רבי אברהם אבן עזרא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''אברהם בן מאיר אִבּן עזרא''' (מכונה '''ראב"ע'''; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים. | רבי '''אברהם בן מאיר אִבּן עזרא''' (מכונה '''ראב"ע'''; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד בעיר טודלה | נולד בעיר טודלה שב[[ספרד]] בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי. בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה, ובהמשך הגיע אף ל[[מצרים]]. | ||
היה מיודד עם [[רבי יהודה הלוי]], ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו. | היה מיודד עם [[רבי יהודה הלוי]], ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו. | ||
| שורה 26: | שורה 25: | ||
בנוסף השאיר אחריו חיבורים מתמטיים ודקדוקיים שונים. | בנוסף השאיר אחריו חיבורים מתמטיים ודקדוקיים שונים. | ||
רבי אברהם אבן עזרא הרבה לכתוב שירים ופיוטים (מהם הפיוטים 'לך אלי' 'כי אשמרה שבת' 'אגדלך' 'צמאה נפשי' ועוד) והיה מהמשוררים הגדולים ביותר בתקופתו. מצויים בידינו למעלה משלוש מאות שירים ופיוטים מפרי עטו, רבים מהם מושרים עד היום בקרב יהודי קהילות המזרח. | רבי אברהם אבן עזרא הרבה לכתוב שירים ופיוטים (מהם הפיוטים 'לך אלי' 'כי אשמרה שבת' 'אגדלך' 'צמאה נפשי' פיוט לפורים לאחר קריאת מגילת אסתר 'קוראי מגילה' ועוד) והיה מהמשוררים הגדולים ביותר בתקופתו. מצויים בידינו למעלה משלוש מאות שירים ופיוטים מפרי עטו, רבים מהם מושרים עד היום בקרב יהודי קהילות המזרח. | ||
== פטירתו ואזכוריו בחסידות == | == פטירתו ואזכוריו בחסידות == | ||
| שורה 37: | שורה 36: | ||
ובהתייחסות נוספת{{הערה|יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234}}: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות". | ובהתייחסות נוספת{{הערה|יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234}}: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות". | ||
וב[[רשימת היומן]]{{הערה|ע' כד. וראו גם שם ע' קכח, שם מספר אדמו"ר הריי"צ שבהגיעו לגיל 14 החל ללמוד איתו אביו בקביעות: משנה, תניא, פי' הרמב"ן והראב"ע עה"ת. וראו גם סה"ש תרצ"ו ע' 45. ע' 136. תרצ"ז ע' 197. תש"א ס"ע 150. תש"ב ע' 27. תש"ו ע' 8. תורת מנחם חכ"ט ע' 113. חמ"ו ע' 373.}} כותב הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שאדמו"ר הרש"ב היה לומד פירוש נוסף ב[[חת"ת|שיעור היומי]] בכל שנה (מלבד פירוש רש"י), ובניהם גם פירוש האבן עזרא. | |||
בגיל שמונה התחיל [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] לחבר פירוש על התורה שיכלול ויסכם את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]] על התורה. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי [[ראובן בעל שם|ראובן בעל-שם]] (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס איתו ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן הוליכו לעבר השולחן, שם ישבו שלשה זקנים, ואמר לו: "שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי חיבור פירושך הכלול משלושת פירושיהם". אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']]. לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית, שרף את פירושו. | בגיל שמונה התחיל [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] לחבר פירוש על התורה שיכלול ויסכם את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]] על התורה. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי [[ראובן בעל שם|ראובן בעל-שם]] (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס איתו ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן הוליכו לעבר השולחן, שם ישבו שלשה זקנים, ואמר לו: "שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי חיבור פירושך הכלול משלושת פירושיהם". אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']]. לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית, שרף את פירושו. | ||
לפי השמועה{{הערה|ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51}}, [[הרבי]] התבטא בהזדמנות מסויימת, כי {{ציטוטון|לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י}}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*הפיוט [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]] שחיבר | *הפיוט [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]] שחיבר | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
[[קטגוריה:משוררים]] | [[קטגוריה:משוררים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | [[קטגוריה:פרשני המקרא]] | ||
[[en:Rebbe Abraham Ibn Ezra]] | |||