין]] | [[קטגוריה:משפחת רסקין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ט]] | |||