צבי אלימלך הלברשטאם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 |תיאור=האדמו"ר מצאנז
 |תאריך לידה=[[ב' חשוון]] [[תשי"ג]]
+|מקום לידה = [[ארצות הברית]]
+|מקום מגורים = [[נתניה]]
+|מקום פעילות = [[נתניה]]
+|השתייכות = [[אגודת ישראל]]
+|רבותיו =
+|בת זוג = חיה שרה
+|אב = רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]]
+|אם = חיה נחמה
 }}
-'''רבי צבי אלימלך הלברשטאם''' (נולד בב' ב[[חשוון]] [[תשי"ג]], 21 באוקטובר 1952) הוא האדמו"ר מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה: האדמו"ר מצאנז, במקביל לאחיו, רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]], שמכהן כאדמו"ר מצאנז בב[[ברוקלין]].), חבר '[[מועצת גדולי התורה]]' של [[אגודת ישראל]], ויושב ראש מפעל הש"ס העולמי. מרכז החסידות שבראשותו הוא ב[[קריית צאנז]] שב[[נתניה]].
+[[קובץ:צאנז 6.jpg|ממוזער]]
+רבי '''צבי אלימלך הלברשטאם''' (נולד ב[[ב' בחשוון]] [[ה'תשי"ג]], 21 באוקטובר 1952) הוא ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] (מכונה: '''האדמו"ר מצאנז'''), חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], ויושב ראש מפעל הש"ס העולמי. מרכז החסידות שבראשותו הוא בקריית צאנז שב[[נתניה]].
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 14: / שורה 23: @@
 הוסמך לרבנות מהרבנים: ר' [[אברהם צבי וייס]], ר' [[אפרים פישל הרשקוביץ]] ור' [[אהרן וידר]] - אב"ד לינז.
-בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי אביו לרבה של קריית צאנז בנתניה וכ"[[רב הצעיר]]" של חסידי צאנז. לאחר פטירת אביו, ב[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]] (יוני 1994), הוא מונה ל[[אדמו"ר]]. מלבד מוסדות החסידות בראשותו, עומד הרב הלברשטאם גם בנשיאות "מרכז רפואי צאנז - בית חולים לניאדו". הוא יושב ראש "מפעל הש"ס" וחבר 'מועצת גדולי התורה' של [[אגודת ישראל]].
+בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי אביו לרבה של קריית צאנז בנתניה וכ"[[רב הצעיר]]" של חסידי צאנז. לאחר פטירת אביו, ב[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]] (יוני 1994), הוא מונה ל[[אדמו"ר]]. מלבד מוסדות החסידות בראשותו, עומד הרב הלברשטאם גם בנשיאות "מרכז רפואי צאנז - לניאדו". הוא יושב ראש "מפעל הש"ס" וחבר 'מועצת גדולי התורה' של [[אגודת ישראל]].
 == קשריו עם הרבי וחב"ד==
@@ שורה 46: / שורה 55: @@
 בהמשך השיחה דובר אודות [[י"ט כסלו]], חג החגים. האדמו"ר מצאנז אמר כי {{ציטוטון|[[י"ט כסלו]] הוא חג לכל עם ישראל. מרן אבי זי"ע היה אומר, כי כיום הזה, אם ישנו עוד יהודי חרד ושלם בעולם, זהו רק מכח [[הבעש"ט]] ותלמידיו הקדושים. מי שחולק על דרכם ומדבר כנגד תורת הבעש"ט, הרי הוא אפיקורס כפשוטו}}. הרב [[שלמה יצחק פרנק]] הגיש לאדמו"ר את ספרו [[תניא לעם]] בו ביאור פשטני ובהיר על ספר ה[[תניא]] והאדמו"ר קיבלו בתודה.
-לאחר [[תשרי]] [[תשע"ח]] הגיע ר' [[אלעזר פרץ]] מנהל [[מטה משיח]] ב[[נתניה]] למעונו של האדמו"ר לבקשת קהילת חסידי [[צאנז]] ב[[ווילאמסבורג]], ומסר פרישת שלום מקהל החסידים שמעבר לים. בשיחתו עם האדמו"ר הזכיר ר' אלעזר פרץ, את הקבוצה הנכבדה, של קהל [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] מהעיר נתניה השוהים בחודש תשרי ב[[770]], ויוצאים ב[[תהלוכה]] מידי [[שמחת תורה]] מ[[770]] [[770 מרכז חב"ד העולמי|בית חיינו]], לשמוח ולשמח בקהילת צאנז שבוויליאמסבורג המסונפת לקהילה בנתניה. "בכל פעם שאני מגיע אליהם, אני מזכיר את אותה פעם מיוחדת, כאשר זכיתי יחד עם פעילי 'מטה משיח' בעיר להגיע לאירוע חגיגי של החסידות במלון 'גלי צאנז', יחד עם ה[[דגל משיח|דגלי משיח]] המפורסמים, אז התבטא האדמו"ר בחיוך כי: "כשיבוא [[מלך המשיח]] לא תהא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה של [[משיח]]".. האדמו"ר נהנה מאד למשמע הדברים וחייך חיוך רחב. בהמשך הזכיר ר' אלעזר את הפעילות העניפה של 'מטה משיח' בעיר [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]], כשבסיום הפגישה בירכו האדמו"ר: "שתהא סיעתא דשמיא גדולה, יפוצו מעיינותיכם חוצה".
+לאחר [[תשרי]] [[תשע"ח]] הגיע ר' [[אלעזר פרץ]] מנהל [[מטה משיח]] ב[[נתניה]] למעונו של האדמו"ר לבקשת קהילת חסידי [[צאנז]] ב[[ווילאמסבורג]], ומסר פרישת שלום מקהל החסידים שמעבר לים. בשיחתו עם האדמו"ר הזכיר ר' אלעזר פרץ, את הקבוצה הנכבדה, של קהל [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] מהעיר נתניה השוהים בחודש תשרי ב-[[770]], ויוצאים ב[[תהלוכה]] מידי [[שמחת תורה]] מ-[[770 מרכז חב"ד העולמי|770]], לשמוח ולשמח בקהילת צאנז שבוויליאמסבורג המסונפת לקהילה בנתניה. "בכל פעם שאני מגיע אליהם, אני מזכיר את אותה פעם מיוחדת, כאשר זכיתי יחד עם פעילי 'מטה משיח' בעיר להגיע לאירוע חגיגי של החסידות במלון 'גלי צאנז', יחד עם ה[[דגל משיח|דגלי משיח]] המפורסמים, אז התבטא האדמו"ר בחיוך כי: "כשיבוא [[מלך המשיח]] לא תהא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה של [[משיח]]".. האדמו"ר נהנה מאד למשמע הדברים וחייך חיוך רחב. בהמשך הזכיר ר' אלעזר את הפעילות העניפה של 'מטה משיח' בעיר [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]], כשבסיום הפגישה בירכו האדמו"ר: "שתהא סיעתא דשמיא גדולה, יפוצו מעיינותיכם חוצה".
 בתחילת חודש [[ניסן]] [[תשע"ט]], בכינוס רבבות להצלחת הבחירות לרשימת יהדות התורה-ג', סיפר האדמו"ר סיפור בשם אביו על הרבי תוך כדי שהוא חוזר על דברי אביו בהקשר לרבי, ש[[הרבי]] הוא גדול בישראל, ודבריו נכונים{{הערה|[https://col.org.il/news/117553 האדמו"ר מצאנז מספר על הרבי בכינוס בחירות] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, כל זה בפני גדולי ומנהיגי הציבור החרדי בהם: הרב [[חיים קנייבסקי]], [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]], ו[[נחום בער ברייער|האדמו"ר מבויאן]].
 בתחילת חודש [[אייר]] [[תשפ"ד]] קיבל לביקור את הרב החב"די הרב [[ישעיהו הרצל]], הרב הרצל העניק לו את הספר מהונגריה לירושלים, ספרו של הסופר ר' [[יאיר בורוכוב]], האדמו"ר שוחח עם הרב הרצל על סבו של הרב הרצל הרב אלעזר וובר שהיה תלמידו של בעל הדברי חיים מצאנז וכיהן כרבה של העיירה אדא {{הערה|[https://col.org.il/news/162477 אחרי 170 שנה: הרב החב"די והאדמו"ר מצאנז - סגרו מעגל] {{חב"ד און ליין}}}}.
-{{סדרה|הקודם=רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]]|רשימה=אדמו"רי [[צאנז]]-קלויזנבורג|שנה=[[ט' תמוז]] [[תשנ"ד]]|הבא=-}}
 ==לקריאה נוספת==
-*'''ללא חסידות לא היה אידשקייט בעולם''', שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 56
+*'''ללא חסידות לא היה אידשקייט בעולם''', שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 56.
+{{סדרה|הקודם=רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]]|רשימה=אדמו"רי [[צאנז]]-קלויזנבורג|שנה=[[ט' תמוז]] [[תשנ"ד]]|הבא=-}}
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:הלברשטאם, צבי אלימלך}}