יקותיאל יהודה הלברשטאם – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם
|שם=הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם
|תואר=האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג
|תמונה=צאנז.jpg
|תמונה=צאנז.jpg
|כיתוב=
|חיבורו העיקרי=שפע חיים, דברי יציב
|תאריך לידה=[[ד' בשבט]] [[תרס"ה]]
|תאריך לידה=[[ד' בשבט]] [[תרס"ה]]
|מקום לידה=בעיר רודניק
|מקום לידה=בעיר רודניק
|תאריך פטירה=[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|תאריך פטירה=[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|מקום פטירה=בקריית צאנז שבעיר [[נתניה]]
|מקום פטירה=בקריית צאנז שבעיר [[נתניה]]
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=שיכון ותיקים ב[[נתניה]]
|מקום קבורה=
|מקום מגורים=[[יוניון סיטי]], [[נתניה]]
|חסידות=[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=
|מקום פעילות=
|מספר בשושלת=הראשון
|הקודם=
|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]]{{ש}}
|תחילת כהונה=[[תש"ו]]
|סיום כהונה=בעת פטירתו
|רבותיו=הרב צבי הירש הלברשטאם (אביו)
|רבותיו=הרב צבי הירש הלברשטאם (אביו)
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=שפע חיים, דברי יציב
|חיבוריו=
|אב=רבי [[צבי הירש הלברשטאם]]
|אב=רבי [[צבי הירש הלברשטאם]]
|אם=מרת חיה מנדל
|אם=מרת חיה מנדל
|בת זוג=פסיה טייטלבוים, ובזיווג שני חיה נחמה אונגר
|בת זוג=פסיה טייטלבוים, ובזיווג שני חיה נחמה אונגר
|ילדים=אחד עשר ילדיו מאשתו הראשונה נספו ב[[שואה]];{{ש}}שבעה ילדים מאשתו השנייה:, בהם הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] והרב [[שמואל דוד הלברשטאם]]
|חתימה=
|חתימה=
}}
|תיאור=האדמו"ר מ[[חסידות צאנז|צאנז-קלויזנבורג]]|צאצאים=הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]], הרב [[שמואל דוד הלברשטאם]]|מספר צאצאים=11 ילדים שנספו ב[[שואה]], ועוד 7 ילדים שנולדו לאחריה.}}
רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב''', [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] - [[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה ב[[חסידות צאנז]]. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. מייסד קריית צאנז ב[[נתניה]] ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב וכ[[ראש ישיבה]].
רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב'''; [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] [[ט' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]], 10 בינואר 1905 – 18 ביוני 1994) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] (1946) ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד (1994). מייסד קריית צאנז ב[[נתניה]] והמרכז הרפואי לניאדו. כיהן כרב וכ[[ראש ישיבה]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 74: שורה 62:
בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}}
בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}}


מסופר כי בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי, אמר לו הרבי בנוגע לשיעורי החומש-רש"י של האדמו"ר מקלויזנבורג: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה דברים אמורים, בימים כתיקונם, כאשר אין "חידושים" אצל הצד השני {{הערה|הכוונה לצד של היפך הקדוּשה.}}. אבל בזמננו, שכל הזמן מתחדשים אצלם חידושים - גם אצלנו צריכים להתחדש עניינים חדשים, ועי"ז איתוקמא שכינתא מעפרא". {{הערה|לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.}}.
בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי בי"א שבט תשמ"ג, אמר לו הרבי:  "נפתח תחילה במתרחש בגשמיות. כ"ק מו"ח אדמו"ר היה נוהג להתבטא בדרך כלל: "בגשמיות וברוחניות", כאשר הוא מקדים את הגשמיות לפני הרוחניות. מה שלום חותנכם הרבי [מקלויזנבורג]?" [ומיד המשיך:] "אודות הרוחניות נרתע אני בכלל מלשאול" ("וועגן רוחניות בין איך מורא גאר צו פרעגין"). הרב גולדמן  דיווח אודות מצב בריאות חותנו ואמר: "חותני האדמו"ר ביקשני לשאול בשלום כ"ק אדמו"ר שליט"א". ועל כך ענה הרבי: "כשמסביבי טוב אזי גם שלומי טוב".
 
הרבי הוסיף: "שומע אני שחותנכם אומר שיעורים בחומש ופירוש רש"י, ואני שמח לשמוע זאת, כיון שגם אני הרי עוסק בלהט ("איך קאך זיך דאך") ברש"י ו"פשוטו של מקרא". ישנם כאלה לוקח שיש להם טענות עליי, מדוע הנני לוקח מזמנו של הקהל בהתוועדויות של שבת קודש - דבר שלא היה נהוג בזמנים עברו - על חומש ופירוש רש"י ששייך ל"בן חמש למקרא". שמחתי אפוא לשמוע שיש תנא דמסייעא לי". - [הרבי גם התעניין האם ידועות אצל האדמו"ר מזוויהל ומלוויו מה הסיבות שהביאו את האדמו"ר מקלויזנבורג להתחיל בלימוד החומש ופירוש רש"י והשיבו בשלילה [שאינם יודעים], ואחרי מספר ימים ביררו זאת והודיעו לרבי את הסיבות לכך].
 
לאחר מכן, אמר הרבי: "בכלל, זה ש"חדש אסור מו התורה" (כפתגם החתם סופר בכיו"ב) ו"מנהג אבותינו בידינו", הרי במה דברים אמורים, כאשר עולם כמנהגו נוהג, וגם בצד ההפכי דלעומת-זה אין התגברות, אבל כאשר המצב איננו כזה, ואדרבה, הרי לא זו בלבד שאין זה נורא להוסיף - כי אם חובה להוסיף בכל עניני קדושה - התורה ומצוות. ובכגון דא צריכה ההוספה להיות באופן דמי שיש לו מנה רוצה מאתיים כו', מאתיים כו' ד' מאות, בהתאם לטבע שהטביע הקב"ה בתכונת בני אדם, ואף שאמרו חז"ל "איזהו עשיר השמח בחלקו", הרי ידוע פתגם רבותינו נשיאינו ש"שמח בחלקו" הינה מעלה רק כשמדובר בעניינים גשמיים. לא כן בעניינים רוחניים, אף פעם אסור להסתפק במה שכבר נפעל". {{הערה|1=ממלכת התורה, עמ' 313. מרשימה, בלתי מוגה.
בספר "לפיד האש" מובא שהרבי אמר לרב גולדמן: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה דברים אמורים, בימים כתיקונם, כאשר אין "חידושים" אצל הצד השני [=הצד של היפך הקדושה]. אבל בזמננו, שכל הזמן מתחדשים אצלם חידושים - גם אצלנו צריכים להתחדש עניינים חדשים, ועל ידי זה איתוקמא שכינתא מעפרא". (לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.) אך הניסוח שם אינו מדויק, והנוסח הנכון הוא -כבפנים.}} .


==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ==
==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ==